המאבק הגרמני נגד מדיניות ההרחבה הכמותית באירופה עולה שלב: קבוצת גרמנים הגישה בשנה האחרונה תביעה נגד הבנק האירופי המרכזי, בטענה כי מדיניות ההרחבה הכמותית, בה קונה הבנק המרכזי אגרות חוב כדי להגדיל את היצע הכסף ביבשת, "חורגת מסמכויותיו של הבנק". אתמול (שלישי) העביר בית המשפט הגרמני את התביעה להתייעצות עם פרקליטות בית הדין האירופי לצדק, אשר רשאי להורות לבנק המרכזי לחדול מהמדיניות.
מדיניות ההרחבה הכמותית החלה ב-2015, לאחר שנים של מיתון באירופה שהחל בעקבות המשבר כלכלי של 2008. מטרתה של מדיניות זו היא לעודד צמיחה ע"י רכישה מאסיבית של אג"ח ממשלתיות בידי הבנק המרכזי. המהלך מוביל לירידת שיעורי הריבית המוצעת ע"י הבנקים האירופאים, מאחר והוא מגדיל משמעותית את היצע ההלוואות שנותנות המדינות לאזרחים, ובכך מעודד השקעה. מדיניות זו אומצה על ידי הבנק האירופי בעקבות ארה"ב, והיא מעולם לא בוצעה באירופה לפני כן.
מטרתה של פעילות זו היא להמריץ את הפעילות בכלכלה הריאלית, ולשפר את מצבם של בעלי העסקים והעובדים כאחד. בעלי עסקים נהנים מהמדיניות, מכיוון שהם מסוגלים לקבל הלוואות בריבית נמוכה ובכך להרחיב את עסקיהם. העובדים מרוויחים, היות ופעילות מוגברת של המעסיקים יוצרת מקומות עבודה חדשים וביקוש גבוה יותר לעובדים – תנאים נוחים לדרישה לעלייה במשכורות.
התובעים הגרמנים טוענים כי מדיניות ההרחבה הכמותית חורגת מסמכויותיו של הבנק האירופי, היות והוא מופקד על "שמירה על יציבות מחירים, תוך אינפלציה שנתית בגובה נמוך במעט מ- 2%". בחוקת הבנק המרכזי האירופי נקבע כי תפקידו הבלעדי הוא שמירה על יציבות מחירים, וכי מדיניות זו תהיה ערובה לרמת תעסוקה גבוהה.
במסגרת המנדט של הבנק הבנק המרכזי, נאסר עליו לממן את חובותיהם של מדינות האיחוד ע"י הדפסה והזרמת כסף אליהן. לטענת הגרמנים, מדיניות ההרחבה הכמותית מפרה את האיסור הזה, היות ובמעשה רכישת האג"ח מזרים הבנק בפועל כמויות גדולות של כסף למדינות. לטענתם, הבנק המרכזי משתמש באינפלציה הנמוכה כתירוץ להזרים כסף למדינות הסובלות מחובות גבוהים בעקבות המשבר הכלכלי, ובכך להציל אותן, במקום לדרוש מהן לשלם את מלוא חובן. התובעים מתייחסים להרחבה הכמותית כ"לא פחות משמיטת חובות" שאליה גרמניה מתנגדת בתוקף.
הגרמנים, אשר מנהלים מאבק עיקש במדיניות זו עוד מאז ימיה הראשונים, רואים במעבר של התביעה לבית המשפט האירופי צעד חשוב. גונתאר בק, עורך דין אשר משתתף בתביעה, אמר כי החלטת בית המשפט הגרמני היא "החדשות הטובות היותר האפשריות. זה פחות או יותר מוכיח שהטענות שלנו לגבי פריצת הסמכויות של הבנק האירופי נכונות". לבית המשפט האירופי לצדק יש סמכות לדרוש את הפסקת ההרחבה הכמותית, אם יחליט כי הבנק אכן חורג מסמכויותיו.
עם זאת, בבנק המרכזי טוענים כי המדיניות "עומדת לחלוטין בתוך סמכויותיו של הבנק". לטענתם, המדיניות נובעת מהצורך לעמוד ביעדי האינפלציה של הבנק. ביוני עמדה האינפלציה האירופית על 1.3%, שיעור נמוך משמעותית מהיעד. נציגי הבנק טוענים כי המדיניות המרחיבה נועדה להחזיר את הצמיחה האירופית לרמה בה עמדה לפני המשבר, ובכך לעמוד ביעדי האינפלציה. בתגובה להחלטת בית המשפט הגרמני אתמול מסר הבנק כי "מדיניות רכישת האג"ח היא, לדעתנו, לחלוטין במסגרת המנדט בו מחזיק הבנק. עם זאת, בית המשפט יכריע בנושא זה".
למה הגרמנים מתנגדים כל כך להרחבה הכמותית?
באירופה, בשונה לארה"ב, החלה ההרחבה הכמותית המשמעותית רק בשנת 2015. האיחור של ה-ECB (הבנק המרכזי של גוש האירו) בהחלתה היה תוצאה של התנגדות פוליטית של גרמניה למדיניות. הגרמנים, ובעיקר המגזר הפיננסי הגרמני אשר מחזיק בחובות של מדינות וחברות רבות באירופה, התנגדו להורדת הריבית. את תוצאות ההתנגדות הזו אפשר לראות כעת במצבה של הכלכלה הריאלית באירופה- מדינות היורו יצאו מהמיתון לאט יותר מארה"ב, וברבים מהם עוד שוררים תנאים של משבר כלכלי.
מאז תחילת יישום המדיניות ב-2015 ישנם גורמים שמתנגדים אליה. המתנגדים העיקריים הם הגורמים שנוטים להפסיד ממדיניות זו, אך הם מיעוט קטן מהציבור.
המפסידים העיקריים ממדיניות ההרחבה הכמותית הם נותני האשראי, המרוויחים כסף ע"י מכירת הלוואות כמו הבנקים. בעוד שמדיניות ההרחבה הכמותית מורידה את הריבית כדי לעודד צמיחה, הבנקים ונותני האשראי מעוניינים בריבית גבוהה, שמעלה את רווחיות ההלוואות שהם מעניקים.
המגזר הפיננסי בגרמניה מפעיל מאז 2015 לחץ כבד על המוסדות האירופיים והממשלה הגרמנית להפסיק את מדיניות הריבית נמוכה וההרחבה הכמותית, וחותר ל"נורמליזציה של המדיניות המוניטרית". בהתאם לכך, מתנגדת ממשלת מרקל מאז 2015 ליישומה של המדיניות. יאנס וידמן, נגיד הבונדסבנק (הבנק הממשלתי של גרמניה) אמר על ההרחבה הכמותית כי "הבנק האירופי צריך לשקול לחדול ממדיניות מוניטרית מרחיבה", ודרש להפסיק את רכישות האג"ח.
התקשורת הגרמנית מנהלת קמפיין מתמשך נגד מדיניות הבנק המרכזי. בשנה שעברה פרסם ה"בילד", עיתון יומי נפוץ בגרמניה, מאמר תחת הכותרת "מה קורה לכסף שלי עכשיו? הבנק המרכזי שומט מיליארדים בחובות של המדינות במשבר". כך, העיתונות הגרמנית מציגה את המדיניות המרחיבה כניסיון של הבנק המרכזי לשמוט את החובות של מדינות אחרות לגרמניה – חובת אשר מוחזקים במידה רבה ע"י ממשלת גרמניה והבנקים הגרמניים.
