דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
טרור

פרשנות / ההחלטה על המגנומטרים התקבלה טלפונית, בלי שר הביטחון והרמטכ"ל

הערכת מצב טלפונית ממנה נעדרו ליברמן, אייזנקוט ומתאם הפעולות בשטחים, סמוך ליציאתו של נתניהו לאירופה, הובילה להחלטה על הצבת גלאי המתכות בכניסה להר הבית | האם קבלת ההחלטות בסוגיות הגורליות ביותר נעשית בצורה שקולה?

כוחות משטרה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש90).
כוחות משטרה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש90).
יניב כרמל

ב-26 במאי 2010 כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו את "פורום השביעייה" לדיון לקביעת "עקרונות הפעולה לקראת משט עזה". ספינת ה"מאווי מרמרה", עם 600 "פעילי השלום" שעליה, ושש ספינות נוספות, כבר עשו דרכן באותה עת להתנגש עם הסגר הימי על עזה.

על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2012 הדיון של השביעייה בנושא כונס "מעכשיו לעכשיו", ללא עבודת מטה מסודרת, מבלי לטרוח לכנס את הגופים המוסמכים בחוק לקיום דיון זה, ללא בחינה ו"תיכלול" של כלל המאמצים המדיניים והביטחוניים, ללא הערכה כי יתכן שהפעילים על הספינה ינקטו אלימות כלפי החיילים. כל זאת, חרף הערכה מקדימה של לשכת ראש הממשלה עם שר הביטחון דאז, אהוד ברק, כי מדובר במשט מסוג שונה מאד מזה שישראל התמודדה עמו עד אז.

ה"מאווי מרמרה" בדרכה לעזה מאי 2010 (צילום: מתוך פליקר Adambro)
ה"מאווי מרמרה" בדרכה לעזה מאי 2010 (צילום: מתוך פליקר Adambro)

התוצאה ודאי זכורה: תשעה אזרחים טורקים הרוגים על האונייה, עשרה חיילים פצועים. אירוע צורב, שעל אף העובדה שחיילי שייטת 13 בפרט וחיילי צה"ל בכלל פעלו בו באומץ ובמסירות, יצר תהודה שלילית למדינת ישראל, חשף את חיילי צה"ל ומפקדיו לתביעות בבתי משפט ברחבי העולם ואף הוביל למשבר דיפלומטי חריף עם טורקיה שעדיין נותן אותותיו. ומה שבעיני גרוע אף יותר – רק בנס, אין מילה אחרת, לא נגמר האירוע בהריגתם של חיילי השייטת, לאחר שמספר לוחמים נחטפו לבטן הספינה והוחזקו בידי פעילים איסלמיסטים רצחניים.

ישנם אירועים טקטיים אשר יש בכוחם להניע תהליכים אסטרטגיים. לא ניתן לצפות ממקבלי ההחלטות בדרג המדיני להתכונן לכל אירוע טקטי. לדוגמא, כנראה שלא ניתן היה לצפות את התפרצות האינתיפאדה הראשונה בשל אירוע מקומי כמו תאונת דרכים בין רכב פלסטיני ורכב ישראלי בדצמבר 1987. האחריות המוטלת, בדרך כלל, על הדרג המדיני היא להניע תהליכים אסטרטגיים וכך לעצב את התרחשותם של האירועים הטקטיים. ובכל זאת, כאשר יש אירוע טקטי בעל פוטנציאל אסטרטגי אשר ניתן לצפותו, חובה על הדרג המדיני להידרך, להיערך ולקבל את ההחלטות במקצועיות ובקפדנות.

כולנו פועלים מתוך ההנחה כי בשאלות הביטחון נשקלים כל השיקולים האפשריים לטובת המדינה וביטחון אזרחיה, כי הדברים נעשים בשום שכל ומתוך מחשבה. פרשת הצוללות וכלי השיט והאפשרות כי החלטות בסוגיות כה הרות גורל הוטו באמצעות שלמונים מערערת הנחת מוצא קיומית זו. גם העובדה, שאיננה מוכחשת אך כרגע נראה שהיועץ המשפטי לממשלה סבור שאין לה היבט פלילי, כי עורך דינו, מקורבו וקרוב משפחתו של ראש הממשלה גרף כספים בייצוג גורמים שהתקשרו עם ממשלת ישראל בעסקאות ביטחוניות, מערערת תפישה זו, לצערנו.

