שר העבודה והרווחה, חיים כץ, הסתייג היום (שני) מתשובת המדינה לעתירה שהגיש ארגון "אבות גאים" לבג"ץ בנוגע לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים. מלשכתו של השר נמסר כי התגובה, שבה נטען כי לא רצוי להעמיס "חריגות נוספות" על הילד המאומץ, כללה "ניסוח כושל שראוי שלא ייאמר". עם זאת, לא הבהיר השר כץ אם בכוונתו לזיום שינוי חקיקה או מדיניות בנושא.

"לשר אין כל כוונה למנוע או לשלול את היכולת לאמץ מקבוצה כזו או אחרת" נמסר בהודעה שהוציאה לשכת השר, "נבהיר כי מדיניות השר לגבי אימוץ, כפי שנתקבלה על ידי משרד המשפטים ומשרד הרווחה, היא שיש לערוך רפורמה מקיפה בשירותי האימוץ ובמקביל להשקיע יותר בטיפול בקהילה". בנוסף, נכתב בהודעה כי  "נבהיר כי הרפורמה חיונית וזאת משום שמשך הזמן בממוצע עד לאימוץ ילד בישראל, כולל אימוץ מחו"ל, עומד על יותר משבע שנים, ובכל שנה נמסרים לאימוץ מאה ילדים בלבד".

כזכור, המדינה הודיעה אתמול לבג"ץ כי היא מתנגדת למעמד שווה לזוגות הומוסקסואלים ולסביות באימוץ ילדים, זאת בתשובה לעתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת 'אבות גאים' בנושא שוויון בהליכי האימוץ. בדיון בעתירה עתיד להתקיים ביום בחמישי הקרוב.

נכון להיום, משרד הרווחה אינו מכיר בזוגיות של ידועים בציבור ושל בני אותו המין, לעניין חוק האימוץ, ומאפשר להם לאמץ כיחידים בלבד. החוק קובע כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד" ומשרד הרווחה מפרש זאת, או לפחות פירש זאת עד עתה, כאיש ואישה נשואים בלבד. בנוסף קובע החוק כי "בנסיבות מיוחדות" רשאי בית המשפט לסטות מהגדרה של גבר ואישה נשואים, אם נוכח "שהדבר יהיה לטובת המאומץ". בפועל, נכתב בתשובת המדינה, הורים יחידים או זוגות חד מיניים מועמדים לאימוץ רק במקרה של ילדים המגיעים מרקע חברתי או רפואי מורכב, שעולה קושי למצוא עבורם משפחות הטרוסקסואליות שיאמצו אותם. כמו כן זוגות אלו אינם יכולים להגיש מועמדות לאימוץ תינוקות.

העותרים טוענים כי פרשנות זו פוגעת אנושות בזכות לשוויון ובזכות לכבוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענתם, פרשנות זו אינה משרתת כלל את תכלית חוק אימוץ ילדים, אשר שם דגש על טובת הילד. זאת מכיוון שישנם זוגות רבים,שגורלם לא שפר עליהם והם אינם מצליחים להרות, אולם הואיל ואינם נשואים (מכורח או מבחירה) או משום שהם זוגות בני אותו המין, הם מופלים לרעה לעומת זוגות אחרים בשל עמדת משרד הרווחה, באופן שפוגע אנושות בזכותם לחיי משפחה

בנוסף טענו העותרים כי ישנם זוגות רבים שאינם נישאים בישראל מכיוון שהם מנועים מכך, לאור העובדה שדיני הנישואין כפופים לדין הדתי. כך למשל כהן וגרושה, ושאר פסולי חיתון אינם יכולים להינשא בישראל, זוגות חסרי דת אינם יכולים להינשא בישראל וכן בני זוג שאינם בני אותה דת אינם יכולים להינשא בישראל. כמו-כן ישנם זוגות, אשר מטעמי דת ומצפון מסרבים להינשא במוסדות הממסד הדתי המנוגד לאמונתם.

מהודעה שהגישה המדינה לעתירה עולה כי המדינה קיבלה את עמדת העותרים באשר לזוגות ידועים בציבור, אולם באשר לזוגות בני אותו המין, המדינה לא מתכוונת לשנות את מדיניותה, לפיה זוגות אלה יוכלו לאמץ ילד רק כאשר לא נמצא עבורו זוג של איש ואישה החיים יחד המוכן לאמצו. בתגובה נאמר כי הבקשה שבית המשפט יפרש את הביטוי "איש ואשתו יחד" ככולל גם זוגות חד מיניים עלולה להוביל לפרשנות רחבה מידי של חוק, בעוד שהמקום הראוי לדיון עליו הוא בית המחוקקים.