דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיור ציבורי

דיור ציבורי / המדינה מגייסת מיליארד ש"ח לדיור הציבורי: יתרונות, חסרונות וסימני שאלה

היום (ב') צפוי הקבינט הכלכלי חברתי לאשר את הצעת כחלון לגייס הון לרכישת דירות לדיור ציבורי | ההחלטה תגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי, אך לא בטוח תקצר משמעותית את התור לדירות | הבעיות והאפשרויות במהלך של כחלון

שיכון בעיר לוד. צילום ארכיון: פלאש 90
שיכון בעיר לוד. צילום ארכיון: פלאש 90
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הקבינט החברתי כלכלי צפוי לאשר היום (שני) תכנית לרכישת 1,000 דירות המיועדות לדיור ציבורי ע"י עמידר, באמצעות הנפקת אגרות חוב של החברה במיליארד ש"ח, אשר ישולמו לאורך 10 שנים מתקציב המדינה. גיוס ההון יהפוך את עמידר לחברה ציבורית המדווחת לבורסה, ויאפשר לגופים המוסדיים כמו קרנות הפנסיה ערוץ נוסף להשקעה סולידית.

היקף התכנית קטן מכדי להוות שינוי מגמה במצב הדיור הציבורי או בשוק ההון, אך לצד ההחלטה לחייב פרויקטים של מחיר למשתכן בבניית דיור ציבורי, הוא עשוי להיות "סנונית ראשונה" בכיוון שכזה. בצד המתנגדים נמצאים "פורום הדיור הציבורי", בעיקר מתוך חוסר אמון בעמידר סביב פרשיות העבר. דווקא משרד השיכון, האחראי על עמידר אינו שותף להכרזה, המגיעה מהאוצר, ולא התייחס לנושא כלל.

לפי הודעת משרד האוצר מאתמול, שר האוצר, משה כחלון, יביא היום לאישור הקבינט החברתי-כלכלי הצעת החלטה להנפקת איגרות חוב בסך מיליארד שקל על ידי החברה הממשלתית לדיור עמידר. זאת, למטרת רכישה של 1,000 דירות חדשות עבור הדיור הציבורי. ההודעה מציינת כי מהלך זה מצטרף להחלטה להקצות כ-5% אחוזים מכלל הדירות הנבנות כיום על קרקעות המדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" לטובת הגדלת מאגר דירות הדיור הציבורי ולהסכם שנחתם בין משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון והסוכנות היהודית לפיו ייבנו כ-2,650 דירות קטנות המוקצות לזכאי הדיור הציבורי בסך כולל של 530 מיליון ש"ח. באוצר טוענים כי ההחלטות הללו יגרמו להקטנת זמן ההמתנה של משקי הבית הזכאים, אם כי קיים ספק האם ההחלטות הללו מספיקות כדי לגרום לקיצור התור ולא רק למנוע את הארכתו.

שר האוצר, משה כחלון הצהיר כי "מדובר בבשורה עבור מאות משפחות שמחכות יותר מדי שנים לקורת גג במסגרת הדיור ציבורי. המהלך יקצר באופן דרמטי את זמן ההמתנה לדירה ויצמצם את תור הממתינים. הדאגה לזכאי הדיור הציבורי היא חלק בלתי נפרד מהמאבק הצודק לצמצום הפערים החברתיים בישראל".

לגבי הבחירה בעמידר כזרוע הביצוע, נכתב בהודעה כי " עמידר היא חברת ניהול הדיור הציבורי הגדולה בישראל, המנהלת עבור המדינה כ-40,000 יח"ד, וכן פועלת במגוון תחומים משיקים נוספים עבור הממשלה בהיקף של מאות מיליוני ש"ח בשנה. לפיכך, ולאור היקפי הפעילות ומגוון תחומי הפעילות, ישנו יתרון מובהק להפיכת עמידר לחברה מדווחת על כל המשמעויות הנלוות למהלך זה ובהן: הגברת השקיפות, דרישות דיווח נוספות, מנגנוני בקרה מורחבים, ממשל תאגידי וכדומה".

פורסים את כלל ההוצאה

בתחום שיטת המימון, נאמר כי "החזר ההלוואה שימומן מתקציב המדינה ייפרס על פני 10 שנים. סכום זה מצטרף להכנסות מחוק המכר המיועדות לרכישת דירות בהיקף של מיליארד ש"ח בשנת 2017", וכן כי "התקציב המיועד למימון רכישת הדירות תוקצב בתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 ומובא בחשבון במסגרת ההתחייבויות לשנים 2019 ואילך בתקציב משרד הבינוי והשיכון".

למרות שכאמור אין מדובר במהלך שישנה דרמטית את תחום הדיור הציבורי, מדובר בכל זאת באחד המהלכים הגדולים שיזמה הממשלה בתחום בשנים האחרונות. אז מה האפשרויות הגלומות במהלך, אילו בעיות יש בו ומה סימני השאלה שעוד מלווים אותו?

מחאת 'פורום דיור ציבורי' בכנס עמידר להתחדשות עירונית (צילום: דבר ראשון)
מחאת 'פורום דיור ציבורי' בכנס עמידר להתחדשות עירונית (צילום: דבר ראשון)
הפגנה על דיור ציבורי מול משרדי עמידר, ארכיון (צילום: אורן רוזן, ויקימדיה קומונס).
הפגנה על דיור ציבורי מול משרדי עמידר, ארכיון (צילום: אורן רוזן, ויקימדיה קומונס).

היתרונות

  • ההחזר מתקציב המדינה הופך את גיוס ההון למהלך לאומי, ללא משכון הדירות הקיימות וללא מהלכי הפרטה
  • הגיוס מהגופים המוסדיים יעניק להם אופציה סולידית להשקעה, דבר הנחוץ מאוד לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל, אשר בוודאי היו יכולות לספוג גם גיוס גדול הרבה יותר של כסף באופן זה
  • קניית דירות קיימות ניתנת למימוש במהירות רבה לעומת בניית דירות חדשות.
  • המימון באמצעות אגרות חוב, יאפשר למדינה אשראי נח לרכישת הדירות במהירות יחסית, לעומת ההחזרים שיימשכו 10 שנים.

החסרונות

  • מדובר ברכישת דירות קיימות ולא בבניית חדשות. במקרה החמור, פירושו לזרוק עוד 1,000 משקי בית לשוק הדיור, כדי להשתמש בדירות המגורים הנוכחיות שלהם לדיירי הדיור הציבורי. תיאורטית, ניתן למתן זאת באמצעות רכישת דירות ריקות ומוזנחות יחסית בזול, תוך הקצאת כספים לשיפוצן והתאמתן למגורים ראויים, אך ההודעה לא כללה התייחסות לאפשרות זו.
  • 1,000 דירות המצטרפות לדירות הנוספות אותן עמידר רוכשת או בונה, לא יספיקו אפילו להתמודד עם הירידה במלאי הדיור הציבורי הנובעת מהסדרי חוק הדיור הציבורי, שמאפשרים לדיירים הקיימים לרכוש דירות המגורים שלהם בהנחה גדולה. רשימת ההמתנה במשרד השיכון גדלה ל-2,700 משקי בית, אך במשרד הקליטה הרשימה כוללת כ-20,000 ממתינים, בעיקר קשישים וספק רב האם המהלך יספיק כדי להקטין רשימות אלו, גם כחלק מסדרת המהלכים הקודמים שכבר הוכרזו.
  • לטענת "פורום הדיור הציבורי", היוזמה החדשה מחזקת את עמידר, אשר כשלה מספר פעמים בשנים האחרונות בטיפול בדיירים, ומדגישים כי " לפני מספר ימים פרסם משרד המשפטים חוות דעת קשה שמעידה על ההתנהלות הבעייתית של חברת עמידר". במכתב ממשרד המשפטים נכתב כי " "מצבן התחזוקתי של דירות רבות בדיור הציבורי בכי רע. פעמים רבות הדירות אינן ראויות למגורי אדם. דירות רבות סובלות מבעיות רטיבות, התפוררות קירות ותקרה, תשתית לקויה של חשמל וצנרת, ובעיות בטיחות ותחזוקה רבות אחרות. חברות משכנות מפרות באופן שיטתי את הוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי ולא פועלות לתיקון ליקויים שהם מחויבים בתיקונם בהתאם למפרטים הקבועים בתקנות….". בפורום סבורים כי בדרגים המקצועיים במשרד השיכון והאוצר ישנה התנגדות למהלך ותמהים מדוע שר השיכון יואב גלנט ומשרדו אינם חלק מההכרזה על היוזמה החדשה. בעבר, התנגד גלנט ציבורית ליוזמת יו"ר עמידר יצחק לקס לגייס 2.5 מיליארד ש"ח באג"ח. ההצעה ההיא, של לקס, שונה מזו שמקודמת כעת כיוון שכללה משכון מערך הדיור הציבורי הקיים, מהלך שהיה חושף את החברה ללחצי שוק ההון ועלול לקדם תהליכי הפרטה.

