דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קצבאות הנכות

עיקרון אי הוודאות, מאבק הנכים, ואיפה אתם?

עיקרון אי הוודאות הוא חלק מתאוריית הקוונטים. העיקרון אומר שלא ניתן לקבוע את מיקומו של חלקיק תת אטומי במדויק, כי הצופה משפיע על התוצאה. המדידה עצמה, זהות המודד וההנחות המוקדמות שהמודד מחזיק בעת המדידה יכולות לשנות את התוצאה של הניסוי ולמעשה הצופה הופך להיות חלק בלתי נפרד מהניסוי. לפיכך אין בעצם וודאות מוחלטת אלא רק הסתברות סטטיסטית.

הקביעה שהשמש תזרח מחר בבוקר לפי אותו עיקרון היא וודאית בסבירות גבוהה מאד. הקביעה שכולם מזדקנים ומתים בסוף גם היא גבוהה מאד. לאדם בריא יש בערך 25% סיכוי להפוך לנכה. 25% זה לא הרבה. גם לא מעט.

מה שמאפשר לאנשים לחיות עם חוסר וודאות הוא מנגנון פסיכולוגי מופלא – ההדחקה. האדם אוהב וודאות. בשביל זה הוא המציא חוקים ומסגרות. בשביל זה הוא המציא את המדינות והצבא ואת הבנקים וחברות הביטוח. אדם ממוצע לרוב משלם הרבה כסף כדי לשכוח את אי הוודאות, וממש לא אוהב שמזכירים לו את שבריריותו הקיומית הבסיסית.

אני התרגלתי לחיות בחוסר וודאות מגיל צעיר כשאבחנו אצלי טרשת נפוצה. כשאומרים למישהו בגיל 20 שיש סבירות גבוהה מאד שעד גיל 40 הוא כבר לא יוכל ללכת, ויבלה את חייו בכיסא גלגלים, הוא נאלץ להתמודד עם חוסר הוודאות ולא יכול להדחיקה לאורך זמן.

כשהדבר הוודאי היחיד בחיים הוא חוסר הוודאות מתחילים לראות אותה בכל מקום.

ההבדל הגדול ביותר בין אדם בריא לנכה הוא הכרה המלאה בחוסר הוודאות הקיומית הבסיסית. הסיבה שרוב הנכים נאבקים על קצבאות המחיה מימים ימימה, ועכשיו אפילו יותר, באה לתחושתי לפחות, ליצור קצת וודאות קיומית בסיסית בתוך עולם לא וודאי. הנכים מבקשים להבטיח את קיומם הבסיסי לא רק להיום אלא לשנים הבאות. הנכים רואים את הבריאים, ככאלה שחיים בהדחקה ומתכחשים לשבריריות הקיום.

במאבקם, הנכים מציקים ומעצבנים דווקא מפני שהם מזכירים ומשקפים לחברה את מה שהיא מנסה בכל כוחה לשכוח. לנכים אין סיכוי להגיע לציבור שנוח לו להחביא אותם בבית. זה לא נורא כי הסטטיסטיקה לא נוראית ויש 73% סיכוי שזה לא יקרה. נוח להעלים גם את הקשישים כדי לא להיזכר שסטטיסטית זה העתיד של כולנו.

אם לא תדאגו עכשיו לנכים ולקשישים לקצבת מחייה הולמת, רוב הסיכויים, סטטיסטית שתגיעו לאותו מצב, כי הסטטיסטיקה לא משקרת ולא מדחיקה, והנכים והקשישים לא באמת מתים. הם רק מתחלפים, סטטיסטית לפחות.

אתם, הצופים במאבק הנכים, כמו בניסוי מדעי, משפיעים באופן ישיר על התוצאה. אי נקיטת עמדה, אי פעולה, הסטת המבט, כולם משפיעים באופן ישיר על התוצאה של המאבק.

כבר כתבתי הרבה על מצבה העגום של קצבת הנכות ומצבם העגום עוד יותר של הנכים בישראל. אני מבינה אנשים בריאים שלא באים להפגנות להזדהות עם הנכים. עבורכם, הסיכוי שתהפכו יום אחד לנכים, הוא בלתי נתפס. הוא לא גדול במיוחד אבל הוא קיים ואם תתכחשו לקיומו תתעוררו יום אחד מאוחר מדי – וחבל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!