קירק האמט אולי מוכר בתור הגיטריסט שקטעי הסולו שלו מגדירים כבר כמה עשורים את קולה הייחודי של להקת "מטאליקה" אבל תערוכה חדשה חושפת דווקא צד קצת אחר של הרוקר, את תשוקתו למדע בדיוני וסרטי אימה.

התערוכה שתיפתח בשבת הקרובה במוזיאון פיבודי אסקס שבמסצ'וסטס מכילה 135 מוצגים הנמצאים כולם בבעלות של המוזיקאי וחלקם אף היוו השראה ליצירתו, כך לטענתו. "האוסף שלי לוקח אותי למקום בו אני צריך להיות. אל בין המפלצות, שם אני מרגיש בנוח ויצירתי", הוא אומר. "שם הקסם התחולל עבורי כל השנים וזה משהו שלמדתי לסמוך עליו. מהרגע שנתקלתי בדמויות האלה יכולתי לראות שלחבר'ה האלה היה קושי להתמודד, ממש כמו שלי היה", מוסיף האמט.

הגיטריסט קירק האמט לצד שלוש גיטרות מהאוסף שלו (צילום: AP Photo/Michael Dwyer).

דניאל פינאמור, אוצר התערוכה הקרויה "זה חי: קלאסיקות אימה ומדע בדיוני מהאוסף של קירק האמט" מספר כי "אלה יצירות אומנות נדירות אך הן לא מספיק מוכרות ככאלה". ישנם בתערוכה פוסטרים של האל-מתים והאל-טבעיים הכוללים פוסטרים של הסרט "דרקולה" משנת 1931 ושל הסרט "המומיה" מ-1932 בו רואים את המפלצת בת התרבות המצרית הקדומה כשהיא שלובת ידיים על החזה ומביטה בעיניי טורף באשה בשמלה אדומה. מכמה עשורים מאוחר יותר ניתן למצוא פוסטר של ג'יין פונדה מתוך הסרט "ברברלה" בו היא אוחזת בנשק ומאחוריה חייזרים. התערוכה מציגה גם מספר גיטרות חשמליות לאספנים, מסיכות ופסלים של מפלצות.

אחד מכוכבי התערוכה הוא פוסטר היחיד ככל הנראה של הסרט "פרנקנשטיין" משנת 1931 שנמצא בחדר הקרנות חסום בלוחות עץ בקולנוע ישן. ניתן למצוא בתערוכה גם את אחד משלטי הקרטון היחידים ששרדו של הסרט "קינג-קונג", אף הוא משנות ה-30 של המאה ה-20 שידעו פריחה של קולנוע האימה שהפך לקלאסיקה. "הפוסטרים האלה הם חלק מעברנו התרבותי והם משחקים על הפחדים והחרדות שיש לנו גם כיום כחברה", אומר פינאמור.

העבודות ברובן הוזמנו על-ידי חברות ההפקה של הסרטים והוכנו בידי אמנים אנונימיים. רובן נוצרו בין שנות ה-30 לשנות ה-70 של המאה-20 אך אנשים לא הבינו את החשיבות שבלשמר ולאסוף אותן עד שלאחרונה ערכן החל לעלות.

לאלה שכמו האמט, נכנסו מוקדם למשחק, זה השתלם מאד כשהפוסטר היקר ביותר נרכש ב-2016 על-ידי אספן פרטי בשווי של 700 אלף דולר. היה זה פוסטר של הסרט "מטרופוליס" שביים פריץ לאנג ב-1927. "האמט נשאב לתוך התשוקה שלו ורתם אותה כדלק לחייו המקצועיים באופן חיובי. אם זה משהו שניתן ללמוד מהתערוכה הזאת, הייתי אומר שמדובר בהצלחה גדולה" מסכם פינאמור.

כעת יש לנו מושג יותר טוב מה היווה את ההשראה לשיר Enter Sandman למשל: