המדינה עומדת על סירובה להידבר עם עובדי חברת החשמל ולהסכים על הקפאה זמנית של עיצומי העובדים כנגד עצירת הליכי ההפרטה. בדיון שהתקיים היום (ראשון) בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בראשות השופט אלכס קוגן, התבצרה המדינה בעמדותיה אמרה נציגת המדינה עו"ד ליטל ניצן כי "אין לכפות על השרים רפורמה מוסכמת (כלומר רפורמה שמוסכמת גם על העובדים – א.ר.)", והודיעה כי המדינה מוכנה לקבל מהעובדים "רשימת מתנים" שיאפשרו את יישום הרפורמה. נציגת העובדים, עו"ד ארנה לין, אמרה כי "המדינה יודעת ש-5,000 עובדים ילכו הביתה, ומשתמשת בטיעונים מעגליים".
עיצומי העובדים בחברת החשמל החלו לפני כחודש, במחאה על הכוונה להפריט חלק ממקטעי ייצור החשמל ולפטר אלפי עובדים. במסגרת העיצומים, העובדים אינם גובים את חשבונות החשמל מהלקוחות ואף קיבלו אישור לקזז 10% מהתשלומים לספקי החברה – החלטה שלא בוצעה עד כה עקב מגבלות טכניות.
עילת הדיון הרשמית בבית הדין היא מידתיות השביתה שנוקטים העובדים. בדיון הקודם הודיעו העובדים כי אינם יכולים ליישם את החלטת בית הדין, המאשרת "קיזוז" (דחיית תשלום) של 10% מהתשלומים לספקים החיצוניים. בינתיים, הצליחה חברת החשמל לשדרג את מערכות המחשוב שלה, כך שמהיום ייתכן והחלטה זו תצא לפועל.
במהלך הדיון הודה השופט קוגן כי "איש לא חשב שהעיצומים יימשכו חודש ימים והמדינה לא תקיים משא ומתן". עו"ד חגי ורד, שייצג את המדינה, השיב: "כל מה שלא ציפינו בסכסוך הזה, אכן קרה".
השופט הציע "שביתה וירטואלית", הצדדים סירבו
בהנהלת החברה ביקשו לחדש את גביית התשלומים כדי להימנע משליחת שני חשבונות חשמל צמודים שיעמיסו על הציבור. אך בנוסף, בחברה רוצים לעצור, ובהקדם, את הבור התקציבי שהעיצומים יצרו: המדינה הודיעה שלא תלווה לחברה את הסכומים החסרים, ורק הבנקים הסכימו להעמיד עבורה אשראי מסוים – שיהיה כמובן יקר יותר. גם הגבייה עצמה לוקחת זמן, כך שגם אם העיצומים יופסקו היום, התשלומים מהציבור יגיעו להנהלת החברה רק בעוד שבועיים שלושה.
המתכון שבית הדין הציע לצדדים לאמץ היא "שביתה וירטואלית", בה הגבייה מהלקוחות תחודש, אך הכספים יועברו לחשבון נאמנות של נציגות העובדים ושל החברה וישוחררו רק בתום העיצומים. שני הצדדים דחו את ההצעה, אך בית הדין שלח אותם לדון באופן הטכני של ביצוע שביתה כזו, ככל הנראה כדי לחסוך זמן במקרה שבו יורה על מעבר לאופן השביתה הזה.
בחברת החשמל טענו כי רק חשבון קיים של החברה רלוונטי למשימה זו, וכי חשבון בו שותפים גם העובדים יחייב מו"מ על תנאיו ואישור בנקאי. העובדים דחו את ההצעה בטענה כי המועד בו עלולה חברת החשמל להתחיל להסתכן במשבר פיננסי שימנע תשלומים לספקים ומשכורות יחל רק ב-15 באוגוסט, ועד אז יש להתיר את העיצומים ואף להחריפם. לטענת עו"ד לין, ככל שאכן יקוזזו תשלומים לספקים תתארך התקופה בה תוכל החברה להחזיק מעמד. בנוסף טענה עו"ד טענה לין כי שביתה וירטואלית נחוצה רק כאשר ישנו נזק יומיומי לציבור, וזה אינו המצב כעת, ולכן אין עילה לנקוט בה.
