למרות מרחקן מהמפרץ הפרסי, הקרקע נשמטת תחת מדינות קרן אפריקה, שבצפון-מזרח היבשת, מאז החל החרם הערבי נגד קטאר. בשנים האחרונות העמיקו מדינות המפרץ העשירות, וקטאר ביניהן, את מעורבותן במדינות קרן אפריקה. הן הקימו בסיסים צבאיים, נמלים ימיים, מתקני תחבורה והשקיעו כסף רב במוסדות דתיים, פוליטיים וקרנות סיוע הומניטרי.
מאז שהחל החרם על קטאר, נאלצו מדינות אלו לבחור באחד מהצדדים נצים, שכל אחד מהם מאיים להפסיק את הסיוע במידה ויבחרו בצד השני. על הכף האחת – ההון הרב המגיע מקטאר הנדיבה; על השנייה – הגיבוי הפוליטי והכלכלי מערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין, הפועלות בתיאום מלא ביניהן.
המלחמה בתימן, הסמוכה לקרן אפריקה, בה שקועות המדינות המחרימות ובראשן הסעודים, מעלה את ערכן האסטרטגי של מדינות האזור. "להבנתי, אנו צופים במשחק שח-מט גיאו-פוליטי שנערך ממש ברגעים אלו" אמר לסוכנות הידיעות איי. פי. חוקר המזה"ת, כריסטיאן קואטס אולריכסן, עמית מחקר במכון ג'יימס בייקר השלישי למדיניות ציבורית באוניברסיטת רייס האמריקאית.
הגאוגרפיה של הפוליטיקה
החשיבות של קרן אפריקה למפרציות מתבהרת בקלות כשמביטים במפה. קו החוף של הקרן מתקרב עד כדי 30 ק"מ מחופה של תימן במיצרי באב אל-מנדאב, נקודה קריטית למעבר עבור מכליות הנפט העושות דרכן מהמפרץ לעבר אירופה.
במשך שנים, היו חופי מזרח אפריקה מוקד חיוני עבור מבריחים לאזור תימן, וגם מקור הכנסה לשודדי ים אפריקאים – תופעה שהתגברה מאז התפרקותה של סומליה בסוף שנות השמונים.
אבטחת האזור נהייתה חשובה עוד יותר מאז שהחלו המפרציות, בהובלת סעודיה, להלחם במורדים החות'ים בתימן לפני שנתיים וחצי. מאז, בנתה איחוד האמירויות הערביות בסיסים צבאיים באריתראה ובסומלילנד – מדינה אוטונומית בצפון סומליה. "איחוד האמירויות נחושה להוכיח כי היא מספקת ביטחון ולא רק צרכנית ביטחונית", אמר אולריכסן.
סעודיה, לעומתה, מנהלת משא ומתן בנוגע לבניית בסיס צבאי במדינה הזעירה ג'יבוטי, בה נבנה בימים אלו בסיס של הצבא הסיני, ובה כמה בסיסים של צבא ארה"ב – מאחד מהם מופעלים מל"טים המשמשים למאבק בטרור בסומליה ובתימן. טורקיה, שעומדת לצד קטאר בסכסוך ואף שלחה אלפי חיילים לשטחה על מנת להגן עליה, משלימה בימים אלה בנייתו של בסיס צבאי גדול בסומליה.
חוקרים סבורים כי כל הבסיסים הצבאיים האלה נועדו לטווח הארוך, והם יישארו על תילם גם לאחר שהמלחמה בתימן תסתיים. "לא מדובר פה בהתערבות רגעית במדינות קרן אפריקה אלא בניסיון להיות שחקניות מרכזיות באזור בטווח הארוך" אמר עומר קרים, חוקר באוניברסיטת ברמינגהאם, לסוכנות הידיעות אי. פי.
מפת האינטרסים
סומליה
מאבקי הכוח בין המפרציות מגיע לשיאו בסומליה – מדינה כושלת המצויה במלחמת אזרחים מזה שלושים שנה. למעשה, סומליה התפרקה בשנות התשעים לשלוש מדינות: סומלילנד הצפונית; פונטלנד במרכז; וסומליה, הענייה והכושלת מבין השלוש – במוגדישו ודרומה.
מדינות המפרץ מסייעות כלכלית לשלוש המדינות. סעודיה היא המממנת העיקרית של סומליה, בעוד איחוד האמירויות היא זו שמאמנת את הצבא הסומלי. השתיים הפעילו לחץ רב על הממשלה במוגדישו על מנת שזו תתנתק מקטאר – שאף היא מסייעת לה כלכלית. אך סומליה הודיעה כי תאפשר למטוסים קטארים לטוס במרחב האווירי שלה וסירבה להתנתק מהנסיכות המוחרמת.
המפרציות היו מעורבות במערכת הבחירות שנערכה בסומליה בפברואר האחרון, בה נבחר עבדולאי מוחמד לנשיאות. מוחמד נחשב למועמד שנתמך בידי קטאר, והוא מינה כתב לשעבר ברשת אל-ג'אזירה הקטארית לעמוד בראש הצוות שלו. איחוד האמירויות תמכה במועמד אחר שהפסיד.
