אחרי "מחאת העגלות" על העלויות הגבוהות של גידול ילדים בגיל הרך, והקמת ועדת טרכטנברג שניסתה למצוא פתרונות למצב, ההורים עדיין מתקשים לממן את גידול ילדיהם הצעירים: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (ראשון) עולה כי בשנת 2015, משק בית עם שני ילדים או יותר מתחת לגיל 6 סיים את החודש באוברדראפט ממוצע של 1,000 ש"ח. זאת, בעוד הממוצע בכלל משקי הבית קרוב מאוד לאיזון בין ההכנסות להוצאות. הפער המרכזי בהוצאות של ההורים לילדים צעירים הוא הוצאות על חינוך – מעונות יום, צהרונים וחוגים.

על פי הנתונים, שעובדו מתוך סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2015, ההכנסה הכספית הממוצעת למשק בית עם שני ילדים או יותר עמדה על 16,474 ש"ח נטו בחודש, ואילו ההוצאה החודשית הכוללת עמדה על 17,476 ש"ח – כלומר "מינוס" חודשי של כ-1,000 ש"ח. זאת, כאשר ביתר משקי הבית עם ילדים נרשם "מינוס" של כ-120 ש"ח (הכנסה ממוצעת של 18,044 ש"ח, והוצאה ממוצעת של 18,169 ש"ח). בכלל משקי הבית היה הפער בין ההכנסה להוצאה הממוצעת כמעט זהה (15,427 ש"ח הכנסה ו-15,407 ש"ח הוצאה). בחינת מרכיבי ההכנסה ברוטו של משקי הבית עם ילדים צעירים מגלה כי מקורן של 84.1% מההכנסות הוא מעבודה, ורק 10.9% מגיעים מקצבאות מדינה ומתמיכות.

בקרב משקי בית עם ילדים בגיל הרך נרשמו נתוני עוני גבוהים יותר. בעוד 19.1% מכלל משקי הבית ב-2015 היו מתחת לקו העוני, בקרב משקי הבית עם ילדים 22.3% היו מתחת לקו העוני, ובקרב משקי בית עם שני ילדים או יותר עד גיל שש היו 31.4% מתחת לקו העוני. האחוז בתוך קבוצה זו מגיע עד לכ-62% בקרב משקי בית חרדיים, ו-72% בקרב משקי בית ערביים.

באופן לא מפתיע, הגורם המרכזי שמעמיס הוצאות על משקי הבית עם ילדים בגיל הרך הוא הוצאות על חינוך. על פי הסקר, בשנת 2015 עמדה ההוצאה החודשית על שירותי חינוך בקרב משקי בית עם 2 ילדים או יותר מעל גיל 6 על 2,043 ש"ח, כאשר בשאר משקי הבית עם ילדים עמדה הוצאה זו על 1,483 ש"ח – פער של פי 1.6. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים – 1,076 ש"ח (שהם 52.7% מסך ההוצאות לחינוך), על צהרונים – 231 ש"ח (11.3%), על גנים – 211 ש"ח (10.3%) ועל חוגים ושיעורי עזר – 187 ש"ח (9.2%).

בהוצאה על חינוך משתקפים פערים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כך, ההוצאה במשקי בית של יהודים לא-חרדים עם שני ילדים או יותר עד גיל שש, הייתה גבוהה פי 1.7 ממשקי בית של יהודים חרדים. פער זה ניתן להסבר בסבסוד מסגרות חינוך חרדיות על ידי המדינה. ההוצאה על חינוך במשקי בית של כלל היהודים הייתה גבוהה פי 3.6 מאשר במשקי בית ערביים, וההוצאה במשקי בית במרכז הייתה גבוהה 1.4 מאלה שבפריפריה.

בסקר הלמ"ס אין נתונים השוואתיים לאחור, אך יש להניח כי החלת חינוך חינם מגיל 3 (ההמלצה היחידה של ועדת טרכטנברג שיושמה כמעט במלואה) הוזילה משמעותית את ההוצאה על חינוך ילדים בגיל הרך. עם זאת, מדובר עדיין בהוצאות משמעותיות, שמרבית ההורים אינם מצליחים לממן מהכנסתם השוטפת.

בשנת 2015 היו בישראל כ-2,414,000 משקי בית, 45% מוכם כללו ילדים, ובכרבע מהם היו שני ילדים לפחות עד גיל שש. בסקר הוצאות משק הבית נדגמו 8,550 משקי בית.