יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע אתמול (רביעי) כי דרום הארץ יושבת ביום שלישי הבא, ה-8.8 במידה ולא יימצא פתרון בסוגיית חיפה כימיקלים ויתקיימו שביתות סולידיות נוספות ברחבי הארץ.
ניסנקורן אמר: ״מספיק עם הסחבת והברברת ודי למופע האיוולת שקשור לטיפול בחיפה כימיקלים. מאות משפחות וכל כלכלת ישראל משלמות על כך מחיר כבד. אני מצפה מהצדדים, בהם נציגי הממשלה ובעלי החברה, למצוא פתרון מיידי. ההסתדרות תושיט יד לכל אפשרות שתציל את פרנסת העובדים. אם לא יימצא פתרון, ביום שלישי תהיה שביתה בכל אזור הדרום ושביתות סולידריות נוספות ברחבי הארץ.״
לאחר שהפגינו וחסמו את הגישה למפעל בבוקר, אתמול בערב הקימו עובדי מפעל חיפה כימיקלים דרום מאהל מחאה בתוך המפעל ומחוצה לו, וחסמו את דרכי הגישה למפעל. מהעובדים נמסר כי הם נערכים להתבצר במקום עד שיימצא פתרון למשבר. יהודה פרץ, יו"ר ועד העובדים אמר אתמול כי: "סגירת חיפה כימיקלים דרום היא סיכול ממוקד של הפריפריה. לא ויתרנו במשך חמישה חודשים ואנו לא מתכוונים לוותר עכשיו. היום המאבק נכנס לשלב חדש ומי שירצה לפנות אותנו, יצטרך לעשות את זה בכוח. לא ניתן להמשיך לשחק על גבנו ולפגוע בפרנסתנו ובעתיד ילדינו. אני רוצה להודות ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על הרוח הגבית ועל ניהול המאבק. אנו נחושים וחזקים ולא נצא מכאן עד שיימצא פתרון אמיתי".
גם עובדי חיפה כימיקלים צפון החלו מתבצרים אתמול במפעל. "בארבעים שנה במפעל ראיתי הנהלות באות והולכות".כנראה שגם ג'ולס טראמפ בא לעשות סיבוב וללכת". אומר אלי אלבז יו"ר הוועד. חיפה כימיקלים- זה אנחנו. אין כל סיבה שההישגים אליהם הובלנו את המפעל יפסקו". מוועד העובדים נמסר כי הוא קורא להנהלה להתעשת ולאמץ את אחת החלופות המוצעות לה שאינה כרוכה בפגיעה באלפי משקי בית.
"אנחנו על סף ייאוש" אמר אופיר וייטר, עובד המפעל הדרומי לעיתון "הצבי"המתפרסם בערד. "אנחנו כבר 4 חודשים לא עובדים, המשכורות ירדו ואנחנו לא רואים איך אנחנו נסתדר. חלק גדול מהעובדים התחייבו לקניית בית, חלקם מפרנסים יחידים. עוד מעט הילדים חוזרים לבית הספר ואני לא יודע איך אני קונה להם ציוד".
"הורידו את המשמרת השלישית ועכשיו מחלקים את המשמרות ל-12 שעות. לא יודע אפילו אם ישלמו לנו עליהם. אנחנו לא מתכוונים לזוז מכאן. אני עובד כבר 11 שנים. עכשיו בגיל 40 , להתחיל הכל מחדש, זה הבית שלי ושל עוד הרבה אנשים כאן", אומר אופיר וייטר וממשיך: "המפעל הזה מפרנס המון משפחות בכבוד. אנחנו על סף ייאוש ומוכנים לעשות הכל על מנת למנוע את הגזירה הזו. יש לנו וועד ואנחנו אחריו".
מה ההרגשה הפנימית שלך? עד לאן זה יגיע?
"אנחנו מגיעים לאיזה פתרון וכולם באופוריה ואז זה מתהפך ואנחנו נופלים יחד עם זה. כל יום זה מגיע למקום אחר. העובדים ממש מיואשים, תשלומים התחילו לחזור להם וישנה תחושה של אל חזור. אנחנו נעבור את הקו האחרון ואז ניכנס לחובות שלא נוכל לשלם אותם. אנחנו לא מרוויחים סכומים אסטרונומיים. יש כאן עובדים שמרוויחים בין 5,000 ל- 7,000 שקל למשפחה".
סייע בהכנת הידיעה: ירון רבינוביץ', עורך עיתון הצבי בערד