דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

איך הפך המונותאיזם לדת הכי אלילית

כשהייתי בן חמש, המלמד בחייד'ר (חדר ביידיש), אמר לנו שמי שפוסע ארבע אמות ללא כיסוי ראש, הנשמה שלו תיבלע על ידי צפרדע בגיהינום. זו הייתה חוויה שסיוט גדול בצידה, בה הכיפה הפכה עבורי הילד הדוסי הקטן והאומלל, לאליל מקודש ואלוהים נשכח בצד.

שנים רבות לאחר מכן, כשהייתי בסיני ושם למדתי שהבדואים שחלקם בעל תפיסות פאגניות קדומות מעורבות באסלאם, גורמות להם לסגוד לתופעות טבע גיאולוגיות פלאיות. סגידה זו אינה מובילה לשום מעשה אלימות. להיפך.

ככל שאני חושב על זה, המונותיאיזם הפך לעבודת האלילים הגדולה בהיסטוריה. אבני הכותל ובשפתו של ישעיהו לייבוביץ' , דיסקותל, וכן אבן השתייה, מרכזו של הר הבית, אבן בגודל של מטר על מטר שלפי האמונה היהודית אברהם עקד את יצחק אל האבן, וטביעת רגלו של מוחמד בדרכו השמימה, בקיצור אבן המקודשת על היהדות והאסלם. החפצים הסימבולים, הפכו לעיקר באמונה, כלומר עבודת אלילים שלא רואה באל היחיד כמשהו מופשט כפי שהתכוונו הוגי המונותאיזם אלא מקדשת עצמים שהפכו בבחינת "ייהרג ובל יעבור". כלומר: מי שיעז לקחת בעלות על האבנים האלה, אהרוג אותו או איהרג בעצמי למען קידוש האבן.

בהיותי נער טיפש כמו כל עם ישראל, בן שבע עשרה פורט על גיטרה ומנסה כוחי בזמרה, השיר הנערץ עלינו היה "הכותל" שנערות התלהבו כששרתי אותו למענן. התרגשנו עד דמעות ממילות השיר האינפנטיליות הפגאניות: "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם". וההמשך הנורא הוא של האם האומרת: "כי מה שנתתי לכותל רק אמש גדול ממילים ומכתב (פתק בכותל י.ר.)", אימא שאהידית לכל דבר ש"נתנה" את בנה, הקריבה אותו למולך, כמו האימהות של השאהידים של החמאס ובאיראן. את השיר הפגני הזה כתב לא אחר מיוסי גמזו, קיבוצניק זוכה פרס אקו"ם ומרצה לספרות עברית. ושימו לב: האישה הכי נערצת בישראל על עמידותה היא מרים פרץ ששכלה שלושה בנים. כלומר זה לא היא אשמה אלא אנחנו בהערצתנו העיוורת ושאלות מראייני טלוויזיה נפעמים, סוגדים לאם ש"העניקה" את בניה למולך המלחמה: "איך גברת פרץ ממשיכים לחיות?…"

ומי הייתה האם הכי נערצת עלינו ילדים בני שש, שבע במדינת ישראל : "חנה ושבעת בניה" אותה חנה שקפצה מהגג יחד עם שבעת בניה רק כדי לא להשתחוות לפסל יווני מטמטם. בעצם קידוש השם הנורא הזה, הפסל האווילי הופך למשהו ממשי ביותר ששווה להיהרג ולהרוג ילדים במלחמה כנגדו (לא יעזרו המילים שהפסל מסמל משהו) וזאת למען אלוהים שהופך מישות אבסטרקטית רוחנית לישות מוחשית אלילית.
לכל האומרים, שעובדי אלילים הקריבו ילדים לאל המולך, אומר: הטחו עינכם מראות? הלא אנחנו בסגידה לאבנים מקריבים אלפי אנשים. כמה עשרות אנשים נהרגו ב-67 על מי יגיע לכותל יותר מהר? כמה נהרגו על ענייני הר הבית (להזכירכם "אבן השתייה האידיוטית), על מקום קדוש (מה זה?! זה הרבה יותר פרימיטיבי מהבדואים "הפרימיטיביים" כביכול המעריצים בתבונה תופעות טבע כגון הגוונים הגיאולוגיים המרהיבים של הרי סיני). כמה אלפים נהרגים על קדושת מקומות, מזבח בני אדם. התחנכנו על גבורת המכבי השהיד, שהתאבד כשהרג את הפיל שנפל עליו.
ומה שקורה עכשיו הקרב על האבנים עליו נופלים ונרצחים ויירצחו אנשים, שירושלים, מקום הולדתן של שלוש הדתות המונותיאיסטיות הופכות למזבח של קורבנות אדם לא פחות מהקרבת קרבן אדם עליו התריעו הנביאים.

כבר הרמב"ם והוגי דעות יהודים ניסו להסביר את חטא העגל בכך, שבני ישראל יצאו מהפגאניות אבל הפגניות לא יצאה מעם ישראל. ולכן אהרון הכהן הגדול, אחי משה, נענה לדרישת העם לבנות לו פסל. הוגי דעות יהודים ניסו להוציא סממני פגניים שהשתרשו ביהדות, קמיעות, שאין ביניהם ופסלים דבר, חוץ מכך שהפסלים יפים יותר.
ממשלה ישראלית, מערבית רציונלית לכאורה (חס וחלילה לא פרימיטיבית כמו המוסלמים) נוהגת או ו/נענית לגחמות פגניות של אבנים מחורבנים, והחללים ממשיכים ליפול וליפול והעם הפגאני הולך אחרי נביאי השקר בחליפות ועניבות מערביות. רגב, ארדן, אריאל, ורבנים בעם ישראל, בנט כל אלה הם כמו נביאי השקר, נביאי הבעל והאשרה, הפופולריים על המלך אחאב ואשתו איזבל (ביבי ושרה) שהתגודדו כמו טמבלים על המזבח בסיפור של אליהו על הכרמל בקריאה לקבל את הזבח שלהם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!