בג"ץ קבע הבוקר כי במצב בו הורים גרושים לילדים בגילאים 6-15 במשמרת משותפת משתכרים באופן שווה, האב לא יחויב במזונות. פס"ד ניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים. הערעור בו דנו השופטים הוא שילוב של שני ערעורים של אבות גרושים שדנו בהם במשותף. בג"ץ פנה למדינה בפסק הדין וביקש שהכנסת תתקדם עם החקיקה בתחום.

השופט עוזי פוגלמן כתב בפסק הדין, "הפרשנות אשר תיטיב להלום את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית היא זו שלפיה בגילאי 6-15 החיוב במזונות הוא מדין צדקה החל במידה שווה על שני ההורים. כתוצאה מכך, הדין לא יחייב עוד את חיובו הבלעדי של האב במזונות ההכרחיים, ויאפשר לחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד, בנתון למכלול נסיבות העניין. אלו כוללות כמובן את מצבם הכלכלי היחסי של ההורים, בשים לב להכנסותיהם מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם את האופן שבו נחלקת ביניהם – אם נחלקת המשמורת הפיזית".  פוגלמן מתייחס בפסק הדין לטובת הילד, "על רקע הבנה זו של טובת הילד, יש להבטיח כי בידי שני ההורים – האב והאם – יהיו די משאבים לצורך סיפוק מלוא צרכיו ההכרחיים של הילד, כמו גם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיו הנוספים של הילד במידה סבירה בפרקי הזמן שהוא שוהה עם כל אחד מהם."

פסק הדין אומנם תקדימי אך חשוב לציין כי מספר הזוגות הגרושים שמשתכרים באופן שווה הוא נמוך בהרבה ממספר הזוגות בהם האב מרוויח יותר מהאם.

הדבר המשמעותי שבג"צ קובע הוא מנגנון של הורה גזבר. ההורה הגזבר הוא גישה אותה מקדם מרכז רקמן מאוניברסיטת בר-אילן, בעצם ההורה הגזבר אחראי על הוצאות משתנות כמו חשבון פלאפון, תנועת נוער ועוד, מכיוון שגם במשמורת משותפת וכשמרווחים שכר שווה יש הוצאות שלא קשורות לזמני השהות. ההורה הגזבר יקבל כסף מההורה השני, על כך מפרטת השופטת דפנה ברק-ארז בפסק דין את העקרונות,

  • במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים.
  • ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות היום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכל לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על פי הנסיבות המשפחתיות.
  • ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע ע"י בית המשפט לענייני משפחה.
  • כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן את העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום שלהם נזקקים הילדים.

ממרכז רקמן נמסר: "אנו מברכות על פסה"ד של ביהמ"ש העליון, שהכניס סוף סוף סדר מסוים בקביעת כללים לחלוקת נטל מזונות הילדים במקרים של משמורת משותפת פיזית, תוך התחשבות בפערי ההכנסות בין ההורים, ותוך הכרה בצורך בקיומו של מנגנון של הורה אחראי שיסדיר את תשלום הוצאות הילדים שאינן תלויות בזמני השהות. ביהמ"ש הכיר בכך שגם במציאות הקיימת אמהות נושאות בהוצאות הקטינים לא פחות מהאבות, וברוב המקרים אולי אף יותר.

"החל משעות הבוקר מוצגת פסיקת ביהמ"ש העליון באופן מניפולטיבי ומטעה, כאילו עד כה נשים גרושות כלל לא נשאו בנטל מזונות הילדים, ומהיום הנטל יתחלק באופן שוויוני. אין דבר יותר רחוק מהמציאות, וביהמ"ש העליון אומר זאת במפורש.

"ביהמ"ש העליון פסק היום כי במצבים בהם ילדים מעל גיל 6 מצויים במשמורת פיזית משותפת של שני ההורים, ומשכורות ההורים זהות, כל הורה יישא בפועל בהוצאות הילדים שהן תלויות שהות, בזמנים שהם אכן אצלו (כגון אוכל ושכ"ד), ולגבי כל יתר ההוצאות (ביגוד, חוגים , סלולרי וכד'), ייקבע הורה אחראי שינהל את ההוצאות האלה שבהן יישאו ההורים במשותף, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. המשמעות היא שכאשר ההורה האחראי הוא האם, בהתאם להחלטת הערכאה הדיונית, האב יעביר לה כספים לצורך הוצאות אלה, וההיפך.

