מדי שנה בקיץ מפוטרת מיטל דנון, עובדת עם מוגבלות המועסקת זה למעלה מעשור כעוזרת גננת בדימונה. כעת היא יוצאת למאבק לצד אמה וחבר מועצת העיר ג'קי אדרי, בדרישה לקליטתה להעסקה ישירה וקבועה בעיריית דימונה. "כשאני מקבלת מכתב פיטורין בכל שנה אני מרגישה עצובה, שלא מעריכים אותי מספיק, ומזלזלים בי" אמרה ל'דבר ראשון', "אני עוזרת לגננת, מטפלת בילדים, משחקת איתם, מארגנת את הגן. אני אוהבת את הילדים והם אוהבים אותי, מנשקים ומחבקים אותי בכל בוקר. אני עושה עבודה חשובה מאוד, אני מקבלת אהבה ונותנת אהבה. לעבוד נותן לי כוח לקום בבוקר, להיות עצמאית, בדרכי".
מיטל (32) התנדבה בשירות לאומי במשך שנתיים בגן הילדים בו היא עובדת כיום, ולאחר מכן שנה נוספת – ואף זכתה על כך באות הצטיינות. לפני עשר שנים נקלטה לעבודה דרך הקרן לפיתוח דימונה, בשכר מיוחד שהותאם לה על פי חוק על ידי משרד העבודה והרווחה. בשנים האחרונות פנתה אמה אלישבע לעירייה מספר פעמים בשאלה מתי תזכה מיטל לקביעות. "בכל עשרה חודשים מפטרים אותם בחודשי הקיץ על מנת שלא יצברו ותק וזכויות. בכל שנה היא נשלחת ללשכת העבודה וחותמת אבטלה. לפני כשלושה חודשים קיבלו למעלה מעשרים עובדות מהקרן עם ותק של שלוש-ארבע שנים קביעות, ולמעשה הועברו להעסקה ישירה בעיריית דימונה, עם תנאים טובים יותר, צבירת ותק, גמול לפנסיה וכו'. אמרתי, איך זה יכול להיות? כי הרי לה יש ותק של למעלה מעשור, וכתבתי מכתב בליווי חבר מועצת העיר ג'קי אדרי שאליו פניתי – גם ליועץ המשפטי של העירייה וגם לראש העיר".
לדבריה קיבלה תגובה מאחד מחברי מועצת העיר שהנושא יטופל עד סוף השנה. "כנראה שהייתי מאוד תמימה – ב-30 לחודש מיטל סיימה עבודה בגן ולא קיבלנו מכתב פיטורין, שמגיע בדרך כלל כחודש מראש, אז אמרתי לעצמי "או, יופי!", הסבירה אלישבע, שהייתה סבורה שהדבר מעיד כי הוחלט בשעה טובה לקלוט אותה להעסקה ישירה. "כל שנה היא מקבלת את מכתב הפיטורין ובוכה – זה סיוט חוזר".
אלישבע מספרת כי כשהתקשרה למזכירת הקרן לפיתוח דימונה, בציפייה לתשובה נאמר לה כי ממתין מכתב וכשנסעה לשם בשמחה ובציפייה לקבל תשובה חיובית לבקשה, התאכזבה לגלות שלא רק שלא זאת התשובה שציפתה לה שם אלא שמכתב הפיטורין שהמתין לא נשלח אליהן במועדו. העיכוב במשלוח המכתב המאכזב לכשעצמו עלה למיטל בהפסד של 19 ימי דמי אבטלה.
"כל חיי אני גרה בפריפריה, ונלחמתי להקים גן ילדים לחינוך מיוחד, ואחרי זה כיתת לימוד, לקבל פיזיוטרפיסטית וקלינאית תקשורת" אומרת אלישבע – בעצמה מורה לחינוך מיוחד. "על מה אנחנו צריכים להילחם? לעשות את הילדים עצמאיים, שיהיו מועילים לחברה וייתרמו לה. חינכתי דורות שייתרמו וזה בא לי פתאום כמו בומרנג, שהבת שלי היא החוליה החלשה בשרשרת המזון. את הבריאים צריך לחנך, האנשים הנורמאליים והנורמטיביים שמקבלים את ההחלטות, שלא מבינים את מקומם. הלב נקרע שאנשים בעלי מעמד מתייחסים לאנשים עם מוגבלויות כקליפת השום".
הפעיל החברתי הוותיק וחבר מועצת העיר, יצחק "ג'קי" אדרי, נרתם אף הוא למאבקה של נטלי, ושלח לראש העיר מכתב כבר בחודש מרץ השנה הקורא לקלוט אותה להעסקה ישירה. "בעת הזאת אני דורש לאלתר שראש עיריית דימונה יעניק למיטל דנון מעמד וכרטיס עובדת עיריית דימונה" אמר ל'דבר ראשון', "בשבוע הקרוב נקבל תשובה אחת, פתרון אחד – מיטל דנון תיקלט כעובדת מן המניין. כל אמירה, הצהרה או כוונה אחרת תתקבל אצלי בחוסר אמון מוחלט בראש העיר, ואאלץ לנקוט ביחד עם מיטל דנון בצעדי מחאה קיצוניים שייכפו על המערכת את קליטתה, בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
" צר לי ששיטת 'הדלת המסתובבת' הפועלת בכל הרשויות המקומיות הפכה לכלי פוגעני במיוחד גם נגד בעלי המוגבלות והצרכים המיוחדים" הוסיף, "זאת בושה גדולה וכתם שחור המעיב על החברה הישראלית כתוצאה מהתנהלות הרשויות המקומיות בישראל, התנהגות שהופכת גם אנשים מוגבלים כמו מיטל דנון לאנשים 'שקופים' שמותר לדרוס, לעשוק ולהתייחס אליהם בתנאי העסקה פוגענית. על כולנו לזכור שכאבה של מיטל דנון הוא כאבה של מדינה העומדת חסרת אונים מול תופעות של העסקה פוגענית שאין בה לא חמלה ולא אנושיות. אלא רק אטימות, אכזריות וטיפשות. היחס כלפי מיטל דנון וחבריה בעלי המוגבלות הוא פרצופה של המדינה, ובמקרה דנן הפרצוף שלנו מכוער". אדרי נתפרסם בעבר כשהופיע בסרט 'זהב לבן, עבודה שחור' ששודרה בתוכנית עובדה ביני 2004, ועסקה בתופעת ההעסקה הקבלנית והפוגענית במפעלי ים המלח. מאז הפך לפעיל ציבורי הנאבק למען עובדים וציבורים מוחלשים ועבור העסקה ישירה.
"אין מדובר בפיטורין אלא בהפסקת עבודה לתקופת החופש שבמהלכה המעונות עוברים שיפוץ ושדרוג. הפסקת העבודה היא במקום פיטורין" נמסר ל'דבר ראשון' בתגובה מטעם עיריית דימונה והקרן לפיתוח העיר, "הסייעות שאינן עובדות עירייה קבועות יודעות כי עבודתן היא למשך עשרה חודשים ובתום תקופה זו הן זכאיות להירשם בלשכה כמובטלות ולקבל דמי אבטלה. בתום חודשיים הן מוחזרות לעבודתן כאשר המעסיק שומר על רצף זכויותיהן. הקרן יכולה הייתה לפטר את העובדת לאחר עשרה חודשים, אך במקרה דנן, כמו במקרים זהים, זה לא נעשה".
באוגוסט שנה שעברה נחקק חוק הקובע כי על גופים ציבוריים המעסיקים למעלה ממאה עובדים, ובכללם רשויות מקומיות, להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלויות. ביום רביעי האחרון נערך לראשונה כנס משותף, ראשון מסוגו במגזר הציבורי, של משרד העבודה והרווחה ומרכז השלטון המקומי, ובו השתלמו הממונים על העסקת אנשים עם מוגבלויות מלמעלה מ-60 רשויות מקומיות בנושא יישום החקיקה.
