אפשר להבחין ברמה מאוד גבוהה של דחיפות בהתייחסות של ישראל לנוכח ההתפתחויות בסוריה, ובעיקר לנוכח התחזית כי איראן תזרים לסוריה כוחות מיליציה שיעיים מתוגברים לצד משמרות המהפכה וחזית הגולן תהפוך לחזית פעילה נגד ישראל כמו חזית לבנון וחזית עזה.
יש כמובן לקחת ברצינות כל איום על ישראל מכל גבולותיה, אבל התסריט של הקמת קשת שיעית אימתנית מאיראן, עיראק, סוריה ולבנון עדיין רחוקה ממימוש. יש לעמוד על המשמר כדי לסכל אותה, אבל גם התנאים האובייקטיביים לכינונה לא מעודדים בשלב הזה.
אחת ההתפתחויות המפתיעות של השבועות האחרונים היה ביקורו של מנהיג המיליציה השיעית בעיראק, מוקתדא סדר, בסעודיה ובמפרץ, ובראיונות שנתן הוא חלק לראשונה במרומז על הלגיטימיות הבסיסית של המהפכה האיסלאמית, הקרויה "ווילאית אל-פקיה", כלומר: "עליונות איש הדת". לא "מוסדות המדינה" של איראן הם מקור הסמכות, אלא חכמי הדת, ומבחינה זאת המהפכה האיסלאמית איננה "איראנית" אלא חורגת מגבולות איראן, וכמה חכמי דת איראנים כבר קבעו כי עיראק היא מחוז של איראן.
מול עקרון "עליונות איש הדת" שם מוקתדא סדר את עקרון "אל-ווטניה", כלומר: "הנאמנות למולדת" או "הפטריוטיות". אפשר בהחלט להבין מכך כי נאמנותו של המנהיג השיעי הערבי נתונה לעיראק ולא לאיראן.
איראן לא רק מדברת, אלא יש השתלטות כלכלית איראנית גורפת של עיראק שהפכה להיות קולוניה איראנית, והדבר גורם להתמרמרות גוברת בקרב השיעים הערבים.
מכיוון שההיסטוריה של האיסלאם היא הדבר הכי אקטואלי היום – הרי התיעוב ההדדי בין ערבים לפרסים צף ועולה מחדש, ולערבים יש מיליציה חזקה שבהחלט יכולה לאתגר את כוח ירושלים האיראני.
גם בסוריה יש נוכחות צבאית אמריקנית, וארה"ב נמצאת בהסלמה מול איראן. הכורדים התחברו עם ארה"ב והם יכולים לחסום את הקשת השיעית, ובכלל, דאע"ש לא הולך לשום מקום. הוא מחופר היטב בקרב שבטי המדבר הסונים, ורק לפני כמה ימים הנחיל למיליציה העלווית של אסד מפלה קשה.
**
לבלוג שלי בוורדפרס – כאן
לרכישת הספר שומר השאול – כאן
בשבת הקרובה, 2 בספטמבר, יארח שמואל שי את פנחס ענברי לשבתרבות על הספר "שומר השאול". מרכז תרבות מנדל, רחוב התקומה 1, יפו.
