הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, פרסם אתמול (שני) דו"ח הסוקר את השפעתן של הטבות המס הניתנות להורים עובדים שלהם ילדים עד גיל 5, על הנהנים מההטבה ועל הכנסות המדינה. הנתונים שמציג הכלכלן הראשי מפתיעים, שכן הם מדגימים כיצד מדיניות האוצר ביחס להטבה זו בשנים האחרונות דווקא מגדילה את חוסר השוויון – בין בעלי ההכנסות הנמוכות לגבוהות, ובין גברים לנשים. זאת, מכיוון שעל אף ההוצאות הגבוהות על גידול ילדים בגיל הרך, שאותן נדרשים כלל ההורים להוציא מכיסם, מההטבות במס נהנים רק הורים בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות יחסית.

שיטת נקודות הזיכוי במס הנהוגה בישראל קובעת סדרה של קריטריונים מצטברים המזכים את העומדים בהם בתשלום מופחת של מס ההכנסה. עבור מרבית העובדים בישראל נעשה חישוב נקודות הזיכוי באופן אוטומטי על ידי המעסיק, כך שרבים מאיתנו לא ממש מודעים לאופן שבו נקודות הזיכוי מחושבות. כל נקודה כזו שווה 215 שקלים בחודש, המופחתים מסכום מס ההכנסה שהעובד צריך לשלם לקופת המדינה. כך למשל כל תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות מס, שירות צבאי של שלוש שנים מזכה בשש נקודות מס לתקופה של שלוש שנים מיום השחרור, וכל אישה מקבלת חצי נקודת מס נוספת. גם תושבי יישובים בפריפריה ובמה שמוגדר כ"אזורי עדיפות לאומית" מקבלים נקודות זיכוי במס.

מעבר לקריטריונים אלה, המדינה החליטה לזכות הורים לילדים קטנים בנקודות מס נוספות. עד שנת 2011 קיבלו הנשים נקודת זיכוי במס על כל ילד עד גיל 18. גברים, לעומתן, לא קיבלו נקודות זיכוי בגין ילדיהם. הרעיון אז היה לעודד נשים לחזור לשוק העבודה לאחר לידות, ולפצות אותן עבור עלויות ההשגחה על הילדים, הנגזרות מהיציאה לעבודה. בשנת 2012 הוחלט לתת לאמהות נקודת זיכוי נוספת בגין כל ילד עד גיל חמש. בעקבות ועדת טרכטנברג הוחלט באותה השנה לתת גם לאבות נקודת זיכוי בגין כל ילד עד גיל 3. הרעיון של ועדת טרכטנברג היה לפצות את ההורים על היעדר מסגרות חינוך ממשלתיות לפעוטות. בוועדה הבינו כי מרבית האמהות בכלל לא מגיעות למדרגת מס שתאפשר להן ליהנות מכל נקודות המס שלהן הן זכאיות, ולכן את הנקודה הנוספת העבירו לאבות.

במסגרת תוכנית 'נטו משפחה' החליט שר האוצר כחלון על הוראת שעה לשנים 2017-2018, שקובעת הרחבה של נקודות הזיכוי בגין ילדים. במשפחה עם ילדים עד גיל שנה, יקבל כל אחד מההורים 1.5 נקודות, ובגין ילדים בגילאי שנה עד חמש יקבל כל אחד מההורים 2.5 נקודות זיכוי. זאת, בנוסף לנקודה הניתנת לנשים בגין כל ילד עד גיל 18. חשוב להבהיר כי החלטה זו היא הרכיב הגדול ביותר בתוכנית 'נטו למשפחה' שכן עלותו לקופת המדינה נאמדת בכ-1.7 מיליארד שקלים, שהם 40% מעלותה של כל תוכנית 'נטו למשפחה'.

כאן הנקודה להסביר את הבעייתיות שיש בשיטת נקודות הזיכוי במס. השכר החציוני בישראל – זה שמחצית השכירים מרוויחים יותר ממנו ומחצית פחות ממנו – עמד בשנת 2015 על 6,707 ש"ח בחודש. ניתן לשער כי בשנת 2017 הוא עלה מעט והגיע ל-7,000 ש"ח בחודש. כלומר מחצית מהשכירים בישראל מרוויחים פחות מ-7,000 ש"ח, ולכן 2.25 הנקודות הניתנות לכל תושב ישראלי מכסות כמעט את כל תשלום המס שלהם. במילים אחרות, עבור מחצית מהעובדים בישראל, לנקודות הנוספות כמעט ואין משמעות.

על פי הנתונים שמציג הכלכלן הראשי, הן לפני תוכנית 'נטו משפחה' והן לאחריה, שלושת העשירונים הנמוכים לא נהנו בכלל מההטבה הנגזרת מנקודות הזיכוי בגין ילדים. השכר שלהם פשוט נמוך מדי. בעשירון הרביעי רק 0.4% מההטבה של נקודות הזיכוי מנוצלת. לאחריה ירד שיעור הניצול של ההטבה בעשירון הרביעי ל 0.3%. מעניין לציין כי נשים בעשירון הרביעי עדיין לא מרוויחות מספיק כדי ליהנות מההטבה כלל. למעשה חמשת העשירונים התחתונים נהנים מההטבה בשיעורים זניחים. לעומת זאת בעשירון העליון 99.3% מההטבה מנוצלת, בעשירון התשיעי מנוצלת 95.3% מההטבה ובעשירון השמיני 80.7% מההטבה שבנקודות הזיכוי מנוצלת.

הכלכלן הראשי מציג גם את העלות הכוללת של הטבת המס הנגזרת מנקודות זיכוי בגין ילדים לקופת המדינה, בחלוקה לפי מין. בשנת 2011 עלתה ההטבה לקופת המדינה 1.7 מיליארד שקלים בשנה. בעקבות השינויים שבוצעו ב 2012 וב 2017 העלות של נקודות הזיכוי בגין ילדים עלתה לכ-5.1 מיליארד שקלים בשנה. אם ב-2011 כל הטבת המס הזו ניתנה לנשים, ב-2017 הנשים נהנו מ-2.4 מיליארד שקלים, והגברים זכו להטבות בשווי של 2.7 מיליארד שקלים. כלומר – למרות שהנשים זכאיות ליותר נקודות זיכוי, הן "זכו" בפועל בסכום נמוך יותר מאשר הגברים. הסיבה לכך נעוצה בשכר הנמוך יותר של נשים בישראל לעומת גברים. לפי הכלכלן הראשי, כ-85% מתוספת נקודות הזיכוי שביצע כחלון הגיעה דווקא לגברים.

הכלכלן הראשי מדגים גם את האופן שבו העוגה של ההטבה מתחלקת בין העשירונים. בשנת 2016, לפני תוכנית 'נטו משפחה', שלושת העשירונים העליונים לקחו 2.5 מיליארד שקלים מתוך 3.4 מיליארד שקלים שעלתה ההטבה לקופת המדינה. כאמור השינוי שבוצע בתוכנית נטו משפחה העלה את עלות ההטבה לקופת המדינה בכ 1.7 מיליארד שקלים. מתוכם קיבלו שלושת העשירונים העליונים כ 1.4 מיליארד שקלים. כך שמתוך 5.1 מיליארד שקלים (העלות הכוללת של ההטבה לאחר השינוי) מקבלים שלושת העשירונים העליונים כ-3.9 מיליארד שקלים. שלושת העשירונים התחתונים? לא קיבלו כלום לפני השינוי ולא קיבלו כלום אחריו.