דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

סערת חוק הלאום / ח"כ אוחנה: "לכל מילה, פסיק ונקודה בחוק הלאום משמעויות מרחיקות לכת"

דיון ראשון וסוער בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, שתכין אותו לקריאה ראשונה | ח"כ עודה: "לא באנו למדינת ישראל, המדינה באה אלינו ועלינו" | השרה שקד: "הזדמנות גדולה לעגן את הערכים היהודים והלאומיים לנצח"

יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה לחוק הלאום חה"כ אמיר אוחנה (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה לחוק הלאום חה"כ אמיר אוחנה (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

לאחר שבתחילת מאי אושרה הצעת חוק הלאום בוועדת השרים לחקיקה, החלה היום (רביעי) הכנת החוק לקריאה ראשונה בוועדה המשותפת בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד). את ההצעה ל"חוק יסוד: ישראל – מדינות הלאום של העם היהודי" יזמו ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) וקבוצת ח"כים, והדיונים עליה נערכים בוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה.

הדיון בוועדה היה סוער, וארבעה חברי כנסת הורחקו ממנו בהוראת היו"ר אוחנה: יואל חסון (המחנה הציוני), אחמד טיבי, אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ומיכל רוזין (מרצ). ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אמור להגיע לדיון, נעדר ממנו עקב התייעצויות בטחוניות.

חברי הכנסת אבי דיכנטר ובוז'י הרצוג בוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה לחוק הלאום (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
חברי הכנסת אבי דיכנטר ובוז'י הרצוג בוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה לחוק הלאום (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

לדברי המציעים, הצעת החוק נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. מתנגדות ומתנגדי ההצעה טוענים כי עצם החקיקה, בנושאים המובטחים במגילת העצמאות יש בה כדי ליצור פירוד ומחלוקת. בקרב ערביי ישראל ואלו הרואים בהם אזרחים שווים, קיים החשש למעמד השפה הערבית ופגיעה נוספת בזכויות בסיס נוספות,  גם בשל החלקים בחוק הקובעים את המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל כמקור השראה לבית המשפט וכן את המועדים הלאומיים בחוק.

חברי הקואליציה התומכים בחוק, השרה איילת שקד (הבית היהודי) וח"כ אוחנה ניסו להרגיע את חברי האופוזיציה, ולהבהיר כי החוק לא יפגע במיעוטים. אוחנה אמר, "לכל מילה, פסיק ונקודה עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת, על כן נעמוד על קוצו של יוד, נשמע מגוון דעות וגם נכריע. יש במדינה ולעולם יהיו בה מיעוטים כבכל מדינת לאום, זכויות האדם תשמרנה לכולם באופן מלא אבל זכויות לאומיות יש לעם היהודי בישראל ולו בלבד. מקווה שעד יום העצמאות ה-70 ניתן למדינה את ת.ז שלה". השרה שקד נתנה דוגמא של שלל מדינות בהן סמלי המדינה מעוגנים בחוק, "ב-120 מדינות ההמנון מוגדר בחוקה. ב-136 מדינות הדגל מעוגן בחוקה. ב-170 מדינות השפה מעוגנת בחוקה. החוק הזה היסטורי. הערכים הדמוקרטיים מעוגנים. יש לנו הזדמנות גדולה לעגן את הערכים היהודים והלאומיים לנצח. הערכים היהודיים והדמוקרטיים לא עולים אחד על השני. הם צריכים ויכולים להיות מקבילים".

"מי שטוען שהחוק הוא גזענות כמוהו כטוען שהציונות היא גזענות", רמז ח"כ אוחנה לאביו של יו"ר האופוזיציה שהתנגד להצהרת האו"ם לפיה הציונות היא גזענות, "הציונות היא התשובה לגזענות." הרצוג לא נשאר חייב, "כשאבא שלי עמד בעצרת האום כנגד הקביעה שציונות היא גזענות הוא הדגיש שמדינת ישראל היא מדינה שוות זכויות לכל ואתם משחקים בניואנסים, להשפיל, ליצור בדלנות במקום השתלבות. מנסים לעקוף את ההכרעה המשמעותית של הדור הזה מתי מגיעים להיפרדות מהפלסטינים". שותפתו עד לא מזמן להנהגת המחנה הציוני, ח"כ ציפי לבני, התנגדה אף היא: "רוצים אחדות? תוסיפו מילה אחת – שוויון. אם לא תוסיפו תקבלו מלחמה. החוק הזה זה חוק קבורה למגילת העצמאות, לא פחות. אתם רוצים להשאיר אחריכם פילוג ושנאת חינם, מדינה מסוכסכת לא לאומית אלא לאומנית. אנחנו נילחם על הערכים שנשאיר לילדינו".

יוזם החוק ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר בתגובה כי "לא יכול להיות שמספר החוקים של המדינה ייעדר חוק שיגדיר את זהותנו בצורה הבסיסית ביותר. שש שנים מתקיים דיון ציבורי בנושא הזה, בכנסת ומחוצה לה. ותחת המטרייה הזאת של היעדר דיון ציבורי מנסים למרוח את החוק. מציע למקד דיונים עניינים ולקדמו במהירות".

לא רק באופוזציה הביעו התנגדות לחוק. גם ח"כ טלי פלסקוב ממפלגת כולנו הביעה הסתייגות, "לנו כסיעה יש בעיה עם הסעיף המגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית. בכל הסיעות משתמשים במושג יהודית ודמוקרטית והמשמעות היא שזה יחול על כל החוקים ולא נסכים כסיעה להגדרה זו. נבקש להשתמש במושג יהודית ודמוקרטית. במדינה שלנו נכון לעכשיו גרים אזרחים לא רק יהודים, לא רק ערבים אלא גם עולים מבריה"מ לשעבר שהגיעו מכוח חוק השבות ועוד."

 

חה"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, הביע התנגדות נחרצת לחוק, ותקווה ששני העמים יחיו בשלום במדינת ישראל: "שום חוק גזעני לא ישכתב את ההיסטוריה והעובדות. אנחנו בני המולדת הזו ואין לנו מלבדה. אנחנו חיים בה והיא חייה בתוכה, אנחנו לא מתכוונים לעזוב את המולדת שלנו. לא באנו למדינת ישראל, המדינה באה אלינו ועלינו. השפה שלנו היא חלק מהמרחב, מהנוף ומהמולדת. ברור שכל ספר החוקים יכרע ברך בפני החוק הזה. שום חוק אפרטהייד לא ימחק את העובדה שיש פה שני עמים. נגיע למדינה בה חיים שני העמים בשלום, שלווה ואוניברסליות. אתם אנשים חלשים, שלא בטוחים בעצמם. אתם לא בטוחים במפעל, בגירוש, בהפקעות. רק מדינה לא נורמלית מתנהגת בצורה הזו".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!