אין לתלות את ההסלמה הנוכחית במגנומטרים לבדם ובהחלטת הממשלה לבדה. תהיה זו טעות וראייה צרה, פוליטית אולי, תבוסתנית ודאי, של המערכה שאנו נתונים בה.

והנה מגיעה הסוגיה של הר הבית. סוגיה טקטית לכל הדעות – שאלה מקצועית של האופן שבו יש לאבטח מתחם ציבורי. אבל בשל העובדה שאותו מקום הוא אולי אחד המקומות הנפיצים בעולם, אשר עיני העולם המוסלמי מופנות אליו תדיר וישראל התקשרה עם ממלכת ירדן בהסכמים בדבר דרכי הפעולה בו, הרי שהשאלה הטקטית הזו מקבלת משמעויות אסטרטגיות. האם נשקלו מראש כל השיקולים ההכרחיים להכרעת הסוגיה הזו בדרג המדיני? האם התערבבו בשיקולים אלו גם שיקולים זרים, בדמות פופולאריות אישית בפני "מחנה" כזו או אחר? קשה לדעת, קשה להאמין.

כך זה קרה

זהו סדר הדברים הידוע לנו מבחינת אופן קבלת ההחלטות בנושא גלאי המתכות, המכונים גם "מגנומטרים". ביום שישי, ה-14 ביולי, סמוך לשעה 7:00 בבוקר, פתחו באש שלושה מחבלים ישראלים מאום אל-פאחם ופגעו בשוטרים שניצבו בסמוך לשער האריות בעיר העתיקה. שני שוטרים, רס"מ האיל סתאוי ז"ל ורס"מ אמיל שנאן ז"ל, נפגעו באורח אנוש ובהמשך מתו מפצעיהם. חבריהם של השוטרים ההרוגים הצליחו להשיב באש והרגו את המחבלים, לא לפני שאחד מהם הצליח להגיע לרחבת הר הבית ולמרחק של עשרות מטרים מהכניסה למסגד אל-אקצה.

בערך ב-16:30 באותו יום הוציאה דוברות משרד ראש הממשלה הודעה בדבר "הערכת מצב נוספת" אותה קיים ראש הממשלה בעניין המצב בהר הבית. בהודעה צוין כאמור כי זוהי פגישה "נוספת", אף שלא נמסרה הודעה על פגישה קודמת. עם זאת, ניתן להעריך כי אכן לא הייתה זו הפגישה הראשונה באותו יום בנושא.

על פי הודעת משרד ראש הממשלה, בהערכת המצב של יום שישי אחר הצהריים השתתפו שרי הביטחון וביטחון הפנים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים. עוד נאמר כי ראש הממשלה "הנחה על חיזוק משמעותי של סדרי הביטחון בדרכי הגישה להר הבית", וכן כי "עוד הוחלט שבהתאם להערכת מצב שתתקיים ביום ראשון, ייפתח ההר באופן הדרגתי למתפללים ומבקרים".

שוטרים ליד עמדות הבידוק בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)
שוטרים ליד עמדות הבידוק בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)

אך לוחות הזמנים, ויתכן שגם לחץ דיפלומטי, דחקו בראש הממשלה. מה גם שבמוצאי שבת נתניהו כבר המריא לפריז לקראת פגישתו עם נשיא צרפת מקרון ולצורך השתתפות בטקס לציון 75 שנה לגירוש יהודי פריז. כך שהערכת המצב שתוכננה ליום ראשון הוקדמה ליום שבת בערב. יתרה מכך, על פי הודעת משרד רה"מ, הערכת המצב נעשתה טלפונית, ומשתתפיה היו השר ארדן, המפכ"ל אלשייך, ראש שב"כ, נדב ארגמן, ומפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב יורם הלוי. משמע – לא השתתפו בהערכת המצב שר הביטחון ליברמן, הרמטכ"ל אייזנקוט ומתאם הפעולות בשטחים, האלוף פולי מרדכי, אשר השתתפותם נמצאה מוצדקת להערכת המצב ביום קודם לכן.