סימני השאלה

  • סימן השאלה הגדול ביותר הוא מדוע היוזמה הנוכחית היא בת מיליארד שקלים בלבד. כדי להשפיע משמעותית על קיצור התור דרושה תכנית של לפחות 4 מיליארד שקלים ולא מיליארד אחד. ייתכן כי החזרי ההלוואה ביוזמה קטנה עומדים במגבלות ההוצאה של הממשלה בקלות יותר – כ100 מיליון ש"ח בשנה + הוצאות ריבית שגובהה עוד לא נקבע.
  • שיטת התמחור של איגרות החוב עדיין לא נקבעה. המחויבות של הממשלה לממן את התשלומים מתקציב המדינה הופכת אותן בפועל לאג"ח ממשלתי, אך באופן רשמי הוא יהיה של עמידר. מדובר בטריק רישומי, שאולי מסייע למדינה להקטין את יחס החוב/תוצר של הממשלה, אך חוב זה אמור להירשם ממילא ביחס החוב/תוצר של "הממשלה הרחבה".
  • ביום שלישי ייערך יום הדיור הציבורי בכנסת, והיוזמה הזו מתאימה ככפפה ליד לאינטרסים התדמיתיים של שר האוצר משה כחלון, אשר כבר מנהל למעשה קמפיין בחירות על גבי שלטי חוצות ובסרטונים ברשת, בגישה של הדגשת הישגים קונקרטיים של הקצאת משאבים לקהלים מוגדרים, ולא באמצעות דרך רעיונית מובהקת וחד משמעית, אלא כ"ביצועיסט". רק אם היקף היוזמות הללו בתחום הדיור הציבורי יגדל בהרבה, יהיה ניתן להסיק מכך שהשר כחלון אכן מחוייב לדיירים ולא רק להישגים יחצ"ניים. מנגד, לא בטוח כלל כי הדרגים המקצועיים והפוליטיים היו "בולעים" הקצאת 500 מיליון ש"ח בשנה ולא רק 100 מיליון, להחזרי הלוואות. בינתיים, אין מדובר במבחן מנהיגות ממשי לשר כחלון, אלא במהמורה קלה יחסית לצליחה.
  • קניית הדירות בשוק סותרת, במידה קטנה, את מאמצי המדינה להשפיע על מחירי הדיור בשוק. תכנית מחיר למשתכן הוציאה את רוב הקרקעות משיווק בשוק החופשי, לשיווק בשוק מוגבל עם רגולציה חזקה יותר, ומייעדת אותן לחסרי דיור הזוכים בהן בהגרלות. גם התכנית הזו תוציא עוד כ-1,000 דירות מהשוק, לטובת שיכון לפי קריטריון חברתי. המדינה נמנעת מהפיכה ליזמית בתחום הדיור בקנה מידה משמעותי ושומרת על נחיתותה בתחום זה לעומת היזמים בשוק. כאשר ברור ששוק הדיור מתפקד באופן לקוי המרחיק את הסיכוי לדיור סביר משכבה הולכת וגדלה של ישראלים, בעיקר מהצעירים שבהם. גם תכנית זו, לצד כל התכניות הקודמות עדיין אינה מספיקה על מנת לחולל שינוי. עם זאת, הנכונות לממן רכישת דירות היישר מתקציב המדינה היא צעד קונסטרוקטיבי שאולי מבשר על שינוי תפיסתי – מעין "רגל בדלת" לטובת הבטחת הזכות לדיור לכל אזרח ואזרחית.
דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!