בסרטון שפרסם אמש (שלישי), הבהיר השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי יאבק מול האוצר להשוות את תנאי עבודתם של השוטרים והסוהרים לתנאי חיילי הקבע, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. "מאוד שמחתי כשבית הדין לעבודה החליט לעשות צדק ולתקן את העוול – וקבע שגם השוטרים והסוהרים זכאים לאותן תוספות שכר שקיבלו בעשור האחרון אנשי הקבע בשירות צה"ל" אמר בסרטון, "לצערי משרד האוצר החליט, בלי ידיעתי ובניגוד לעמדתי, לערער על ההחלטה החשובה והצודקת הזו. אבל אני כשר לביטחון הפנים רואה את תפקידי להוביל את המאבק למען התנאים שלכם הסוהרים והשוטרים, כי זה מגיע לכם בדין ובצדק. וכמו שעשינו זאת בהסכם שכר הנגדים אני מאמין שגם כאן נוכל להביא להישג משמעותי".

במרכז המשבר נמצאת תוספת שניתנה לחיילי הקבע המכונה 'תוספת אי ביטחון תעסוקתי' שנמנעה מן השוטרים והסוהרים, בניגוד להחלטת הממשלה ש'33 שהתקבלה בשנת 1979, וקבעה שתנאי השכר שלהם יושוו לתנאי חיילי הקבע. החלטה זו נתקבלה כגורם מאזן לחוק שנחקק באותה שנה האוסר על השוטרים להתאגד, בתגובה לניסיון התאגדות במשטרה. מסיבה זו, אסור על השוטרים להוביל את המחאה על תנאי שכרם בעצמם, ואת המחאה בפועל מובילים בני משפחתם וגמלאי המשטרה. בדבריו הבהיר ארדן: "השוטרים והסוהרים שלנו נמצאים בחזית המאבק בטרור. היום כשהעורף הפך לחזית, התפקיד הביטחוני של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הוא ביטחוני מאי פעם".

אביגיל שררה מנכלית ארגון נשות השוטרים והסוהרים מסרה: ״אנו מברכים ומחזקים את ידיו של השר לבטחון פנים. אין מקום לההתנערות הפושעת של המדינה מהשוטרים הסוהרים והגמלאים שנתנו ונותנים מדמם למען מדינת ישראל. חבל ומצער שהגענו ליום בו שוטרים וסוהרים צריכים להאבק על קיום החלטת בית המשפט שאמר במפורש כי פוגעים בזכויות שלהם כבר למעלה מעשור. אנו תקווה שהשר יביא עמו בשורות בקרוב כך שעד ראש השנה תכובד החלטת בית המשפט ותתוקן סוף סוף עוולה עמה השוטרים, הסוהרים והגמלאים מתמודדים יום יום תקופה ארוכה כל כך.״

במקביל מתכנן פורום משפחות השוטרים להפגין ביום שבת מול בתיהם של בכירי משרד האוצר – השר כחלון, מנכ"ל המשרד שי באב"ד, והיועץ המשפטי למשרד עו"ד אסי מסינג. "המאבק הזה כבר בן עשר שנים, וסוף סוף התקבלה ההחלטה שכולם חיכו לה – כחלון עצמו הבטיח שיקבל כל החלטה, אבל כנראה שציפה לפסק דין אחר – אבל בית הדין קבע חד משמעית שאנחנו זכאים ואפילו שהאוצר פעל שלא בתום לב וחרג מסמכותו. למרות זאת האוצר החליט לערער ועל זה אנחנו מוחים" אמרה לדבר ראשון רוית דיין מלצר, חברת הפורום. לא נוותר עד שימשוך את הערעור ונקבל את הכסף שמגיע לנו משנת 2007 – זה 7%. אנחנו יודעים שמדובר במיליארדים, אבל אפשר לפרוס ולהגיע להסכמים".

הפגנת גמלאי משטרת ישראל וארגון נשות השוטרים והסוהרים מול משרד רה"מ. היום (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

הפגנת גמלאי משטרת ישראל וארגון נשות השוטרים והסוהרים מול משרד רה"מ. היום (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

עו"ד מיכאל טל, גמלאי משטרה הלוקח חלק בתביעה של שוטרים מיחידות משטרה מיוחדות בגין שורה נוספת של רכיבי שכר שלטענתם ניתנו למקביליהם בצבא ולא להם, אינו מתרגש מהצהרתו של ארדן. "עד היום אמרו לנו שאנחנו מושווים לחיילי הקבע, אבל בתור מי שעבד 21 שנה במערכת הביטחונית – במשטרה ובשירות – אני אומר לך שהכול דיבורים בעלמא. אנחנו כאילו מושווים – אבל על כל דבר צריך להלחם, כל דבר אני צריך לגלות, ממש לרגל ולהפעיל מודיעין על חבריי בצה"ל כדי לגלות איזה תוספות הם קיבלו כדי לקבל – וגם אז אומרים לנו שאנחנו לא זכאים".

טל פעיל בקבוצה התובעת שתינתן לשוטרים זכות ההתאגדות. "אנחנו לא רוצים להיות מושווים לצבא. אנחנו טוענים שהמשטרה, היא גוף בעל אופי שונה, כפי שגם באוצר מתחילים לטעון. אנחנו בעד ביטול ההצמדה – שיבטלו לנו את ההצמדה ויאפשרו לנו להקים ועד – כמו ברשות הכיבוי וההצלה". הוא מבהיר שוועדים מסוג זה קיימים ברבות מהמדינות המערביות, ובחלקן יש לשוטרים גם זכות השביתה. עם זאת מבהיר טל כי הוא מתמקד בזכות ההתאגדות: "אנחנו גם לא רוצים זכות שביתה ואמרנו את זה מראש גם לשר". לדבריו הם מקווים לקדם את זכות ההתאגדות בהליכי חקיקה – אך במידת הצורך יבחנו גם את האפשרות לפנות בנושא לבג"צ.

בהקשר זה ראוי לציין כי בשנת 2009 נכתבה על ידי המחלקה המשפטית לאיגוד המקצועי בהסתדרות חוות דעת בנושא זכות ההתאגדות לשוטרים לבקשתו של יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני. על פי חוות דעת זו, על אף שזכות השביתה אינה מעוגנת בחקיקה בישראל – מאז שנת 1979 עת נחקק החוק המגביל את זכותם להתאגד, נתקבלו שורה רחבה של החלטות בבג"צ המעגנות זכות יסוד זו, כחלק מהפרשנויות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן חתומה ישראל על שורת אמנות בינלאומיות של ארגון העבודה העולמי הקובעות את זכות ההתאגדות כזכות יסוד – והיא בין המדינות היחידות החתומות על אמנות אלו המגבילה את זכות ההתאגדות של סקטורים מסוימים. לפיכך טען הדו"ח כי אין כיום מקום להוראת חוק גורפת האוסרת התארגנות של שוטרים וסוהרים, וכי הוראה מעין זו פוגעת במידה שאינה ראויה בזכויות יסוד, ומנוגדת לעקרונות החוקתיים של שיטת המשפט הישראלית ולערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וחופשית.