שר הביטחון לא יוכל לשלול הכרה ממכינות בשל קריאה לסירוב פקודה או השתמטות מצה"ל, כך הוחלט אתמול (שלישי) בוועדת חוץ וביטחון. החלטה זו עוררה מחלוקת בתוך הוועדה, בין השאר על רקע העימות השנה בין שר הביטחון ליברמן לראש מכינת עלי הרב לוינשטיין, שיצא נגד השירות המשותף לגברים ונשים. לצד זאת הוחלט כי במקרה של קריאה לאלימות נגד חיילים יותר לשר הביטחון לשלול הכרה.

המחלוקת המרכזית נסובה סביב השאלה האם ניתן לפסול ישיבת הסדר אם ראשי הישיבה מתבטאים באופן שניתן לפרש אותו כ"סרוב פקודה", ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) שאלה בדיון הקודם את נציגת משרד הביטחון אם אמירה כלשהי נגד פקודת השירות המשותף, למשל תיפול בגדר סירוב פקודה, ושנענתה בחיוב טענה כי מדובר בשיקול דעת לא מידתי, ולכן אינה יכול לתמוך בכך.

לעומתה ח"כ עפר שלח (יש עתיד) חזר על דרישתו כי קריאות לסירוב פקודה, השתמטות מגיוס ופגיעה בחיילי צה"ל ומפקדיו, כולן יכללו הן בשיקול הדעת להסרה מהרשימה, בסעיף נפרד, והן בשלב הבחינה אם לכלול את אותה ישיבה ברשימה מלכתחילה.

דרישת חברי הכנסת הדתיים באה בעקבות עמידתו של ליברמן כנגד דבריו של הרב לוינשטיין כנגד פקודת השירות המשותף וכנגד קהילת הלהט"ב. שר הביטחון שלח מכתב חריף לראש המכינה הקדם צבאית בעלי, שבו מחה על דבריו נגד נשים ואיים בסגירת המכינה אם הרב לא יתפטר.

יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי תקפה את נציגי משרד הביטחון, "האם אמירה של רבנים נגד השירות המשותף היא סירוב פקודה? עד כמה רחוק אתם לוקחים את זה? אני מסרבת לקבל את הניסיונות שלכם לטייח את זה כי בדיון הקודם אתם בעצמכם אמרתם שזה אכן יחשב לסירוב פקודה".

מהצד השני דרשו אנשי משרד הביטחון לאפשר לשר הביטחון בכל עת לשלול ישיבות שרבניהם יקראו לאלימות, יסיתו נגד חיילי צה"ל או יקראו לסירוב פקודה

על פי התקנות החדשות שאושרו ברוב קולות של 8 תומכים וארבעה מתנגדים, קיימים שני תנאים להסרת ישיבה מהרשימה, מישהו מהנהגת הישיבה יקרא לאלימות כלפי חיילים או אם יהיה מצב של "אי עידוד לשירות משמעותי", שעל פי התקנות הישיבה מחויבת להכליל תכנית לימודים בנושא הכנה ועידוד לשירות צבאי משמעותי.

על כך הגיבה ח"כ ענת ברקו (הליכוד): כי "חייב להיות ברור מהישיבה הזו שרוח המחוקק היא שגם לדבר נגד שירות משותף או נגד שירות נשים זה אי עידוד לשירות משמעותי".

גם ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): הגיב להחלטת הועדה ואמר כי "אם השר היה חייב להסיר מהרשימה ישיבה שקוראת לסירוב, הייתי מבין את הצורך בהתפתלות משפטית, אבל ממילא השר רשאי, לא חייב, כפי שכתוב. חייבות להיות הגדרות ברורות ברמה ערכית, כי זה ביטחון ישראל. לא ייתכן שגם אם ישיבה תפעל 99% מהזמן לעידוד גיוס, ומישהו מהנהגתה יקרא לסירוב פקודה ספציפית, נגד פינוי מאחז מסוים, ואז במקרה הטוב רק יתחיל דיון בסמכות השר".