חברת סודהסטרים הציגה בגאווה רווח נקי של 14.4 מליון דולר ברבעון השני של 2017, וצמיחה של כ-10% בהכנסות הרבעון שהסתכמו בכ-131 מליון דולרים. כיוון שמדובר בחברה שעל פי טענות עובדיה חצתה גבולות בניסיונות לשבור את ניסיונות ההתאגדות של העובדים, השאלה המתבקשת היא – האם הבושה מתה?

סודהסטרים, המצהירה על עצמה כחברת המים המוגזים הגדולה בעולם וכיצרנית המובילה של מערכות ביתיות להכנת מים מוגזים, פרסמה אתמול (רביעי) את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2017. מהדוחות עולה כי עסקי המים המוגזים טובים מאוד לבעלי המניות. החברה רשמה צמיחה של כ-10% בהכנסות, לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, ורווח נקי של 14.4 מליון דולר. החברה רשמה גם גידול של 35% במכירת מערכות הגזה (859 אלף יחידות בכל העולם), ושיא של 8.3 מיליון מיכלי מילוי גז ברבעון אחד.

מנכ״ל סודהסטרים – דניאל בירנבאום (צילום: Photo/Dan Balilty).

"אנו ממשיכים להוביל מהפכה עולמית בשוק המשקאות מישראל, ממפעלנו ברהט שבנגב, המעסיק כבר קרוב ל-2,000 עובדים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית", אמר אתמול מנכ"ל החברה, דניאל בירנבאום, והוסיף כי "אנו גאים להיות חברה תעשייתית ש-98% מתוצרתה בישראל מיוצאים ל-45 מדינות לרבות גרמניה, שבדיה, יפן, ניו זילנד, ארצות הברית ואפילו גרינלנד. עם המשך הגידול בביקוש למוצרינו אנחנו בוחנים התרחבות תפעולית עתידית באתרים שונים בארץ ובעולם".

בסוף דבריו, שידר בירנבאום מסר אופטימי לבעלי המניות "אנו סמוכים ובטוחים כי האסטרטגיה העסקית שלנו תניב המשך צמיחה עולמית של המותג, שתתורגם לרווחיות גדלה וערך גדל לבעלי המניות בטווח הארוך".

הגידול ברווחיות ובהכנסות של סודהסטרים היא לא מופע חד פעמי, אלא מגמה מתמשכת. ברבעון הקודם (הראשון של 2017) הציגה החברה צמיחה של 14.3% בהכנסות ,וגידול של 142% ברווח הנקי שהסתכם ב 14.7 מליון דולר. גם ברבעון האחרון של 2016 רשמה סודהסטרים נתוני צמיחה חיוביים – עם רווח של 15.6 מליון דולר, עלייה ב-213% לעומת הרבעון האחרון של 2015.

בירנבאום הוא אחד הנהנים המרכזיים ממצבה של סודהסטרים. היקף שכרו ב-2016 עמד על 2.7 מליון דולר (כולל בונוסים ומניות). בחודש מרץ האחרון מימש בירנבאום כמחצית ממניותיו בחברה וגרף לכיסו כארבעה מליון דולר.

מי לא הצליח להינות מהרווחיות ומהצמיחה המהירה של סודהסטרים? עובדי המפעל שביקשו לשפר את תנאיהם, והתאגדו בהסתדרות. העובדים זכו למתקפה אגרסיבית, וחריגה, מצד ההנהלה. כך, למשל, העידו עובדים על איומים מצד ההנהלה במפעל שבנגב, כאשר מנהל כינס את עובדיו בנובמבר האחרון ואמר שמי שחתם להסתדרות "ימצא את עצמו בחוץ ולא יהיה חבר של סודה".

ועד עובדי סודה סטרים מחוץ לבית הדין לעבודה בבאר שבע (צילום באדיבות ועד העובדים).

לאורך החודשים האחרונים, נראה כי הנהלת המפעל לא הסתפקה באיומים ופעלה מול עובדיה בשיטות המתאימות יותר לחוקרי שב"כ. בין העדויות שהוגשו לבית הדין בתביעה שהגישה ההסתדרות, נמצאת גם עדותו של י', ממזרח ירושלים המתאר כיצד החברה שכרה חברת חקירות פרטית ששלחה אליו אדם שהתחזה לעובד בחברה בשם שמוליק והציע להשיג אישורה כניסה לישראל עבור אשתו, כך שתוכל לבקר את בנם בבית החלים, אם רק יתגייס י' לסייע בשבירת ההתארגנות של חבריו. "אני אעזור לך עם הילדים, אבל אני רוצה שתעזור לי לפעול נגד הוועד. אני רוצה שתדווח לי מה קורה במפעל. אם מישהו מחתים לטובת ההסתדרות – תדווח לי מי זה. אם מישהו חתם להסתדרות וראית אותו ישן במשמרת – תצלם אותו״, אמר שמוליק ל-י'.

סה"כ הוגשו לבית הדין תצהירים של 17 עובדים, זאת במסגרת תביעה שהגישה ההסתדרות לבית הדין על סך 15 מליון שקלים. שיחות אזהרה לבעליהן של עובדות בדואיות, שליחת עובדים למשימות בידוד, שליחת עובדים לתקוף את עמיתיהם והקמת ועד מטעם ההנהלה, הן רק חלק מהדוגמאות המפורטות בתצהירים אלו.

כך עולה השאלה, מדוע חברה ישראלית שנמצאת בצמיחה מטאורית, רושמת שורות רווח נאות ומחלקת שכר עתק לבכירים בוחרת לנהל מאבק כל כך מכוער בעובדיה, רק כדאי שלא יתאגדו?

התשובה היחידה שניתן לתת לכך לדעתי: הבושה של סודהסטרים אבדה.

באופן מעט אירוני, השיקה החברה, בסוף השנה שעברה, סרטון פרסומת תחת השם "Shame or Glory". בסרטון נראה בחור הרוכש שישיית סודה בבקבוקים, ובמהלך יציאתו מהחנות קהל המונים עוקב אחריו וצועק לעברו "בושה! בושה!". שיימינג בסגנון משחקי הכס. ההמון מוקיע את האדם שרוכש בקבוקי פלסטיק המזהמים את הסביבה.  בסרטון אחר שהעלתה החברה, תחת הכותרת "Who are the Homoschlepiens", מציגה, בעולם עתידי, מדריכה במוזיאון יצורים קדמונים שנהגו לסחוב בקבוקי סודה ונכחדו מהעולם.

למה אירוני?

מסרים של שמירה על הסביבה חשובים לסודהסטרים, כל עוד משרתים את האינטרס הכלכלי של החברה. לסודהסטרים, כפי שמעידים הדו״חות, יש את המשאבים לגייס כוכבים בינלאומיים כמו מים ביאליק (המפץ הגדול) ות'ור ביורנסן ( ״ההר״ ממשחקי הכס) וכמובן את סקארלט ג'והנסון, ולרכוש את משבצת הפרסום היקרה ביותר במחצית של משחק הסופרבול.

בחברה בריאה יותר, אנשים לא היו רוכשים מיכלי פלסטיק מזהמים, אבל מעשיהם של מנהלי סודה סטרים היו אלו שזוכים לשיימיניג של משחקי הכס. אפשר רק לקוות שבעתיד נוכל לדבר עליהם כזן של מנהלים שנכחד מן העולם.