שם, בשיחה הטלפונית שקיים נתניהו עם ארדן, אלשייך, ארגמן והלוי, התקבלה ההחלטה על המגנומטרים. "הוחלט", כך נאמר בהודעת משרד רה"מ ששוחררה לתקשורת בשעה 21:30 בערך במוצאי שבת, "שבשערי הכניסה להר הבית יוצבו מגנומטרים ויותקנו מצלמות מחוץ להר שיכסו את הנעשה בשטח ההר. בהמשך יינקטו צעדים ביטחוניים נוספים". מאוחר יותר באותו ערב חזר נתניהו, אלוף הסאונד-בייטים, על המילה "מגנומטרים" כנושאת הבטחה ביטחונית גדולה, כשהוא עומד על כבש המטוס שייקח אותו לשבוע של פגישות מדיניות באירופה.

האופן שבו התקבלה ההחלטה על המגנומטרים מזכיר במעט את כינוס הישיבה על המאווי מרמרה, כפי שהיא מתוארת בדוח המבקר שהזכרנו מעלה. גם אז חלק מהלחץ בכינוס הישיבה החפוזה נבע מנסיעה מדינית של ראש הממשלה, אז לארצות הברית. אך בעוד שנסיעה מדינית לארה"ב נושאת בחובה חשיבות מיוחדת, קשה להעריך מה בדיוק גרם לראש הממשלה להישאר עד יום חמישי אחר הצהריים בהונגריה, כאשר ביומו האחרון בהונגריה – אחרי שהספיק להזהיר את אירופה מנפילתה אם לא תחזק את קשריה עם ישראל – קיים טקס זיכרון (יפה וראוי בפני עצמו, יש לציין) ליהודים שנרצחו על גדות הדנובה וביקר במקום הולדתו של הרצל.

בנימין נתניהו נפגש עם נשיא הונגריה, ג'נוס אדר, בארמון הנשיא בבודפשט, הונגריה. (צילום: חיים זך / פלאש 90).
בנימין נתניהו נפגש עם נשיא הונגריה, ג'נוס אדר, בארמון הנשיא בבודפשט, הונגריה. (צילום: חיים זך / פלאש 90).

על כל פנים, נתניהו נחת בארץ רק בשעות הערב של יום חמישי, והדיון של הקבינט המדיני-ביטחוני לא התחיל לפני השעה 22:30 וארך כ-4 שעות. אגב, על פי כמה דיווחים, שר הביטחון ליברמן הגיע לדיון הקבינט ממלון בגליל בו שהה לפני כן. ככל הידוע, על פי דיווחים מאת פרשנים בעלי מקורות טובים משלי, עמדת צה"ל והשב"כ בדיון הייתה להסיר את המגנומטרים בעוד עמדת המשטרה, בהובלת ניצב הלוי, הייתה להשאירם.

בסיומו של הדיון הביטחוני בסוגיה הרגישה והנפיצה יצאה הודעה לתקשורת. בפתח ההודעה, שיצאה כאמור לפנות בוקר של יום שישי האחרון, ה-21 ביולי, נקבע כי "המגנומטרים יישארו בכניסה להר הבית", ובמקביל ״הקבינט הסמיך את משטרת ישראל לקבל כל החלטה על מנת להבטיח את הגישה החופשית למקומות הקדושים, תוך שמירה על הביטחון והסדר הציבורי״.

אם השתלשלות האירועים וההודעות הללו מתארת באופן ממצה את תהליך קבלת ההחלטות של נתניהו וישראל בנושא זה, ניתן להעריך כי ההחלטה להציב את המגנומטרים התקבלה באופן חפוז ובהול, מבלי לשקול את כל האפשרויות. יתכן מאד שהסוגיה שבפניה ניצב הקבינט ביום חמישי – כמעט שבוע לאחר קבלת ההחלטה שהפכה לסוגיה של כבוד לאומי – היא כיצד לשלוף אבן מן הבאר, אותה אבן שטיפש אחד עשוי לזרוק ומאתיים חכמים לא יוכלו להוציא.

