מינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות (מכון וולקני) זכה בפרס אונסק"ו לשנת 2017 על תרומתו לחקר מדעי החיים. זוהי הפעם הראשונה שישראל זוכה בפרס זה. הפרס ניתן למכון וולקני על תרומה יוצאת דופן לחקר בתחום מדעי החיים ועל קידום תחומי מחקר התורמים לרווחת האנושות כולה. מכון וולקני נבחר על ידי חבר שופטים בינלאומי שכולל מומחים בעלי שם עולמי במדעי החיים.

"הפרס הבינלאומי למחר במדעי החיים של אונסק"ו וגינאה המשוונית" מוענק בכל שנה מטעם אונסק"ו ליחידים ולמוסדות הפועלים בתחום מדעי החיים לטובת שיפור איכות החיים בעולם. זו הפעם הראשונה שישראל זוכה בפרס זה בקטגורית מדעי החיים. הפרס יוענק למכון וולקני במהלך דצמבר בטקס רשמי.

מכון וולקני הוא מוסד המחקר החקלאי הגדול בישראל. המכון מפתח את מרבית המחקרים החקלאיים היישומיים במדינת ישראל, ומספק תשתית מדעית לענף החקלאות בארץ. רבים מהחידושים שפותחו במינהל המחקר החקלאי מיושמים כבר ברמה המסחרית בארץ ובעולם. היישום מתבטא במיוחד בתחומים כמו: גידולים מוגנים (חממות), השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח, מיכון וזנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי. המכון הוא מרכז ידע עולמי בתחומים שונים ועוסק בהכשרת משתלמים וסטודנטים לתארים מתקדמים. הידע המפותח במכון משמש מדינות שונות לבניית תשתית חקלאית טובה יותר על בסיס תעשייתי וטכנולוגי.

נזכיר כי ,לצד ההישגים המרשימים אליהם הגיעו, מנהלים עובדי המכון, מזה כשנה, מאבק חריף נגד החלטת שר החקלאות להעביר את המכון לצפון הארץ. מעבר, שעל פי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי של משרד האנרגיה, טומן בחובו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות, ולכן יש להימנע ממנו.

לפני כחודש הודיעה המדינה כי תצרף חוקר בכיר כחבר בצוות שמינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחינת העברת המכון לצפון הארץ. בכך, נעתרה לדרישת ההסתדרות וחוקרי המכון בבג"ץ. הרכב הצוות המקורי, לא כלל נציגות חוקרים כלל.

על מה הם זכו בפרס?

במכון וולקני הסבירו כי הפרס הוענק למכון על פעילותו הכוללת ולא על פיתוח ספציפי. במכון הציגו מספר דוגמאות לפיתוחים מהעת האחרונה, הממחישים את תרומתו לקידום החקלאות בישראל ובעולם:

רימונים בערבה – אחד האתגרים הגדולים בחקלאות היום הוא ההתחממות האקלימית. גם אזורים שבעבר לא נחשבו לאזורים חמים, הופכים להיות חמים יותר ויותר. אחד מהפתרונות הוא לפתח זנים של גידולים שעמידים לחום. אחד מהם הוא הרימון. מדובר בגידול היחידי שגדל מגולן ועד אילת והיום ניתן למצוא אותו גם בערבה. בניגוד לזנים אחרים, הזנים שפותחו אצלינו לא מאבדים את הצבע שלהם בגלל החום ונותנים מראה יפה ובריא.

רימונים בערבה (צילום באדיבות מכון וולקני).

כבשים ברוכות-טלאים – הכבשים הם ענף חקלאי משמעותי מאוד במדינות השכנות ואצל בני מיעוטים בארץ. למרות זאת, מדובר בענף לא רווחי. באמצעות פיתוח של זן חדש של כבשים, זן "אווסי", שיש לו גן של וולדנות – כלומר הכבשה יכולה ללדת תאומים, שלישיות ורביעיות, ניהול נכון של ספר העדר יכול להפוך את העדר לרווחי. מחקר זה נעשה בשיתוף מגדלי כבשים בדרום.

זן כבשים "אווסי" שפותח במכון – מוליד תאומים, שלישיות ורביעיות (צילום באדיבות מכון וולקני).

גידול זיתים מודרני – הזית הוא ענף משמעותי ביותר במזרח התיכון. עם זאת, הזית לא רגיל להשקייה ועד לפני כמה שנים נחשב באזורנו לענף מסורתי. פיתוח זנים חדשים של זית, ומחקר מקיף בנושא השקייה והשפעתה על הטעם של השמן מאפשרים היום גידול תעשייתי של הזית בישראל ובמדינות השכנות. המעבר מחקלאות מסורתית לתעשייתית מחזקת את האזור כולו ואת קשרי הגומלין של ישראל עם שכנותיה.

מיכלי השקיה של עצי זית (צילום באדיבות מכון וולקני).

'מכונת שטיפה' לשימור פירות – המחלקה לאחסון במכון וולקני היא אחת המחלקות הגדולות בעולם שמתמחות באחסון תוצרת חקלאית לאחר הקטיף. משימה לא פשוטה, במיוחד עבור מדינות שאין בהם תנאי אחסון מתקדמים. היכולת לשמר את המזון, עבור מדינות מסוימות, מגלם את ההבדל בין חיים בכבוד לבין חיים ברעב. אחת הדוגמאות היא מכונת השטיפה החמה, אשר סוגרת את הפתחים הקטנים של הפרי ומונעת התפתחות של פטריות ומזיקים על הפרי באחסון. שיטות מעין אלה חוסכות אובדני מזון רבים.

פרופ' אלי פיינרמן, ראש מינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני אמר כי "ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו ובזכות חוקרים ותומכי מחקר מהמעלה הראשונה מדינת ישראל מתברכת בחקלאות עתירת יכולות, וחדשנות הזוכה להערכה חובקת עולם. הזכייה מהווה הישג אדיר למדינה וממחישה את התרומה שלנו לא רק למדע, לחקלאות ולסביבה, אלא גם לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים לטובת הבטחת ביטחון – מזון לדורות הבאים ולשיפור הרווחה בעולם."

ראשיתו של מכון וולקני בתחנת ניסיונות חקלאית שהקימה הסוכנות היהודית ב-1921 בתל אביב בהנהגתו של האגרונום ואיש העלייה השנייה יצחק אלעזרי-ווֹלקני. בהמשך הועברה התחנה לרחובות, וב-1951 הועבר שטחה לאוניברסיטה העברית, והמכון החקלאי הועבר לראשון לציון כחלק ממשרד החקלאות.