פרשת 'בזק' הולכת ומסתעפת – עד כה, חקרה הרשות לניירות ערך 15 חשודים, והיד עוד נטויה. לרשימת העצורים נוסף גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שמונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, ומיודד עם השליטה בבזק, שאול אלוביץ', הנמצא במעצר בית. לחקירה הראשית בנושא עסקת בזק וYES, נוספה גם חקירת עסקת YES ו'חלל תקשורת' – חברה פרטית שגם היא בבעלות אלוביץ'.

על פי החשדות, שאול אלוביץ' קיבל כספים לחברותיו הפרטיות, מבזק ומחברת YES – "עסקאות בעלי עניין" – בתנאים שהיטיבו עימו אישית, על חשבון בזק. נחקר גם החשד כי פילבר העביר מידע לבזק באופן שוטף ובניגוד לחוק, ונתן לה פתח להשפיע על החלטות הרגולציה שאמורה לפקח עליה.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

בראש העצורים כעת נמצא בעל השליטה בבזק, YES, יורוקום, 'חלל תקשורת' ואתר וואלה! שאול אלוביץ', החשוד כמי שרקח סדרה של עסקאות בין חברותיו באחזקה פרטית ומלאה (חלל ויורוקום) לבין בזק ו-YES בתנאים שהיטיבו עימו, תוך ניצול שליטתו ב-YES ובבזק. גם בנו, אור אלוביץ', המשמש כדירקטור ב-YES, נתון במעצר בית.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שוחרר מחקירות ממושכות למעצר בית של 14 יום, בהם נאסר עליו לשוחח עם עובדי משרד התקשורת או לגשת לחומרי מחשב הקשורים לעבודתו במשרד והוא צפוי להיחקר בשלישית. פילבר הפקיד ערבות של 400,000 שקלים וצו עיכוב יציאה מהארץ לחצי שנה, עומד מולו. עצורים נוספים הם דירקטור בבזק, שורר עמיקם בנימין, וסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, שהפקידה ערבות של 700,000 שקלים. ברשות לניירות ערך חוששים משיבוש החקירה וכן מהימלטות מהארץ של חלק מהמעורבים.

שופטת בית המשפט השלום בת"א סיכמה אתמול את הדיון כך, "בקליפת האגוז מדובר בשלוש פרשות: האחת – טענה בדבר העברת מסמכים והוצאת מסמכים מסווגים; השנייה – חשדות בדבר הפעלה של גורמים שונים ונושאי משרה העובדים בחברות שונות והשלישית – עבירות דיווח וטוהר המידות אשר נוגעות לקשר בין החשוד לבין מנכ"ל משרד התקשורת. השאלה שעל הפרק היא סוגיית החשד הסביר וזו מבוססת בעת הזו".

לפי החשד הראשון – שלמה פילבר שיתף באופן לא רשמי את בזק בטיוטות של מסמכים רשמיים של משרד התקשורת ותיקן אותם בהתאם לצרכיה. החשד השני מתייחס לעסקאות בהן יורוקום ו'חלל תקשורת' של אלוביץ' מכרו ל-YES שירותים במחירים מופקעים, שגולגלו לציבור לקוחות YES, וכן החשד שבכירי YES "בישלו" את הדו"חות הכספיים כדי להגדיל את התמורה לאלוביץ' ממכירת YES לבזק ב-170 מיליון שקלים, בנוסף ל-680 המיליון שהיו מחיר הבסיס של העסקה. החשד השלישי הוא ששלמה פילבר אישר למזג את YES לתוך בזק בהליך מזורז וללא עידכון של הגורמים המקצועיים במשרד, מה שהיה אמור להעניק לחברה הטבת מס בגובה 200 מליון שקלים בשלב הראשון, הטבה שנמנעה בינתיים על ידי רשות המיסים.

השוד האסור והשוד המותר

תמונת המצב העולה מהחשדות היא ששאול אלוביץ', אשר רכש את השליטה בבזק בהלוואות ענק, מיקם בסביבתה חברות פרטיות שברשותו, במטרה שישמשו כ"משאבות" לכספה של בזק, המשולם על ידי הציבור, ובעזרת משאבות אלו יצליח להחזיר את ההלוואות ששימשו לרכישת החברה. עסקאות אלו, ככל שהן נעשו בניגוד לאינטרס העסקי של בזק, הן עסקאות אסורות.

לצד כל אלו, ישנם הכספים הרבים שהוצאו מבזק באופן חוקי כדיבידנדים לבעלי המניות. לפי כלכליסט, בשנת 2010 בזק הייתה שווה 21 מיליארד שקלים, ומאז חילקה דיווידנדים בהיקף של 20 מיליארד, עד לירידות השווי בשבועות האחרונים בעקבות החקירות שוויה היה 20 מיליארד שקלים. מכספים אלה זכה אלוביץ' רק לנתח קטן, בשל הפטנט בו הוא שולט בבזק באמצעות שרשור, תוך אחזקת מיעוט של מניותיה ולכן העדיף עסקאות בעלי עניין, בהן בזק משלמת ישירות לכיסו את הסכומים במלואם.

למעשה, אין לאף ישראלי 20 מיליארד שקל לרכישת בזק, והפרטת חברת הענק לידי בעל שליטה פרטי לא הייתה אפשרית אלמלא תרגילים פיננסיים מתוחכמים כמו אלו שרקח אלוביץ'. כעת, הוא נחשד שחלקם מנוגדים לחוק, אך לעומת מאות המיליונים המדוברים בעסקאות החשודות, משרד התקשורת הוא זה שהתרשל בפיקוחו על חברות התקשורת ואיפשר להוציא מהן הרבה יותר כסף באופן חוקי – כסף שדרוש בדחיפות להשקעה בתשתיות חדשות ומהירות.

בפועל אנחנו מתקדמים במהירות לקראת "פקק", בו איכויות הרשת יתדרדרו גם בסלולר, גם ברשת בזק, ולבסוף גם ברשת הוט. העיתונאי אבי וייס, בעל אתר TELLCOMNEWS, פירסם רשימה של החלטות רגולטוריות שקיבל שלמה פילבר, המהוות לדעתו החלטות תמוהות שנועדו בעיקר לדאוג לבזק, ולא לציבור הרחב, כמתחייב מתפקידו. החלטות אלו, משמשות כמעין "חומת מגן" לבזק השומרת על שוויה באמצעות פגיעה במתחרותיה. לצד ההגנה האקטיבית, קיים גם המחדל של אי קידומה של תשתית הסיבים של מיזם UNLIMITED, בה מחזיקה חברת החשמל ב49%, אשר פריסתם צמודה לקווי החשמל ולא מחייבת חפירות מתחת לאדמה ברחבי ישראל.