לכבוד הופעתה של להקת רדיוהד בישראל, וקצת באיחור, תרגמתי את אחד משיריהם הידועים.

השיר "No surprises" מתאר – להבנתי – את חווית ההלם של אדם צעיר מול זרם החיים הקונפורמיסטי, מוסדות החברה והציניות העוטפת כל.

נכלל ב Ok Computer, שזה עתה מלאו לו 20 שנה.

 

 

המילים באנגלית:

A heart that's full up like a landfill
A job that slowly kills you
Bruises that won't heal
You look so tired, unhappy
Bring down the government
They don't, they don't speak for us
I'll take a quiet life
A handshake of carbon monoxide

With no alarms and no surprises
No alarms and no surprises
No alarms and no surprises
Silent, silent

This is my final fit
My final bellyache

With no alarms and no surprises
No alarms and no surprises
No alarms and no surprises, please

A heart that's full up like a landfill
A job that slowly kills you
Bruises that won't heal
You look so tired, unhappy
Bring down the government
They don't, they don't speak for us
I'll take a quiet life
A handshake of carbon monoxide

With no alarms and no surprises
No alarms and no surprises
No alarms and no surprises
Silent, silent

חווית החיים הזו מתקשרת אצלי לחווית המחאה, לקיץ 2011, אבל גם עוד לפני כן – לקריאת המחאה האולטימטיבית: "שלום עכשיו". אני מניח שעבור תום יורק הדברים באו מחוויה אחרת, אבל אולי זו הסיבה שאני מדי פעם מתרגם שירים – זה מין גשר בין המנגינות והמילים שאני אוהב ומה שקורה כאן – אצלנו, אצלי. תום יורק כנראה גם לא מכיר את יהודה עמיחי, ובכל זאת הוא מצא דרכו לתרגום.

לא עכשיו

עם לב שמתפקע
מסריח יותר מחיריה
בוקר, ודופק שעון

תראה אותך קטני
תקשיב טוב לממשלה
הם לא, הם לא שומעים אותך

תנו לי שירים פשוטים
עטופים צלופנים,

בלי עכשיו ובלי אחר כך
בלי עכשיו ובלי אחר כך
לא עכשיו ולא בימים האחרים

שקט, שקט
זה רק התקף זעם
זה לא יקרה הפעם

בלי עכשיו ובלי אחר כך
בלי עכשיו ובלי אחר כך
לא עכשיו ולא בימים האחרים

איזו חצר יפה, בית כה נעים

לא עכשיו ולא אחר כך
לא עכשיו ולא אחר כך
לא עכשיו ולא בימים האחרים

שקט, שקט