חברת כרטיסי אשראי לישראל (CAL) שמטפלת, בין היתר במחזיקי כרטיס "דיינרס", מציעה בפרסומיה שורה של הלוואות: קטנות (עד 1,000 שקלים), מידיות  (עד 5,000 שקלים), הלוואות ללקוחות  ללא כרטיס אשראי (עד 28,000 שקל), והלוואות ללא ריבית (עד 5,000 שקל).

האחרונה מיועדת לבעלי כרטיסים ספציפיים, ולמצטרפים חדשים, והיא לשנה. שאר ההלוואות, נושאות ריבית בשיעור שנע  בין 4.6% עד 16.4%, לפי הפרסום. החברה מדגישה "שחשוב לדעת שהריביות על הלוואות ב-CAL הן קבועות ואינן משתנות עם שינוי המע"מ או ריבית הפריים במשק". לפיכך, אין מצב שאם הריבית או המע"מ במשק ירדו, ההחזר של הלוואותיכם יקטן. לא מודבר במדיניות יוצאת דופן, נוסח דומה תמצאו אצל כל חברות כרטיסי האשראי.

על פי הנתונים הגלויים, חברות האשראי גבו ריבית ממוצעת של 8.6% על אשראי צרכני, פי שלוש מהריבית שגובים הבנקים

הפרסום של CAL באינטרנט, כולל סדרת שאלות שמפנים מבקשי ההלוואות לחברה. האחרונה שבהן, קשה מקודמותיה: "יש לי הרגשה שהריביות בבנק נמוכות יותר", שואל הלווה ההיפוטתי. על כך עונה החברה כי "זה יכול לקרות במקרים מסוימים, וחשוב לנו להבהיר מדוע: ריביות נגזרות מרמת הסיכון. בגלל שאנחנו מעניקים את ההלוואה שלנו ללא בטחונות וללא ערבים, ייתכנו מקרים שבהם הריביות יהיו מעט גבוהות יותר מאלה שמציע הבנק".

לקרוא ולא להאמין. הבנקים בישראל מציעים כיום, לכל לקוח סביר (עם בטחונות), הלוואות (בלון לשנה)  בריביות שנתיות של 3% (מקבלי שכר) ועד לרביות של 3.6% (לקוח מוכר).

פערי הריבית בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי – גדול. אין ספק שללקוח רגיל כדאי לקחת הלוואה בסניף הבנק שלו ולא בחברות כרטיסי האשראי. לפי נתוני בנק ישראל, הריבית בהלוואות צרכניות מגיעה ל-6.7%, לקוחות טובים ישלמו לאחר מו"מ ריבית של 3.5%. הבנקים מעבירים מימון לחברות כרטיסי האשראי כיוון שדרכם הם משווקים כסף עם תשואה גבוהה.

זה לא תמיד קורה, אבל במקרה הזה – עדיף ללכת לבנק. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

כידוע  חברות כרטיסי האשראי ימכרו (להוציא את כאל) בשנים הקרובות, בעקבות המלצות ועדת שטורם, במטרה להרחיב את התחרות בתחום האשראי. השאלה שעולה  לנוכח הפרסומים של CAL היא, איך  מאפשרים לחברות כרטיסי האשראי לנסח תשובות לא מדויקות בפרסומיהם?

באפריל 2017 דיווחה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, על הגברת התחרות בתחום הסליקה בישראל. לדבריה, שוק  הסליקה בישראל הסתכם ב- 2016 בכ-270 מיליארד שקלים, ופועלות בו שלשו חברות: ישראכרט, CAL ולאומי קארד.

כדי להתגבר על התחרות בסליקה, נרשמה ב-2016 ובחודשים הראשונים של 2017, עלייה של 30% באשראי שהעניקו החברות, שהפך למנוע צמיחה מרכזי שלהן. על פי הנתונים הגלויים, חברות האשראי גבו ריבית ממוצעת של 8.6% על אשראי צרכני, פי שלוש מהריבית שגובים הבנקים. גם באשראי לרכישת רכבים הגיעה הריבית, בחלק מהמקרים, לפי שלוש מהריבית הממוצעת בבנקים.

בנק ישראל החל לאחרונה להביע דאגה מהיקף האשראי הצרכני לסוגיו. הבנק לא השמיע אזהרה ספציפית על גובה הריבית החריגה (בענף הליסינג לדוגמה) שגובות חברות האשראי. הבנק גם היה צריך להתערב בפרסומים המפתים  צרכנים תמימים ולהבהיר שמדובר בריביות חריגות.  כל הפינוקים שמובטחים ללווים, החל ממחיר "מיוחד" לקניית רכבים וחופשות, הם בעלות ריבית ריאלית חריגה וחסרת פרופורציה למימון בנקאי. חובה שבנק ישראל ייתן דגש לטיפול המתמקד "בפינוקים" ועלותם היקרה מתוך דאגה אמתית לציבור שצריך להחזיר חובות תופחים.


ד"ר דליה זליקוביץ היא מרצה לניהול ושיווק במל"א (המרכז ללימודים אקדמיים), וחברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו