עוד 20 ימים יפתחו הקלפיות ברחבי גרמניה, ויחלו הבחירות לבונדסטאג- הפרלמנט הגרמני. עפ"י הסקרים, איחוד המפלגות הנוצריות-דמוקרטיות בראשות אנגלה מרקל, שמחזיקה בשלטון הגרמני מאז שנת 2005, עתיד לזכות בבחירות בפער גדול. מרקל מובילה בסקרים בפער של 15% מעל מתחריה במפלגה הסוציאל דמוקרטית, ונראה כי היא תהיה זו שתרכיב את הממשלה הבאה.

נראה כי מרקל, המובילה מזה עשור מדיניות חנק תקציבי בגרמניה ובאירופה בכלל, תמשיך להחזיק בתפקיד הקנצלרית. השאלה הגדולה בבחירות אלו תהיה, ככל הנראה, מידת ההצלחה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", המפלגה הלאומנית המובהקת, הצפוייה להיכנס בפעם הראשונה לפרלמנט הגרמני, ואולי אף לזכות במקום השלישי במירוץ.

המעצמה שקובעת את סדר היום ביבשת

בשל התחושה שהמירוץ כבר הוכרע, זוכות הבחירות בגרמניה בעניין מועט יחסית. עם זאת, מדובר בבחירות דרמטיות. גם מבלי להתייחס לאופציה של סנסציה בה תפקידה של מרקל יעמוד בסכנה ממשית, ליחסי הכוחות שיקבעו בפרלמנט הגרמני ולמידת החופש שתזכה לו יש השפעה על נרחבת על העולם כולו.

כרזה בחירות של מפלגת AFD אלטרנטיבה לגרמניה "גרמנים חדשים?- אנחנו נכין אותם בעצמנו." בברלין 13 באוגוסט (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

גרמניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, והגדולה ביותר באירופה. גרמניה נחשבת המדינה בעלת ההשפעה הפוליטית הגדולה ביותר באירופה, והיא עומדת במידה רבה מאחורי הקמת האיחוד האירופי, יחד עם צרפת. גם במישור הפוליטיקה הבינלאומית מחזיקה גרמניה כוח רב. הכלכלה הגרמנית מהווה כ-28% מכלכלתם של מדינות גוש היורו- קרוב לשליש מכלכלת האיחוד כולו. בין היתר, ניתן לזקוף זאת לזכותה של התעשייה הגרמנית הגדולה, היצרנית העיקרית ביבשת. תעשיות רבות באירופה מבססות את פעילותן על הייבוא מהמדינה.

בנוסף לכך, פועל בגרמניה המגזר הפיננסי הגדול ביותר באיחוד האירופי (ללא בריטניה), וחלק מהבנקים הגדולים ביותר באירופה ובעולם כולו פועלים מתוכה. המגזר הפיננסי הגרמני מחזיק בכוח פוליטי רב באירופה, גם באמצעות לובי פוליטי נרחב בפרלמנט הגרמני והאירופאי, וגם באמצעות מעורבות ישירה בכלכלות אירופה. כך, לדוגמה, בזמן משבר החוב האירופי, החזיקו בנקים גרמנים באחוזים גדולים מחובותיה של ממשלת יוון, וממשלות דרום אירופאיות אחרות. סירובם לשמיטת חובות והלובי אותו ביצעו מול הממשלה הגרמנית בניסיון לשכנעה להתנגד לשמיטת החובות, היוו זרז ליצירת המשבר החמור שמדינות אלו טרם החלימו ממנו. המדיניות בה תנקוט ממשלת גרמניה ביחס למגזר הפיננסי, והמידה בה האינטרסים של מגזר זה יעצבו את מדיניותה של ממשלת גרמניה הן שאלות קריטיות לאירופה ולעולם כולו.

מעבר לכך, מהווה המדינה גם מרכז רעיוני לאידאולוגיית הצנע האירופאית, שביטוייה הפרקטיים הם צמצום תקציבי, שכר עובדים נמוך ושחיקת שירותי הרווחה. כל ממשלות גרמניה היוו מאז שנות ה-2000 מיסיונרים של רעיון זה באירופה כולה, ודחפו להקמת גוש היורו על בסיס רעיונות אלו במקביל למיסוד מדיניות מקבילה בחוק האירופי. ממשלות גרמניה נותנות גב פוליטי למדיניות זו.

מי רץ לראשות הבונדסטאג?

