דבר ראשון
מתפללים מוסלמים מול שער האריות בעיר העתיקה בירושלים (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90).
הר הבית

מלחמה על הבית

"השאלה היא מי הוא השולט ומי הריבון בהר". כך אמר לדבר ראשון ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. לדבריו, למרות טענות ההנהגה הפלסטינית להפרת הסטטוס קוו בהר הבית ופגיעה בחופש הפולחן, מדובר בפרק נוסף במלחמה על הריבונות בבירה

עדכון אחרון: 20.07.2017, 17:17

נמשכת המתיחות סביב המשבר בהר הבית הבית, ואיתה גם המאבק על הנרטיב של המשבר. הצבת אמצעי האבטחה במתחם, אחרי הפיגוע ביום שישי האחרון, הכריז הוואקף על חרם וקרא למתפללים לסרב לעבור בדיקה בגלאי המתכות. מנגד, פרסמה משטרת ישראל תמונות של מוסלמים ברחבה המקודשת לאיסלם, בניסיון לצמצם את השפעת הקריאות על החרם.

כניסת מתפללים להר הבית (צילום: דוברות המשטרה)

ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, קרא לפלסטינים לצאת,  אחרי תפילות יום שישי, למחאות תמיכה במסגד אל-אקצה. "מחר יהיה נקודת מפנה חשובה בהגנה על מסגד אל-אקצא ואנו נצא המנצחים" אמר, "התוכניות הישראליות בנוגע לאל-אקצה לא יבוצעו. מדובר בקו אדום, אתם מציתים את האש. אנו קוראים ליום זעם וגיוס כללי של העם הפלסטיני וכל האומה הערבית במסגרת המערכה להגנה על ירושלים ואל-אקצה".

דובר חמאס, פאוזי ברהום, פרסם גם הוא הודעה מצולמת בה טען כי המסגד נתון תחת מתקפה חמורה מצד ישראל. וציין כי מונעים מהמוסלמים להתפלל בו. במקביל, מופץ ברשתות החברתיות בשעות האחרונות סרטון של חמאס הקורא לצעדות לעבר מוקדי החיכוך עם כוחות צה"ל בגדה.

דובר צה"ל הודיע היום (חמישי) על כוננות מוגברת לקראת תפילות יום שישי.

מי הריבון?

"השאלה היא מי הוא השולט ומי הריבון בהר", הסביר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שעמד בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים ב-1999, "כל הגורמים האחרים לא מכירים בהיותה של ישראל ריבונית בשטח. האקט של החרם של מנהל מסגד אל-אקצה, השייח עמר אל-כיסוואני של לא להיכנס להר הבית, זה ביטוי למאבקי הכוחות על ההר, ואז מתעורר סימן שאלה לגבי מה שישראל מתהדרת בו שהיא שומרת הכי טוב על חופש הדת והפולחן. ואז כל הגורמים השונים בעיקר הבין לאומיים ישימו סימן שאלה על עליונותה המוסרית של מדינת ישראל".

מתפללים מוסלמים מחוץ למתחם הר הבית, (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

על הקריאה שלא לעלות להר הבית עד הסרת גלאי המתכות, אמר ערן כי היא מצליחה מכיוון שאפילו "ארה"ב, הנוחה ביותר  לישראל מבין מדינות העולם, לוחצת על ישראל לשמור על חופש הפולחן". לדבריו, מה שממשלת ישראל "הייתה צריכה לעשות זה להתייעץ עם הגורמים השונים – עם וואקף, ירדן, ממשלות זרות".

"רוצים לעלות את המימד הדתי של הסיכסוך"

מבחינת ד"ר עידו זלקוביץ, ראש חטיבת לימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזראל ועמית מדיניות במכון מיתווים למדיניות חוץ ישראלית אזורית, המשבר הנוכחי משלב את שני ההיבטים של העימות הישראלי-פלסטיני: לאומי ודתי.

לדבריו, להתרחשות הנוכחית משלבת היבטים דתיים עם מאבק הכוחות על הרחוב הפלסטיני. "אלו לא רק מדינות, יש כאן שילוב של גורמים לא מדינתיים – כמו חמאס, פתח, התנועה האיסלמית פלג צפוני, ועוד גופים אזרחים כמו וואקף ועמותות שנתמכות על ידי טורקיה וקטאר – שמצליחים לערער את השטח", הסביר.

ד"ר עידו זלקוביץ (התמונה באדיבות המצולם).

הוא הוסיף כי "אנחנו נמצאים בתוך גל אלימות מתמשך, כבר מאוקטובר 2015, שהעוצמות שלו עולות ויורדות. ירושלים עומדת במרכז גל הטרור כי היא נמצאת תחת ריבונות ישראל, ולרשות אין עליה אחריות, ומבחינת חמאס היא עוזרת לתנועה האיסלמית לעלות את המימד הדתי של הסכסוך".

מבחינת זלקוביץ הצבת גלאי המתכות הוא טריגר שמשקף את המציאות הקשה במזרח העיר. "מתנהל כבר הרבה זמן קמפיין של הרשות ושל חמאס שקורא לציבור להתנגד למהלכי הייהוד של מזרח ירושלים" טען, "בנוסף יש את הקושי של הפלסטינים להגיע להר הבית, המצב הכלכלי הקשה ותחושת ההזנחה וכל התשתית הזאת יוצרת את הנפיצות".

"צריך לזכור שבין פתח וחמאס יש מאבק על הובלת הרחוב הפלסטיני ולכן אתמול פתח קרא ליום זעם. וחמאס קרא בשישי הקרוב ליום זעם" הוסיף, "רואים את זה ברשתות החברתיות, חמאס נוכח הרבה יותר ויש להם גישה למדיה החדשה. מפעילה סוכנויות עם מיליוני עוקבים ובונה את יום הזעם שלה. צריך להמתין ולראות מה יקרה בשישי. כמה יגיעו והאם גם פתח יצטרפו"

 האם יש סיכוי להתפרצות אינתיפאדה שלישית?

"לא יודע אם זה יהיה אירוע נקודתי שיוביל לאינתיפאדה וגם לא בטוח שתהיה דומה לאינתיפאדה הקודמת. לא נראה לי שהציבור הפלסטיני רוצה להתקומם, כי זה יפריע להם בתהליכי העצמאות. אבל לחמאס ולתנועה האיסלמית יש אינטרס לחמם כמה שיותר את השטח, זה מציג אותם כגורם משמעותי שנלחם על ערכים דתיים".

מה ישראל צריכה לעשות?

"הצבת גלאי המתכות לא הייתה הפרה של הסטטוס קוו, כי הם הוצבו בדרך להר ולא על ההר ושם יש לישראל ריבונות. אבל זה שיש לישראל את הזכות, לא אומר שזה מה שהיא שהייתה צריכה לעשות.

ההצטיידות בגלאים, בצדק, הגיעה מהמקום של הגברת הביטחון. אבל בפועל יצר גורם שמביא למחלוקת ולמשבר, ישראל צריכה לחשוב באופן יצירתי איך לשמור על הביטחון בלי לשים גלאים. בסופו של דבר, על מנת לספק ביטחון גם לשוטרים ולאזרחים צריך שלושה דברים: ניהול מדיניות חכמה, מודיעין משובח והרתעה כנגד טרור".

נושאים קשורים:  מדיני ביטחוני, הר הבית, הווקף