לפני שלוש שנים נקלע עוזי ריעני (41) מגבעתיים למצב כלכלי מאתגר, ונאלץ לצמצם את הוצאותיו. ריעני, אב לשני ילדים שלמדו בבית ספר יסודי, הצליח לחסוך פה ושם – עד שהגיע החופש הגדול, ואיתו ההצטיידות לשנת הלימודים הבאה. "אחרי שהבנתי שאין לי כבר ממה לחסוך, קלטתי בזויות העין את הילקוט של הבן שלי, ואמרתי לעצמי – 'יא אללה, גם כסף לציוד לבית הספר אני לא יודע מאיפה אני אביא'." אחרי הייאוש, הגיע גם הרעיון – הוזלת עלויות באמצעות הקמת קבוצת רכישה של הורים.

הביקוש העצום של הורים לציוד מוזל עלה על כל הציפיות. "פתחתי דף פייסבוק – 'קבוצת רכישה לציוד חזרה לבית ספר'", מספר ריעני. "במקור תכננתי להביא בין 200 ל-300 הורים מגבעתיים, להגיע לאחת מהחנויות בעיר ולבקש הנחה. הדף הפך לוויראלי, ותוך פחות מ-48 שעות הצטרפו אליו 500 הורים מכל הארץ. אחרי שלושה שבועות כבר היו 2700, וכיום יש לדף למעלה מ-14,000 עוקבים."

בעקבות ההיענות החליט ריעני להשקיע את מרצו בפיתוח אופן הרכישה המשותפת, והקים את "קבוצתית" – אתר ייעודי לקבוצות רכישה של מוצרים שונים. המושג 'קבוצת רכישה' מתקשר בדרך כלל לעסקאות גדולות בעולם הנדל"ן, אבל מיושם על ידי ריעני בהצלחה סביב מגוון רחב של מוצרים. האתר מציע עסקאות שמתבצעות רק במידה ומצטרפים מספיק אנשים שמעוניינים במוצר הספציפי, במחיר הספציפי. בנוסף, המשתמשים יכולים להתאגד יחדיו ולהגדיל את כוח הקנייה לקניית מוצר ספציפי, ואז ריעני פונה לספקים ולדבריו מצליח להוזיל את המחיר עוד יותר.

בנוסף החל ריעני לערוך ברחבי הארץ ירידי ציוד לימודי בהנחות משמעותיות. "ועד ההורים בבית הספר של הבן שלי הזמינו אותי לעשות יריד חזרה לבית הספר. פרסמתי את זה בפוסט בדף, והתחילו לזרום אלי בקשות שאעשה ירידים בכל הארץ. הבנתי שעם כוח קניה גדול כל כך אין לי מה לפנות לספקים קטנים, והתחלתי לחפש ספקים גדולים יותר – היבואנים עצמם, ספקי משנה, וככה בעצם נולד הרעיון", הוא אומר.

יריד מכירת ציוד לבית הספר, באמצעות קבוצות רכישה (צילום: עוזי ריעני)

פערי מחיר של מאות אחוזים

המושג "חוק חינוך חובה חינם" הפך כבר מזמן לקלישאה. הלימודים הם אמנם בחינם, אבל התשלומים הנלווים מרקיעים שחקים – בין אם מדובר בפעילויות העשרה או בתיקים, מחברות וכלי כתיבה. אך בעוד על תשלומי ההורים חלות מגבלות שקובע משרד החינוך, את הציוד ללימודים נאלצים ההורים לרכוש בשוק הפרטי. ההוצאה על ילד אחד לקראת חזרה לבית הספר יכולה להגיע ל-600 ש"ח.

אם זה לא מספיק, מתברר כי הרשתות שמוכרות את הציוד מתמחרות אותו באופן שמקשה מאוד על צרכנות נבונה. בסקר שערכה באוגוסט שעבר המועצה לצרכנות ב-42 חנויות התגלו פערי מחירים גדולים בין רשתות שונות, וכן בין סניפים שונים באותה הרשת. כך לדוגמה, מחירו של יומן שבועי לא ממותג בכריכה קשה בחנות הזולה ביותר היה 3.9 ש"ח, בעוד ביקרה ביותר הוא נמכר ב-60 ש"ח – פער של 1538%; חבילת 4 מרקרים צבעוניים נמכרו בחנויות שונות בטווח שבין 2.5 ש"ח ל-32.9 ש"ח – פער של 1316%; ומחדד מתכת נמכר בחנות אחת ב-0.33 ש"ח ובאחרת ב-6 ש"ח – פער של 1818%.