שתי המפלגות המובילות במרוץ הקרוב לבונדסטאג הן ה-CDU/CSU, איחוד המפלגות הנוצריות בראשות אנגלה מרקל, וה-SPD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות מרטין שולץ. לפי הסקרים האחרונים, מרקל מובילה על שולץ בכ-15%, ועתידה לזכות ב-40% מהקולות.

קנצלרית גרמניה מרקל וראש ממשלת יוון ציפראס במסיבת עיתונאים ב16 לדצמבר 2016 (צילום: AP).

ה-CDU/CSU הוא איחוד מפלגות שמרניות המהווה את מרכז הכוח הפוליטי הימני בגרמניה מאז סוף מלחמת העולם השנייה, ומחזיק היום ב-310 מתוך 630 כיסאות בפרלמנט הגרמני. הסיעה נמצאת בשלטון בגרמניה ברציפות מאז שנת 2005, והיא הובילה מאז מדיניות צנע חריפה בגרמניה, ודחפה ליישום מדיניות הצנע בכל רחבי האיחוד האירופי- מדיניות שהיא עיצבה בהיותה מפלגת השלטון בזמן כתיבת הסכמי הבסיס לאיחוד.

ב-12 שנות השלטון של מרקל נמצאת ההוצאה הציבורית בגרמניה בירידה, למעט לתקופה קצרה בזמן המשבר הכלכלי ב-2009-2008, וכיום גרמניה מחזיקה בעודפים התקציביים הגדולים ביותר באירופה. בשנים אלו ירד באופן עקבי אחוז המובטלים במדינה- מ-12% בתחילת כהונת מרקל ל-5% היום- אך במקביל עלו בהדרגה אחוזי העוני במדינה. דבר זה עשוי להיות תוצאה של הרפורמות בשוק העבודה, הידועות כ"רפורמות הרץ", אשר הרחיבו את מגזר העבודה הארעית בעלת השכר הנמוך וחוזים זמניים. הרפורמות עצמן הועברו אמנם בתקופת שלטונה של מפלגת ה-SPD, אך הועמקו ע"י ממשלות מרקל בעשור האחרון.

מרקל, יחד עם שר האוצר וולפגנג שויבלה, הובילו את אירופה בזמן המשבר הכלכלי הגדול, ואחראיים במידה רבה לעומקה במדינות הפריפריה. שויבלה ומרקל התעקשו שלא לאפשר שמיטת חובות למדינות המשבר, דבר שהחריף את בעיותיהן של מדינות אלו והביא ביוון למצב של משבר הומניטרי חמור. השניים פועלים באופן עקבי מאז החל המשבר למנוע כל אפשרות של שמיטת חובות- דבר שיפגע באינטרס של הבנקים הגרמניים.

במניפסט של מפלגתה לקראת הבחירות הקרובות הבטיחה מרקל שלא לפרוץ את מדיניות העודף התקציבי. בנוסף, הצהירה מרקל כי במידה ותיבחר תוריד את אחוז המובטלים מ-5% ל-3% עד לשנת 2025, והבטיחה הורדת מיסים רוחבית.

המפלגה השניה בגודלה בגרמניה היא ה-SPD. זוהי המפלגה הסוציאל דמוקרטית ההיסטורית בגרמניה, שהוקמה לפני 154 שנים. כיום מחזיקה המפלגה ב-193 מתוך 630 כיסאות בבונדסטאג, והיא נמצאת בקואליצה עם ה-CDU מאז 2013. את המפלגה מוביל היום מרטין שולץ, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר.

ה-SPD שיחקה תפקיד מרכזי בשחיקת מוסדות מדינת הרווחה בעשורים האחרונים. בתחילת שנות ה-2000 הוביל יו"ר המלפגה גרהרד שרדר רפורמות שהובילו לשחיקת הביטחון התעסוקתי של עובדים רבים, תוך קיצוצים רחבים בשירותי הרווחה הגרמניים. מאז שנת 2013 נמצאת המפלגה בקואליציה עם ממשלת מרקל, ומשתפת פעולה עם מדיניות הצנע שלה. כיום, רבים ממצביעיה המסורתיים, עובדי התעשייה, נוטשים אותה. "אני חושב שה-SPD היא הרבה פחות סוציאלית משהייתה בעבר" סיפר דיטמר אלהרט, כורה פחם לשעבר, ל-FT.

