מפכ"ל המשטרה הודיע אתמול (שני) כי ההצעה להחרגת השוטרים משכרם של אנשי הקבע שהייתה אמורה לדון ביום ראשון הקרוב, לא תתקיים ובמקומה יפגשו מפכ"ל המשטרה רוני אלישיך, ראש הממשלה ושר האוצר על מנת לנסות להגיע לפשרה בנושא השוואת שכרם של השוטרים ואנשי השב"ס לזה של משרתי הקבע בצה"ל.

המפכ"ל רוני אלשייך. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בחודש יוני האחרון, לאחר עשר שנות מאבק, הכריע בית הדין הארצי לעבודה כי הממשלה מחויבת להשוות את שכר השוטרים ואנשי השב"ס לזה של משרתי הקבע כמו שהוחלט בהחלטת ממשלה הקרויה ש/33 משנת 1979.

למעשה התביעה הוגשה על ידי גימלאי שב"כ ומוסד שגילו שחבריהם אנשי הקבע מקבלים מ-2006 תוספת שכר הנקראת "אי ביטחון תעסוקתי". הם פנו לבית הדין האזורי לעבודה וזכו.

הכל התחיל בשנת 79 כאשר בוצע ניסיון להקים ועד יציג לשוטרים במשטרת ישראל. ממשלת ישראל ושר הפנים דאז יוסף בורג, העבירו החלטת משטרה האוסרת על שוטרים להתאגד. לצד זאת הממשלה העבירה החלטה נוספת המורה על השוואת תנאי שכר עם משרתי הקבע בהחלטה המכונה כאמור, ש/33. כחלק מההחלטה הוקמה ועדת מעקב, בהרכב נציגותי של נציבות שירות המדינה, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר והנציגים אשר ייבחרו על-ידי שר הפנים, שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים שיחולו בשכר בצה"ל, ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר.

ב-2006 החליטה העבירה הממשלה החלטה על תוספת שכר, בעיקר לנגדים אחרי מלחמת לבנון השנייה וכינתה את התוספת "אי ביטחון תעסוקתי", שעל פי החלטת הממשלה היה אמור להיות מוכל גם על השוטרים ושב"ס.

המדינה שלא רצתה להשוות את תנאי השכר של השוטרים והשב"ס לזו של אנשי הקבע, הסבירה כי מדובר בתוספת שכר ייחודית למשרתי הקבע שאינה רלוונטית למשטרה ולשב"ס, וכינתה אותה 'אי-ביטחון תעסוקתי' שלטענתה לא קיים ביתר הגופים.

שופט בית דין לעבודה בתל אביב אורן שגב, דחה את הטענה הזאת בסוף יוני השנה וכתב כי "באשר להיבט התקציבי חרף המשמעות התקציבית כבדת המשקל שיש לקבלת התביעה, ברי, כי שעה שממשלות ישראל השונות, אשר קיבלו את החלטה ש/33 ושבו ואשררו אותה, הן לקחו בחשבון את ההשלכה הכספית שיש לכך מבחינת תקציב המדינה ותקציבי המשטרה ושירות בתי הסוהר. כך או כך, חברי הוועדה אינם יכולים להביא לביטולה באמצעות אי קבלת החלטה על אופן יישומה".

שגב אף ביקר את הממשלה על התנהלותה והבהיר כי "אין לוועדת המעקב הסמכות להרהר אחרי החלטת הממשלה ולהחליט אם להחילה על שכר השוטרים והסוהרים – אלא אך ורק כיצד להחילה. אין לוועדה את הפריבילגיה שלא להחליט". הוא הורה לוועדה לדון בדרכים ליישם את החלטת הממשלה ולהשוות את השכר כנדרש והורה להחיל את המענק גם על השוטרים ואנשי השב"ס רטרואקטיבית בעלות שמוערכת ב-5 מיליארד ש"ח.

לאחר הכרעת הדין בתחילת חודש אוגוסט הגישה המדינה ערעור על ההחלטה וכן שר האוצר משה כחלון הודיע כי הוא רוצה לשנות את החלטת הממשלה מ-1979 ולמעשה להפריד את שכר אנשי הקבע משכר השוטרים ואנשי שב"ס.

ביום שבת האחרון מחו עשרות על הערעור בהפגנה שאורגנה על ידי "פורום משפחות השוטרים" והתקיימה במרכז חורב בחיפה. "אנחנו נבעיר את המדינה" אמרה טטיאנה, אשתו של ד', קצין משטרה בתחום החקירות. "לא נעבור על זה בשתיקה, אנחנו רוצים שישלמו את ההצמדה לצה"ל. כל אחד מהשרים עושה מה שבא לו וצריך שההצמדה תהיה בחוק. אף אחד לא היה מתייחס אלינו. זה כסף שמגיע להם וזה גזל. הם (הממשלה, מ.ר) אומרים שאין כסף".