ההצגה של המדינה
השופט קוגן הציע לנציגת המדינה לשנות את עמדתה, ולהזרים כספים או להלוותם לחברת החשמל, כדי להקל על מצוקתה. להצעה השיבה בהתחמקות נציגת המדינה עו"ד ליטל ניצן כי "זה לא ייתר את הצורך בגביית הכסף מהצרכנים". בדיון הקודם נמנע השופט קוגן לקבל החלטה בבקשת החרפת העיצומים, בין השאר, בשל הבקשה להמתין להודעת המדינה. הודעה זו שללה את שתי הצעות בית הדין – גם ל"הקפאת מצב" במשק החשמל, שהשופט מכנה "הפסקת אש" וגם להעלאת דרג המשא ומתן, כך ששרי האוצר והאנרגיה ישתתפו בפגישות.
עו"ד ליטל ניצן טענה כי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התעלם מהודעת דוא"ל שקיבל ממנכ"ל האוצר שי באב"ד, בה הוזמנו נציגי העובדים לפגישה נוספת שבה יוכלו "לומר את דעתם על השלכות הרפורמה המוצעת, ולומר מהם המתנים שהם מבקשים כדי שיהיה ניתן ליישם אותה". במילים אחרות, המדינה מצפה מהעובדים לנקוב בתג מחיר – תעסוקתי או כספי – בעבורו יסכימו למכירת חיסול של מקטע הייצור של החברה, שיכלול פיטורין או פרישה של 5,000-6,000 עובדים.
העובדה שהעובדים רוצים להמשיך לעבוד, הפכה בעיני עורכת הדין לסיבה לסירוב להפגיש את השרים למו"מ עם ועד העובדים וההסתדרות. "אבל המו"מ תקוע במשך שנים", הפציר בה השופט קוגן. ניצן הסבירה כי "יש מחלוקת מהותית על מה מנהלים מו"מ. בפגישה שהתקיימה העובדים לא התייחסו להשלכות הרפורמה, אלא טענו כנגדה, שהיא מיועדת להעביר כסף לטייקונים. אלו דעות לגיטימיות, אבל הבסיס לדיון הוא ההשלכות של הרפורמה, ולא כפיית רפורמה מוסכמת על השרים" (הכוונה לרפורמה שגם העובדים מסכימים לה – א.ר.).
הסיבה הסבירה יותר להתנגדות לצירוף השרים למו"מ היא רצון למנוע מהסכסוך להשפיע על הלו"ז של השרים, כל עוד המדינה מקווה שבג"ץ ייענה לעתירתה לבטל את הסכסוך – עתירה חריגה שהוגשה כנגד החלטת שתי ערכאות דיון בבית הדין לעבודה שאישרו את הסכסוך. בפועל, העובדים הם אלו שחיים בתחושת "החרב על הצוואר", מפני שהמדינה נוקטת במדיניות של הפרטה זוחלת, והם רואים בכל יום כיצד הגנות המדינה ליצרנים הפרטיים מחייבות את חברת החשמל לפנות להם מקום ולהעניק להם קדימות בתכנית הייצור (Base Load). בעקבות זאת, חברת החשמל מורשית להפעיל את מתקניה בנצילות נמוכה, ובחוסר יעילות כפוי.
הרכב השופטים החליט כי הדיון הבא יתקיים ביום שישי הקרוב ב-9:00, כך שיהיה צמוד ככל האפשר לדיון בבג"ץ בחמישי הקרוב. לא בטוח שבג"ץ אכן יקבל החלטה ביום חמישי, ועד אז גם לא צפויה שום התקדמות במשא ומתן. השינוי היחידי שיכול להתרחש הוא שחברת החשמל אכן תתחיל לנכות 10% מהתשלומים לספקים חיצוניים.
השופט: "המדינה יכולה לדאוג שהגורמים מטעמה יגיעו לדיון ביום שישי"
עו"ד ניצן ביקשה שלא לקיים דיון ביום שישי, מפני שעובדי מדינה אינם עובדים בימי שישי ואף לא במוצאי שבת. השופט אלכס קוגן התרגז על דבריה, וסיפר שאף שהוא מכבד את השבת, במצבי חירום הוא עובד "גם בשישי וגם בשבת". בהחלטת בין הדין נכתב כי "הדברים כאן בוערים ובעלי חשיבות עליונה… גם המדינה יכולה לדאוג לכך שהגורמים הרלבנטיים מטעמה יגיעו באותו יום שישי לדיון".