המפלגה מראשות מרטין שולץ הציבה את הצדק החברתי בראש סדר העדיפויות של הקמפיין שלה, תחת הסיסמא "הגיע הזמן ליותר שוויון, הגיע הזמן למרטין שולץ". שולץ אמנם מציע להשקיע כ-30 מיליארד יורו בשיקום התשתיות המתפוררות בגרמניה, אך את השקעה זו הוא מציע לעשות במסגרת העודפים התקציביים שנוצרו לממשלה הגרמנית. שולץ הציע לחוקק חוק שיהווה קונטרה לחוקי ההגבלה הפיסקלית ויכפה על הפוליטיקאים להשקיע עודפי תקציב. עם זאת, הוא איננו מציע חריגה מהיגיון הצנע, לפיו יש להימנע כל חוב ציבורי.

"אסור לנו לעצום עיניים לעובדה שלא כולם נהנים מפירות ההצלחה הכלכלית בגרמניה" אמרה במהלך הקמפין מנואלה שווסיג, שרת המשפחה של ה-SPD. שולץ מציע להגביל את יכולתם של מעסיקים להעסיק עובדים תחת חוזים ארעיים, והצהיר כי יאריך את משך הזמן בו גרמנים מובטלים זכאים לדמי אבטלה, בתנאי והם נמצאים במסגרת של תכנית הכשרה לעבודה ממשלתית.

עם זאת, רבים טוענים כי המפלגה הסוציאל דמוקרטית הזניחה את האוכלוסיה למענה היא טוענת להיאבק, ומתכננים שלא להצביע לה בבחירות הקרובות. "הם פשוט לא מציעים מספיק" אומר קארל רודולף קורט, פרופסור לפוליטיקה באוניבסיטת אסן. "יש הרבה אנשים שנשארו מאחור מבחינה כלכלית, והם מאשימים את ה-SPD, ובייחוד את הרפורמות בשוק העבודה".

התחזקותה הצפויה של המפלגה הלאומנית בגרמניה

היחלשותה של ה-SPD תתבטא בעלייה משמעותית בכוחה של המפלגה הלאומנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (Alternative fur Deutschland), כך עפ"י הסקרים. המפלגה שהוקמה ב-2013 כמפלגת מחאה נגד השתתפותה של גרמניה בחבילות הסיוע למדינות הפריפריה בזמן המשבר הכלכלי, מחזיקה ב-10%-15% תמיכה בסקרים האחרונים.

המפלגה נמצאת בעלייה הדרגתית מאז הקמתה: ב-2013 זכתה ב-4.7% הצבעה לבונדסטאג וב-2014 זכתה ב-7.4% הצבעה לפרלמנט האירופי. במידה והסקרים יתממשו, ה-AdF עשויה להיות המפלגה השלישית בגודלה בגרמניה. כך או אחרת נראה שהמפלגה תזכה בפעם הראשונה במושבים בבונדסטאג- הפעם הראשונה מאז נפילת המשטר הנאצי בה מפלגה לאומנית מובהקת זוכה בייצוג בפרלמנט.

מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מתנגדת לחברותה של גרמניה באיחוד האירופי, והבטיחה לקיים משאל עם על עזיבת האיחוד במידה ותנהיג את המדינה. יו"ר המפלגה, פראוקה פטרי, נוהגת להתבטא בחריפות נגד מדיניות ההגירה הפתוחה אותה הנהיגה מרקל בשנת 2015, וטענה כי יש למנוע ממהגרים כניסה לגרמניה, וכי יש לפתוח באש על מסתננים בלתי חוקיים.

המפלגה מנהלת קמפיין אגרסיבי נגד מהגרים מוסלמיים. נציגי המפלגה טוענים כי יש "לשמר את התרבות הגרמנית, ולמנוע השפעות איסלאמיות חיצוניות". תעמולת הבחירות שלהם נגועה בדימויים לאומניים גרמניים, שרבים טוענים כי הם דומים לדפוסי תעמולה נאציים. כך, למשל, בכרזת בחירות שזכתה להד תקשורתי נראית אישה לבנה הריונית, ותחתיה הכיתוב "גרמנים חדשים? נעשה אותם בעצמינו".

למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" יש, כמובן, שורשים אנטישמיים מובהקים. בשנה שעברה המפלגה עוררה סערה כאשר היא הואשמה בסימפטיה כלפי מכחישי שואה. "אלטרנטיבה לגרמניה" ניסתה להתנער מדימוי זה, אך ללא הואיל. יש לציין כי המדיניות האנטי-איסלמית תופסת את קידמת הבמה בפעילות של "אלטרנטיבה לגרמניה" בין היתר בגלל מספרם הגדול של המהגרים המוסלמיים למול האוכלוסייה היהודית הקטנה- שרובה המוחלט הושמד או ברח בזמן השואה.