הבסיס הצבאי שטורקיה הקימה לאחרונה בסומליה, הוא הבסיס הרשמי היחיד שלה מחוץ למדינה, מלבד זה שבקטאר. עם זאת, מדיווחים בלתי רשמיים, עולה כי טורקיה מחזיקה בסיסים צבאיים גם בצפון סוריה, בכורדיסטאן העירקית, וכמובן בקפריסין הטורקית, וחייליה מוצבים גם באזרבייג'ן ובאפגניסטן.
בינתיים, סומליה מנסה לרקוד על שתי החתונות – היא משתדלת להראות היענות מסוימת לדרישות הסעודיות ובאותו זמן היא שומרת את קטאר קרוב אליה. "אין מקום אסטרטגי יותר מסומליה עבור המעצמות הערביות", אמר ראשיד עבדי, מהארגון הבינלאומי קרייסיס גרופ, לסוכנות הידיעות איי. פי.
אריתריאה
אריתריאה היא המרוויחה הגדולה ביותר מהמשבר במפרץ. אחרי פרוץ המשבר, השיבה קטאר 400 חיילים שלה, ששימשו כ"כוח שומר שלום" באי בים האדום המצוי במחלוקת בינה לבין ג'יבוטי. אריתריאה הגיבה במהירות, וכבשה את האי ללא קרב.
Eritrea backstabbed its only friend: Qatar pic.twitter.com/ePkEY1CwpG
— Ethiopia ፐwєєተร (@Ethiopia_Abebe) August 23, 2017
במקביל, אריתריאה מסייעת לקואליציה בהנהגת סעודיה במלחמה בתימן, וזאת מבלי להתאמץ יתר על המידה. היא מאפשרת לאיחוד האמירויות להחזיק בסיס צבאי בעיר הנמל שלה אסאב. "אין ספק שאריתריאה צופה אל העתיד ואומרת לעצמה 'אנחנו משתקמים, אנחנו הופכים לשחקן מרכזי באזור, לא משנה מה המערב חושב עלינו – לפחות השכנות הערביות מתייחסות אלינו ברצינות'", אמר עבדי והוסיף כי זהו "ניצחון פסיכולוגי אדיר".
אתיופיה
לאתיופיה, המנהלת מלחמות בסומליה ואריתראה מזה שני עשורים, אין מה להרוויח מהמשבר. המעצמה האזורית מתאמצת להישאר ניטרלית, למרות הלחץ הרב שמפעילה עליה סעודיה.
מצד אחד היא מפסידה, כי אריתריאה – האויבת המושבעת שלה – מרוויחה. מהצד שני, היא תלויה בנמל ותשתיות של איחוד האמירויות בג'יבוטי כדי לייבא ולייצא סחורות, מה שמחייב אותה לשמור על יחסים טובים עם המדינות המחרימות. מצד שלישי, היא מצויה במחלוקת ארוכת שנים בנוגע לזכויות על נהר הנילוס עם מצרים – אחת המדינות המחרימות – מחלוקת שהתלקחה לאחרונה כשאתיופיה החלה לבנות עוד סכר על הנהר שזורם ממנה צפונה, ומהווה מקור חיים יחיד כמעט עבור עשרות מיליוני מצרים. למרות ההתקרבות ביניהן לאחרונה, יחסי סודאן – אתיופיה עדיין מתוחים, וזאת בין היתר מפאת המלחמה בדרום סודאן. סודאן מוחזקת כלכלית בידי קטאר ולא צפויה לבגוד בה.
התחזקותן של המדינות הערביות, והגברת המעורבות שלהן בקרן אפריקה מהווה איום עבור אתיופיה, שהייתה לפני כן המדינה החזקה באזור. התחרות הגוברת על ההשפעה במזרח אפריקה יכולה רק לפגוע בה.
המשבר במפרץ- תזכורת
המשבר הדיפלומטי החל ב-5 ביוני, כשערב הסעודית, בחריין, מצרים, איחוד האמירויות, מאוריטניה, האיים המלדיביים, קומורו, תימן ולוב הודיעו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר, וזאת על רקע תמיכתה הכלכלית בארגוני טרור איסלמיים כגון אל-קאעידה ודאע"ש, תמיכתה הפוליטית והכלכלית בחמאס ובאחים המוסלמים, והסיוע שהיא מעניקה לארגונים שיעים בבחריין ולאיראן.
בהשפעת המדינות המחרימות את קטאר גם מאוריציוס, ירדן, ג'יבוטי, אריתריאה, סנגל, צ'אד וניג'ר החזירו את שגריריהן מדוחא בירת קטאר, והודיעו כי יצמצמו את יחסיהן הדיפלומטים עמה. מלבד החרם הדיפלומטי סגרו חמש מהמדינות אלו את משרדי רשת הטלוויזיה הקטארית "אל-ג'אזירה" וחסמו את שידורי הרשת בארצן תוך שהן מאשימות אותה ב"סיוע לגורמי טרור".
המדינות המחרימות אף הציבו לדוחא מסך ובו 13 דרישות, בכללן גם סגירת השגרירות הקטארית בטהראן. קטאר דחתה את הדרישות, מה שהביא את המשבר למבוי סתום. ניסיונות מצד כוויית, ארה"ב, ומדינות אחרות, להביא לפתרון הסכסוך עלו אף הם בתוהו
