"הם ירדו אל הרובע היהודי, וקרבו אל רחוב הגיא. 'מכיוון ששאלת', אמר הארכיאולוג, 'הנה זה רחוב של ירושלים מימי יהודה, רחוב הגיא על שם הגיא העמוק שחצה את העיר מצפון לדרום. ראשיתו בשכונת מאה שערים של היום, וסופו בנחל קידרון ועיר דוד, שלשם מועדות פנינו. הערבים שמרו על השם, רחוב אל-וואד, שפירושו: רחוב הגיא'.
הבשורה כי יהיה עליהם לכתת רגליהם עד לנחל מה שמו הרחק בוואדי לא ממש הרנינה את חבורת התל אביבים, וליאתי חשבה שאם באמת רוצים להביא את עַם תל אביב למקומות האלה, חייבים להשקיע הרבה מחשבה ש'מחוץ לקופסה', אולי ליצור משהו שיהיה כמו דיסנילנד, אבל לא של האגדות, אלא של היהדות.
הם חלפו ליד רחבת הכותל. יהודים נעו כלולבים והתרפקו על האבנים, ואלדד הארכיאולוג הבין לבד שלא להציע להם לחבוש כיפה ולחוות את חווית העמידה רבת ההוד מול האבנים הכבדות.
כשהגיעו אל שער האשפתות אורו עיניהם: האוטובוס של החברה המתין להם בחנייה. יודע צדיק וגומר… יהוידע כבר הבין כי לא יוכל לגרור אותם לעיר דוד, ואמר: "בסדר חבר'ה, תעלו על האוטובוס. גברי ייקח אתכם ליער בן שמן, יש סטייקים, נקניקיות- תעשו על האש."
שומר השאול, מתוך הפרק: "דיסנילנד יהדות".
הר הבית חרב, ויהודה איבדה את עצמאותה, בגלל ריב אחים. אפילו מול הלגיונות הרומיים, המשיכו "השמאלנים והימנים" של אז להילחם אלה באלה.
אלפיים שנה היה הר הבית סגור בפני עליית היהודים. גם הרבנים אסרו על העלייה, וגם האיסלאם לא הרשה. מלחמת ששת הימים יצרה מצב חדש ונקבע סטטוס קוו חדש שהיה מהפכני בכל קנה מידה היסטורי: ישראל הוכרה בידי הווקף וירדן כאחראית על הביטחון בהר. יהודים ונוצרים יכלו לעלות על ההר כמבקרים, והכותל הוכר כאזור יהודי. ישראל, מצידה, הכירה באופיו האיסלאמי של מתחם הר הבית, והתפילה בו יוחדה רק למוסלמים.
בהתחלה עלו על ההר רק חילונים, ומנהלת הווקף מכרה כרטיסי כניסה למסגדים… אבל לאט לאט הרבנים התחילו להתיר עלייה גם לדתיים, והתחיל מהלך שהדתיים ביקשו לשנות את הסטטוס קוו כדי לאפשר להם להתפלל וגם התחזקו הקבוצות שדרשו לחדש את עבודת המקדש.
קרו שני דברים לא טובים. התגברו החשדות של המוסלמים מכוונות היהודים, והישראלים החילונים הסתלקו מן ההר. אני מכיר תל אביבים רבים שבגלל "ההשתלטות" של הדתיים על הר הבית – הם לא רוצים לבוא לירושלים בכלל.
זה מה שאני אומר לתל אביבים: תבואו להר הבית, ותבקרו במסגדים, אל תשאירו את המקום לדתיים בלבד. ערב המשבר האחרון אמרו חוגים בווקף כי הם רוצים לחדש את מכירת הכרטיסים. כרגע המסגדים סגורים לצערנו לביקור יהודים, אבל אם יהיו ביקוש גדל – אני מעריך שהשערים יפתחו.
כמובן, שאינני נגד ביקור הדתיים. שיבואו, ויבואו רבים וטובים בהם, אבל שישמרו על ההסכמים עם הווקף וירדן. עצם העובדה שגורמים איסלאמיים וערביים מבקשים מישראל היהודית לשמור על המסגדים – זה לבד מסימני משיח, ולדורנו—לא צריך יותר מזה.
