הוועדה לצדק חלוקתי בראשות ח"כ מיקי זהר (הליכוד) דנה אתמול (רביעי) בדבר מענקי סיוע לרכישת דירה לעולים מאתיופיה. זוהי הפעם השנייה שהוועדה מתכנסת, לאחר שבחודש מאי נציגים מהקהילה האתיופית התרעמו על כך שהסיוע מהמדינה בשכר דירה זעום וכולא את המשפחות במרכז הקליטה לשנים רבות, מה שמסליל אותם לשכונות מוחלשות.
זהר ציין כי ישנם כיום 2,500 בני אדם החיים במרכזי הקליטה, כ-1,000 משפחות העולות למדינה 560 מיליון שקלים בשנה. "אם היינו מעניקים ל-1,000 עולים חצי מיליון ש"ח, מעבר למענק שיש למה שיש לנו בתקציב, לא היינו צריכים יותר את ה-560 מיליון שקלים וכולם כבר היו בדיורי קבע."
יואב גלנט (כולנו), שר הבינוי והשיכון תיאר את התמודדות המשרד עליו הוא אמון, עם הסוגיה, "יש לנו אחריות על סיוע ברכש דירות במחיר מופחת, שהוא סיוע גם בעלות הרכישה וגם במימוש הרכישה" אמר. כיום, משרד השיכון מאפשר סיוע ברכישת דירה בכל מקום בארץ ע"י הלוואה של 600 אלף שקלים בריבית אפס למשך עשור, ובריבית נמוכה מאוד לאחר עשור. למרות ההיענות הגדולה להצעה, חלוקת ההלוואה מתבצעת דרך הגרלה, והיא תאפשר סיוע ל-1,000 משפחות בלבד. "אנחנו פועלים במסגרת מגבלות התקציב. ניגשו להגרלה 3,500 משפחות והגרלנו 250 השנה, כאשר כל שנה נגריל 250 במשך 5 שנים" אמר גלנט. עוד סיפר גלנט שמשרדו מפעיל היום פרוייקטים של התחדשות עירונית בנתניה, ראשון לציון ורחובות לשיפור השכונות הגדולות בהן חיים יוצאי אתיופיה בעלות 120 מיליון שקלים בפריסה על גבי 5 שנים.
גם ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) העלה הצעה הדומה לזו של זהר, לפיה הסיוע בשכר דירה, העומד על 1,500 שקלים בחודש למשך חמש שנים, יהפוך למענק חד פעמי לרכישת דירה על סך 90 אלף ש"ח. בדיונים האחרונים על פינויו הקרב של מרכז הקליטה במבשרת ציון, העלה ח"כ נגוסה את העניין מספר פעמים, וציין שמשרד האוצר וחוק הנומרטור לא מאפשרים את ביצוע ההצעה.
"לקחתם חזרה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף" אמר ח"כ זהר בדיון, "ולא החזרתם את זה לעולים בשנה שאחרי זה, למרות שכבר תיקצבו את זה. אני לא רוצה לקרוא לזה גזל, אבל זה מקומם. זו גם חלמאות, כי יחסך הרבה יותר כסף לקופת המדינה אם היא תשכן אותם במגורי קבע. במקום להעביר את התקציב לשנה הבאה, הרי אתם באים אלינו כל פעם עם עודפי תקציב, אתם יודעים לעשות מצוין העברות תקציביות ודווקא כאן הן לא נעשו." נציג האוצר טען שהמשרד, בניגוד לביקורת של זהר, כן השקיע הרבה כסף: "התוכנית ליוצאי אתיופיה היא לא רק להלוואות. ובמסגרת התוכנית, ספציפית לבינוי ושיכון, ניתנו 36 מיליון ש"ח בשנה, בנוסך ל-24 מיליון ש"ח לתוכנית של התחדשות עירונית."
זיוה מקונן דגו, מנכ"לית אגודת יוצאי אתיופיה, מחתה על היחס של המדינה כלפי העולים ועל כך שהמדינה לא משקיעה כסף שיש לה: "אדוני השר, אם לא תיקח את המושכות, האוכלוסיה הזו רק תלך ותידרדר כי המדיניות של משרד הקליטה היא לקבור אותנו. יש נוהל שמגדיר רחובות ספציפיים שבהם יכולים לקנות יוצאי מרכז קליטה. תוך כמה שנים נכנסו לשם מאות משפחות."
"יש פה תקדים חשוב, ואני מקווה שכשהאוצר יראה שמדובר ב-3,500 משפחות הוא יתגייס לנושא. 250 משפחות בשנה, זו טיפה בים", אמר ח"כ נגוסה (הליכוד). "אני מקווה שהאוצר והמשרדים האחרים יראו את הצורך ויתגייסו, וקורא לאוצר, אל תשימו מכשול. יש טענה שאין כסף, אבל לפני יומיים הייתי בוועדת הכספים וראינו שיש כסף שלא מנוצל", אמר וביטא את התסכול ממדיניות האוצר.
"התמונה ברורה, יש ביקוש של 3,500 משפחות, בפועל 250 בשנה, זה לא משמעותי", אמר ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני). "אין ספק שהשאלה היא סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. לא מדובר כאן בסכומים עצומים. צריך להגדיל את מספר הזכאים כך שבתוך חמש שנים כל ה-3,500 יקבלו את המענה. צריך גם לפתוח את זה לכל אזורי הארץ ולא להגביל לאזורים מסוימים. אנחנו רוצים שהם ישתלבו בכל המקומות בארץ."
בתום הוועדה, קרא זהר לראש הממשלה, שר האוצר ושרת הקליטה, להגדיל את תקציב המענק, זאת בהתאם לעליית מחירי השוק בשנים האחרונות. בנוסף לכך, ציין זהר שהוועדה תפנה לדאוג שהכספים שחזרו בעקבות תת-ביצוע לקופת המדינה, יופנו למענקים.
