דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דונלד טראמפ

בעולם / עידן טראמפ: שובר האיגודים רונלד רייגן יכנס לפנתיאון העבודה המאורגנת

כך הצהיר שר העבודה של ממשל טראמפ, והתייחס לעברו כיו"ר איגוד מקצועי | נשמט מדבריו: העובדה כי לא היה נשיא אמריקני במאה ה-20 שלחם בצורה ישירה וכוחנית יותר נגד עבודה מאורגנת

רונלד רייגן (צילום: Michael Evans / ויקימדיה).
רונלד רייגן (צילום: Michael Evans / ויקימדיה).
יונתן קירשנבאום

ביום חמישי שעבר הצהיר אלכסנדר אקוסטה, שר העבודה האמריקאי, כי הנשיא לשעבר רונלד רייגן יכנס להיכל התהילה של משרד העבודה. היכל התהילה מיועד "להוקרה של אישים אשר השפיעו לטובה על תנאי החיים של העובדים האמריקאים", ומונצחים בו גיבורי תנועת העבודה האמריקאית, כמו יוג'ין דבס והלן קלר, אשר תרמו להשגת זכויות שנראות היום כבסיסיות בחברה דמוקרטית. אקוסטה הסביר את בחירתו בכך שרייגן היה יו"ר איגוד עובדי הקולנוע בצעירותו, והיה מעורב במספר מאבקים.

באופן לא מפתיע, הצהרה זו עוררה תרעומת רבה בקרב תומכי האיגודים האמריקנים. רייגן אמנם היה נשיא האיגוד המקצועי של שחקני הקולנוע בצעירותו, אך קשה להמעיט במידת הנזק שעשה בתקופת כהונתו כנשיא לעבודה המאורגנת בארה"ב. למרות שמדובר בהחלטה סמלית, רבים טוענים שראוי שרייגן, יותר מכל מנהיג אמריקאי אחר במאה ה-20, ייזכר דרך התפקיד ההיסטורי שהוא מילא במשק האמריקאי- החלשת העבודה המאורגנת באופן כזה שהוביל לירידה דרסטית בכוחם היחסי של העובדים. מדיניותו הכלכלית והחברתית הובילה במידה רבה למצבו העגום של העובדים האמריקאיים כפי שהוא קיים היום.

האם רונלד רייגן, הידוע כ"מפרק איגודים", ייזכר בזיכרון הקולקטיבי כידיד או אויב העבודה המאורגנת?

מורשת רייגן

מורשתו הכלכלית של רונלד רייגן קשורה קשר עמוק בתהליך נסיגתה של מדינת הרווחה, ושחיקת כוחם ותנאי חייהם של מרבית האזרחים בארה"ב. רייגן נבחר בשנת 1981 תוך הבטחה להקטין את ההוצאה הציבורית, להוריד את המסים ובייחוד המיסוי על ההון, ביטול הרגולציה על תנועת הון והעלאות ריבית.

טענתם של תומכי רייגן הייתה כי מדיניות זו נחוצה כדי להתמודד עם הסטגפלציה (אינפלציה המלווה באבטלה גבוהה), ע"י הקטנה משמעותית בהוצאה הציבורית על רווחה. בנוסף, עפ"י תומכי רייגן, היה צורך לעודד את ההשקעה במשק האמריקאי ע"י יצירת תמריץ לבעלי הון להשקיע- כתחליף להשקעה המקוצצת של המדינה. כדי לייצר תמריץ להשקעה, לטענתם, היה צורך לייצר תנאים אטרקטיביים בשבילם ע"י הורדה במיסים על ההון, והורדת שכר העובדים. איגודי העובדים התנגדו, כמובן, לצעדים אלו. כך פתח משל רייגן במתקפה חסרת תקדים על העבודה המאורגנת בארה"ב.

מאז תחילת יישום מדיניותו הכלכלית של רייגן בתחילת שנות ה-80, חלה עלייה מאסיבית באי השוויון האמריקאי, אשר עמד בתקופה זו בשפל היסטורי. כך, מתוך כלל ההכנסה הלאומית בארה"ב עמד שיעור ההכנסה של העשירון העליון על 33% ב-1980. שיעור זה עלה ל-40% בשנת 1990, ובשנת 2007 עמד שיעור ההכנסה של העשירון העליון על 50% מכלל ההכנסה.

תשלום המחיר אותו נדרש העם האמריקאי לשלם לצורך השגת ההשקעה הפרטית במשק היה הורדת שכר העובדים, במקביל לשחיקה בשירתי הרווחה אותם העניקה המדינה. שיעור העוני באמריקה עלה בתחילת כהונתו של רייגן מ-11% ל-15%. כך, כדי להגשים את חזון הכלכלי של רייגן, נדרשו העובדים לוותר על העלייה בשכרם שהושג במסגרת מדיניות מדינת הרווחה. איגודי העובדים האמריקאיים התנגדו בכל תוקף למהלך זה, אשר שירת לטענתם את האינטרס של בעלי ההון על חשבון מרבית אזרחי ארה"ב.

ממשל רייגן פתח במלחמת חורמה נגד העבודה המאורגנת. מאבק זה בא לידי ביטוי חריף באחד המהלכים הראשונים אותו הוביל רייגן- משבר עובדי פיקוח הטיסות בשנת 1981. עובדי פיקוח הטיסות, אשר היו עובדי מדינה, החליטו לשבות בקיץ 1981 בדרישה להעלאת שכר. זאת על אף העובדה כי תחת החוק האמריקאי נאסר על עובדי מדינה לשבות.

רייגן דרש כי עובדי פיקוח הטיסות יחזרו באופן מיידי לעבודה, ללא תנאים. כאשר מרביתם המוחלט של העובדים סירב לחזור, הציב להם רייגן אוליטימטום של 48 שעות שלאחריהם יפוטר ללא דיון כל עובד אשר יסרב לחזור לעבודה. כך, בפקיעת האולטימטום, פוטרו 11,345 עובדי מדינה ונאסרו לצמיתות על עבודה בשירות המדינה. את מקומם של העובדים המפוטרים החליפו עובדים אשר נשכרו בזמן האולטימטום, ומספר הטיסות בארה"ב קוצץ בחצי.

לצעד זה היה מסר ברור לעובדים המאורגנים: ממשל רייגן לא יבחל באמצעים כדי לנצח במאבק את העובדים. מדיניות זו, אשר נמשכה גם לאחר תקופת כהונתו של רייגן, הובילה לירידה חדה באחוז העובדים המאורגנים בארה"ב. מ-22% בשנת 1980 ירד שיעור העובדים המאוגדים ל-10% ב-2014. תהליך זה היה נחוץ למימוש חזונו הכלכלי של רייגן, אשר נכשל בהבטחתו להבראת המשק בכלל.

אמריקנים רבים מעידים על חשש הולך וגובר ביחס לעתיד תחת ממשל טראמפ. כעת, נראה שגם העבר רחוק מלהיות מוגן.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!