כשבאה צרה בעיתה
ושמיעתי קהתה
השארתי אותך על רטט,
כדי שאחוש את
הלמות ליבך באפרכסת,
עוברת בשבלול
מדגדגת את נימי נישמתי
בקולך הצלול.
מטביעה בי חותם
וגורמת לי לחייך
ככה סתם,
מבלי דעת
מדוע ואיך
באופן מעשי
אהבתי שומעת
בחוש השישי.