בינתיים, כאמור, הורדת המגנומטרים הפכה לשאלה של "ריבונות", ו"התכופפות בפני הטרור". אין לזלזל בסוגיות אלו – מדינת ישראל אכן איננה יכולה להידמות כמי שמתכופפת בפני איומים. אך האם היה צריך לנווט את מדינת ישראל לעבר המקום שבו היא צריכה להגן על זכותה להצבת מגנומטרים אל מול גל מתלהם, מתלהט ומסוכן של הסתה איסלאמיסטית קנאית ורצחנית? האם סיומו של השבוע, שהפך לסוף השבוע הקשה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני מזה זמן, וכלל עימותים קשים במזרח ירושלים ושלושה פלסטינים הרוגים ופיגוע רצחני בבית משפחת סולומון בנווה צוף, יכול היה להימנע? האם עשה הדרג המדיני את כל המוטל עליו בשביל לנווט את הספינה שלנו הרחק מן השרטון הזה? חובה לתהות ולהטיל ספק שאכן כך נעשה.

משאמרנו זאת, חובה גם לומר דבר מה נוסף. אין לתלות את ההסלמה הנוכחית – ועלינו להתפלל שהחלק הגרוע כבר מאחורינו, בעודנו נערכים לעובדה שיתכן והגרוע עוד לפנינו – במגנומטרים לבדם ובהחלטת הממשלה לבדה. תהיה זו טעות וראייה צרה, פוליטית אולי, תבוסתנית ודאי, של המערכה שאנו נתונים בה.

מזה קרוב לשנתיים שישנה מערכה, מתקפה של טרור ברחובותינו. הרבה לפני המגנומטרים. זהו פרק נוסף במאבק הישראלי-פלסטיני שמתחולל כאן בישראל שלנו. הנתונים של השב"כ הם עקביים, ועלינו לראותם נכוחה.

מאז ינואר 2016 ועד סוף יוני 2017 בוצעו 2,092 פיגועי טרור כנגד ישראלים. ממוצע של 116 פיגועים בחודש, כמעט 4 פיגועים ביום. נכון, השב"כ כולל ברישומיו גם יידוי אבנים כפיגוע, ובצדק. בתודעה הציבורית נרשמים בעיקר הפיגועים הקשים, אלו שיש בהם הרוגים לצערנו. מאז תחילת 2016 נרצחו בפיגועי טרור 30 ישראלים (כולל חמש האבידות בנפש של חודש יולי, עד כה). למעלה מ-200 ישראלים נפצעו. האמת היא שמספר הפיגועים נותר ברף הגבוה פחות או יותר בחודשים האחרונים. אך מספר "ההצלחות" של מבצעיהם, כלומר מספר ההרוגים הישראלים, נמצא בירידה בחודשים האחרונים, ולכן התחושה של "רגיעה".

מספר הפיגועים לפי חודש בין ינואר 2016 ליוני 2017. ממוצע של 116 פיגועים בחודש, כמעט 4 פיגועים ביום (נתונים: שב"כ).
מספר הפיגועים לפי חודש בין ינואר 2016 ליוני 2017. ממוצע של 116 פיגועים בחודש, כמעט 4 פיגועים ביום (נתונים: שב"כ).

 

מספר הנרצחים ומספר הפצועים בפיגועי טרור בין ינואר 2016 ליוני 2017. 25 נרצחו בפיגועי טרור, 207 נפצעו. בחודשים האחרונים ישנה ירידה במידת ה"הצלחה" של הפיגועים לפגוע בישראלים, אף שאין ירידה במספר הנסיונות לפגע. (הנתונים: שב"כ)
מספר הנרצחים ומספר הפצועים בפיגועי טרור בין ינואר 2016 ליוני 2017. 25 נרצחו בפיגועי טרור, 207 נפצעו. בחודשים האחרונים ישנה ירידה במידת ה"הצלחה" של הפיגועים לפגוע בישראלים, אף שאין ירידה במספר הנסיונות לפגע. (הנתונים: שב"כ)

את הטרור המתמשך הזה, את ההרג והפציעה של ישראלים, יש למנוע ויש לעצור. האמון הציבורי בכך שבממשלה ובקבינט עוסקים במשימה זו, והופכים כל אבן על מנת למנוע את ההרוג הישראלי הבא, הולך ונשחק והסוף של תהליך זה, מטיל אימה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!