"בכך דחה ביהמ"ש העליון את גישת הערכאות הנמוכות אשר ביקשו לקבוע קטגורית שבמצבי משמורת פיזית משותפת כלל לא יועבר סכום מזונות מן האב לאם עבור הילדים, או שיופחת אוטומטית סכום המזונות המועבר ב-50%. ביהמ"ש אכן מכיר בכך שפעמים רבות תביעת אבות למשמורת פיזית משותפת משמשת כלי טקטי להביא להפחתה במזונות המוטלים עליהם, והוא אף קובע במפורש שהניסיון מראה שבפועל פעמים רבות הסדרי משמורת פיזית משותפת לא מחזיקים מעמד לאורך זמן. יתרה מזאת, ביהמ"ש גם מכיר בכך שבמציאות הגירושין בישראל נשים רבות נתונות ללחץ בלתי הוגן שגורם להם לוויתורים על זכויותיהן. לאור זאת ביהמ"ש אף קובע תנאים ברורים להנחיית הערכאות הדיוניות לאפשרות קביעת משמורת משותפת, וביניהם הצורך בסמיכות מגורים, וברמת שת"פ גבוהה בין ההורים.

"אנו תקווה שבזכות הכלים שקבע בית המשפט העליון נצליח להיאבק בתופעה החברתית הקשה של שמונים אלף תיקים בהוצאה לפועל, שמלמדים על אבות שכלל לא משלמים את המזונות או את ההוצאות החריגות."

ח״כ רויטל סויד בתגובה על פסיקת העליון במזונות ילדים, "פסיקה חשובה ותקדימית, הגיעה העת לעגן שוויון בין נשים לגברים בכל התחומים, לא רק בחקיקה ובפסקי דין, אלא בעיקר ביישום בחיי היום יום. עם זאת 'אל לנו לנו לשפוך את התינוק עם המים'. יש להיזהר שלא לפגוע בנשים מוחלשות, ליצור אפליה כלכלית ולפגוע בסופו של יום בטובת הילד".

חה"כ מירב בן ארי, יו"ר ועדת המשנה לענייני מזונות, "כבר במושב הקודם הגשתי הצעת חוק בעניין. אין ספק כי הגיע הזמן לאזן את תשלומי המזונות בין הגבר לאישה ולהתחשב במבחן ההכנסה של כל אחד מהצדדים, אך גם בזמן השהות של הילד עם כל אחד מההורים".

חה״כ יואב קיש, יוזם ההצעה לשינוי חוק המזונות ולביטול חזקת הגיל הרך על החלטת העליון היום, "פסיקת בית המשפט העליון היא בשורה היסטורית, אך מעבר להכל – צודקת! מדובר בהחלטה שתמנע עיוות חסר הגיון שפוגע בראש ובראשונה בילדים. ההחלטה הזו מצביעה על שני דברים: האחד, שיישום המלצות ועדת שיפמן הוא המעשה הנכון והשני, שעקביות ועמידה על עקרונות – משתלמת."

יו״ר נעמת גליה וולוך מברכת על פסק הדין, לדבריה העובדה שניתן היום לפסוק כך מעידה על התקדמות שבכל זאת חלה במצבן של הנשים. אם בעבר נשים תמיד היו תלויות כלכלית בבן הזוג הרי שהיום ישנן בהחלט כאלו המשתכרות כמוהו ואף יותר ממנו. במקרים אלו בהחלט ראוי שמזונות הילדים יתחלקו בין שני ההורים. לדבריה, החלטת בית המשפט תואמת את עמדת נעמת לפיה במקרה של משמורת פיזית משותפת ישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לחלוקת הזמן עצמו, אבל ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד.

ח"כ מרב מיכאלי, "בית המשפט העליון שוב קורא לכנסת לעשות הסדר כולל של חישוב הכנסות וחישוב משמורת ומזונות ביחד. אני כבר הנחתי הצעת חוק כזו – שלמה, שמפרידה בין כמה עולה יום של ילד או ילדה בבית לבין הוצאות של מחשב, בגדים וחוגים שהם לא תלויות בדיוק בכמה ימים הילד או הילדה נמצאים איפה. ודאי שהכנסות צריכות להיות מחושבות אבל כל העסק צריך להיות מחושב ביחד: משמורת פיזית ומזונות. הכנסת חייבת סוף, סוף לאזור אומץ ולא להילחם בזה אלא, להביא הסדר שהוא לטובת הילדות, הילדים וההורים".