נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דרגי, כינס אתמול (חמישי) מסיבת עיתונאים בה הודיע על תוצאות השיחות בישיבת הנגידים. המסר המרכזי: ה-ECB יקטין את היקף רכישת האג"ח במסגרת תכנית 'ההרחבה הכמותית', אבל מתווה הפסקת הרכישה יוחלט רק בישיבת הנגידים באוקטובר. דרגי הדגיש כי גם במידה ותבוטל ההרחבה הכמותית, תישאר הריבית נמוכה גם בעתיד.

"אנחנו נודיע על המהלך כשנהיה מוכנים. אנחנו חושבים שנהיה מוכנים להחליט על רוב השאלות באוקטובר… ואם לא, נדחה", אמר דרגי. כך, העביר הנגיד מסר כי על אף ההחלטה להקטין את ההרחבה הכמותית, הבנק איננו ממהר לבצע את המהלך.

כיום רוכש הבנק האירופאי המרכזי אג"ח בשווי כ-60 מיליארד יורו בחודש, והיקף הנכסים המוחזקים בידיו מאז תחילת התכנית ב-2015, עומד היום על כ-2 טריליון יורו. השאלות שנותרו ללא מענה הן: כמה יצמצם הבנק את הרכישה, באיזה קצב יבטל ורכישתם של אילו סוגים של אג"ח יופסקו. דרגי, הידוע בתור תומך המדיניות, עשוי לנסות "למשוך" את ההרחבה הכמותית ע"י קצב נמוך של ביטול הרכישה.

"הרכישה תמשיך עד שהנגידים יראו אופן בר קיימא להפסקה, ובכל מקרה עד שתושג רמת אינפלציה שהולמת את יעדי הבנק", אמר דרגי. קצב האינפלציה באירופה נשאר נמוך מיעד הבנק המרכזי מאז שנת 2013, אך נמצא בעליה מאז תחילת תכנית ההרחבה הכמותית ב-2015. הכלכלה האירופית צומחת באיטיות מאז המשבר הכלכלי, ומדיניות ההרחבה הכמותית תרמה במעט לקצב זה. ביוני נרשמה צמיחה שנתית של 2.3% – גבוה יותר מהציפיות.

דרגי אמר כי הוא צופה שהאינפלציה תגיע ליעד של 2% ב-2020. כשנשאל הנגיד אם יהיה נכון לומר ש"צריך להתרגל לעובדה שהאינפלציה לא תגיע ליעד", ענה "בכלל לא. אנחנו צריכים ביטחון, סבלנות ונחישות". דרגי התייחס גם לקריאות להעלות את הריבית, קריאות המתגברות בחודשים האחרונים, בעיקר בגרמניה. דרגי המשיך להצדיק את המדיניות המרחיבה בכך שאירופה טרם יצאה מהמיתון הגדול, וכי עוד קיים אחוז אבטלה גבוה במדינות האיחוד.

ביום רביעי קרא ראש הדויטשה בנק הגרמני, ג'ון קריאן, להפסיק את המדיניות המרחיבה, ולהעלות את הריבית. קריאן דיבר בפרנקפורט ואמר כי "תקופת האשראי הזול באירופה צריכה להסתיים, על אף היורו החזק". קריאן טען כי המדיניות המוניטרית המרחיבה, אותה מוביל דרגי, יוצרת בועות בשוק ההון, "אנחנו רואים סימנים של היווצרות בועות ויותר ויותר חלקים משוק ההון, איפה שלא היינו מצפים שיווצרו".

הבנקים האירופיים, ובעיקר הגרמנים והצרפתיים, דורשים מאז החלה המדיניות המרחיבה של ה-ECB, חזרה למדיניות ריבית גבוהה. זאת מכיוון שהריבית הנמוכה מוזילה את האשראי אותו הם מציעים, ומקטינה את רווחיהם. בעקבות מדיניות העלאת הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב, החלו הבנקים ללחוץ באינטנסיביות על הבנק האירופי להפסיק את ההרחבה המוניטרית. דרגי הגיב לטענה של קריאן, לפיה האשראי הזול יוצר בועות בשוק ההון, ואמר כי הוא איננו רואה עדות לתופעה זו, וכי הוא מתכוון לדבוק בריבית הנמוכה.

כשנשאל ע"י עיתונאי גרמני על ההשפעות השליליות של ההרחבה הכמותית, אמר הנגיד "אנחנו לא רואים השפעות שליליות. כל תופעות הלוואי השלילית מתגמדות לעומת ההשפעות החיוביות של תכנית רכישת האג"ח".

השקעה ציבורית כדי להוריד ריבית ולהניע צמיחה

באופן בסיסי, ההרחבה הכמותית היא השקעה ציבורית בשוק. עם זאת, היא שונה מצורות ההשקעה המוכרות, שכן היא איננה הוצאה ישירה של הממשלה, אלא נעשית בכלים הנתונים בידי הבנק המרכזי. במקום לעודד צמיחה במשק ע"י השקעה ישירה בכלכלה הריאלית, מטרת ההרחבה הכמותית היא להוריד את הריבית שמשלמים אזרחים וחברות על הלוואות, ובכך לעודד אותם לבצע השקעות נוספות במשק, שיביאו לצמיחה כלכלית.

במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית, הבנק המרכזי "מדפיס" כסף, באמצעותו הוא רוכש אג"ח ממשלתיות ממוסדות פיננסיים כמו בנקים. כשהבנק המרכזי רוכש כמויות גדולות של אג"ח, הוא בעצם מעביר כמויות גדולות של כסף למוסדות הפיננסיים. כתוצאה מכך, כמות ההון הנזיל בו מחזיקים הבנקים גדלה. ככל שהבנקים מחזיקים בכמות גדולה יותר של כסף, כך הם מעוניינים להלוות יותר – מה שמגדיל את היצע ההלוואות, ומוזיל את הריבית עליהן. הריבית היא בעצם "מחירה" של ההלוואה, או מחיר הכסף. כמו כל סחורה בשוק, כשהיצע הכסף גדל, מחירו יורד. כך, ככל שהבנק המרכזי רוכש כמות גדולה יותר של אג"ח, הריבית תקטן.

כשהריבית יורדת ההלוואות הופכות לכדאיות יותר, לעסקים משתלם יותר להלוות ובכך להגדיל את עסקיהם. לצורך ההתרחבות, החברות זקוקות לעובדים נוספים, דבר אשר מגביר את הביקוש לעבודה, ומאפשר לעובדים לדרוש עליה בשכרם. העובדים קונים יותר באמצעות המשכורות, ובכך מתגברת הפעילות הכלכלית.