פסיקה משמעותית במאבקם של האסירים בישראל התקבלה השבוע בבית המשפט המחוזי בלוד. שירות בתי הסוהר חויב לשפר את תנאי האסירים באגף המעבר בכלא איילון. שמו של אגף המעבר נודע לשמצה – זהו האגף אליו מועברים אסירים בהמתנה לדיונים משפטיים בעניינם, וסיפורי זוועה על התנאים הקיימים בו נכרכו בשמו.

השופט ארז יקואל נימק את החלטתו לחייב את השב"ס לשנות את התנאים בקביעה עקרונית, לפיה "קיים קושי להסכין עם תוצאה, לפיה צרכיהם של האסירים השוהים באגף המעבר למזון, לשתיה ולניקיון, המהווים צרכים בסיסיים לקיומם בכבוד, יפגעו יתר על המידה כתוצאה ממחסור באסירי חוליה, או ממגבלות תקציב".

באגף המעבר שוהים כמה עשרות אסירים לפרקי זמן קצרים יחסית – בין מספר שעות למספר ימים – שם הם ממתינים לדיונים משפטיים בעניינם. מכיוון שמגיעים לאגף אסירים ברמות סיכון שונות, הם נמצאים בתא סגור עם מספר אסירים נוספים לאורך כל שהותם באגף, ללא יציאה לחדר אוכל או כל מתחם משותף בו יפגשו את כלל האסירים. מי שבפועל מנקים, מגישים את המזון, ונמצאים בקשר עם האסיר הם אסירים שנקראים אסירי חוליה, שזאת עבודתם בכלא.

העתירה, שהוגשה על ידי אסיר באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי לביהמ"ש המחוזי בלוד (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים), עוסקת במספר הסוהרים ואסירי החוליה באגף המעבר. לטענת העותר, באגף נמצאים מספר מצומצם של סוהרים ושל אסירי חוליה, ובעקבות כך נגרמת פגיעה בלתי מידתית בזכויות האסירים, המסבה להם נזק ועוגמת נפש. לדבריו, מצבת הסוהרים כיום באגף כוללת קצין תורן, רשם, סמל אגף וסוהר נוסף, אך אלו נמצאים רוב הזמן באזור הטרמינל, כדי לקבל אסירים שמגיעים או עוזבים את האגף. העותר מוסיף שבמצב זה יתכן ויתקיימו אירועים מסוכנים, אלימות, אירועים רפואיים דחופים מבלי שיהיה גורם שיכול לטפל בהם. בנוסף, רוב היום לא נמצאים באגף סוהרים או אסירי חוליה, וכל בקשה של אסיר מטופלת רק שעות ארוכות לאחר שהועלתה.

העותר טען שצריך להגדיל את מספר הסוהרים ואת מספר אסירי החוליה באגף. בסיור

עו"ד גלעד ברנע. צילום מתוך ויקיפדיה.

שנערך מטעם בית המשפט בכלא היו באגף שלושה אסירי חוליה בלבד – על אף שבדיונים קודמים בבית המשפט נקבע שמספרם צריך להיות לפחות 8, ובניגוד להבטחת שב"ס להגדיל את מספרם. עם זאת, שב"ס טען בתגובתו לעתירה כי במהלך היום פועלים באגף המעבר שבעה סוהרים וחובש, בנוסף למפקד האגף ולרשם. עוד נכתב בתגובת שב"ס כי "הוספת כוח אדם שלא תוקצבה מראש עלולה להביא לקיצוץ בסעיף תקציבי אחר, כעובד סוציאלי, רפואה, שיפוץ, שיקום וכיוצא באלה".

השופט יקואל בחר להתייחס בפסיקתו רק לטענות סביב מספר אסירי החוליה, וקיבל את דרישת העותר להגדלתם. בנוסף קבע השופט כי במצב שבו אין בנמצא אסירי חוליה, יתוגבר כח האדם באגף המעבר באמצעות אנשי סגל.