גם כאשר הפערים מתונים יותר, הם עדיין מכים בכיס ההורים – למשל קלסר A4 צבעוני לא ממותג, שעלה בחנות אחת 5 ש"ח ובאחרת 15 ש"ח. בתחום הילקוטים והתיקים, ההפרשים בש"ח גדולים בהרבה – מחירו של תיק סמרט טרולי של מודן נע בין 150 ל-329 ש"ח, ושל ילקוט אורתופדי של מודן נע בין 169.9 ש"ח ל-289.

בקיץ הזה הצליח ריעני להוזיל את מחירי הילקוטים. "מימנתי חלק בעצמי והבנק היה נדיב איתי, וכך יכולתי להתחייב על כמות גדולה של ילקוטים. הוכחתי שאם רוצים אפשר להוזיל את המחיר, ולמכור ברווח הגיוני והוגן בלי להיות חזירים. מלמכור ילקוט ב-139 ש"ח או טרולי ב-179 ש"ח לא מתעשרים, אבל ברוך השם אני לא מתלונן. אפשר לקנות דרך האינטרנט עם שליח, או לקנות באינטרנט ולאסוף ביריד, שזה מה שהרוב מעדיפים. היה לי חשוב להוכיח שאפשר להשיג ולמכור תיקים איכותיים וממותגים במחירים שפויים, בלי לגרום להורים לחור בכיס ולא על חשבון האיכות".

"הוכחתי שאם רוצים אפשר להוזיל את המחיר, ולמכור ברווח הגיוני והוגן בלי להיות חזירים". עוזי ריעני (צילום: באדיבות המצולם)

נכונות להרוויח פחות

שם המשחק בסיפור הזה הוא כוח הקנייה – שבמקרה של "קבוצתית" הופך מאלפים ורבבות של קונים בודדים לכוח מאוגד. "המטרה שלי היא להוזיל עלויות, מה שנקרא בשפה המקצועית הנחת כמות. בעזרת כוח הקנייה בקבוצה שמתאגדת דרכי אנחנו יכולים להשיג מחירים יותר טובים."

– במה זה שונה ממועדוני צרכנות, כמו חבר, הוט, ביחד בשבילך וכד'?

"מועדוני החברים הגדולים הם מועדונים סגורים, שלא כל אחד יכול להצטרף אליהם. בכרטיסי מועדון של חברות כל אחד יכול להצטרף, אבל ההצטרפות עולה כסף ומגבילה אותך במקומות הקנייה, כי יש לך את כרטיס המועדון של רשת מסויימת. ההתאגדות בקבוצות רכישה לא עולה כסף, את מצטרפת, ואז אני את ועוד אנשים רוכשים מוצר מסוים ומקבלים הנחת כמות. האתר נותן את הפלטפורמה לקבוצות הרכישה לפעול, ואנשים יכולים לפתוח קבוצות לפי עניין במוצר מסוים. במקביל אני והספקים משיגים ומציעים הנחות שיוצאות לפועל רק אם יש כמות אנשים מסוימת שמתארגנת בקבוצה ומתחייבת לקנייה".

ההצלחה של "קבוצתית" להגיע למחירים נמוכים נובעת גם מהוצאות נמוכות של מסחר באינטרנט, שחוסך עלויות של הפעלת חנות רגילה כגון שכירות והעסקת עובדים. אך בסופו של דבר, כשמחירו של תיק טרולי שנמכר בשוק ב-350 ש"ח יורד במחצית באמצעות קבוצת רכישה, הדבר מעיד על נתח הרווחים הגדול של החנויות גם לאחר הוספת העלויות הנלוות – פשוט כי אפשר. וגם כאן, ריעני מציג נוסחה אלטרנטיבית והגונה יותר: "יש כאן כח קנייה מצד אחד, ונכונות להרוויח פחות מצד שני", הוא מסכם.