נולדתי ב-8 בספטמבר שנת 1954. בשש שנים לתקומת ישראל. בישראל של אז לא היה כלום, בוודאי לא מיליונים של צוללות, וספינות משמר, וגז לחלוקה. אבל הייתה התקווה שמוקמת פה מדינה חדשה, מדינה שהיא אור לגויים.

הרצל חלם על מדינה יהודית שתהיה נורמלית, ככל מדינה אחרת. צריך להיזהר בבקשות, אלוקים שומע והן מתגשמות. היום יש לנו הכל. גנב ושוטר ואפילו ראש ממשלה הנחשד בפלילים. כל הצמרת לידו רועדת, ואין יודע, מי ישר, מי לא, ובמי אפשר לבטוח.

ביום ההולדת ה-63 שלי אין תקווה בישראל. יש רק ריב ומדון ושנאה ומאבק על נתחי המדינה. כל סקטור מושך לכיוון שלו, ולוקח חלק, כאילו שאין הנתחים האלה בשר מבשרנו. כאילו שלעולם חוסן שלא יקרה כלום.

לפני כארבעים שנה החל מסע המכירות הגדול . קונים ומוכרים בו מכל הבא ליד, נכסי מדינה, וראשי ערים, וחברי כנסת, ושרי אוצר, ומועמדים לרמטכ"לות, ושופטים, ורבנים ואפילו נשיא אחד.

משנת 75 אנחנו חווים גלי מחאה אחת לכמה שנים, כי העם רוצה אחרת. כי זה כואב ובלתי נסבל, והמצב קשה מנשוא. עם שוך המחאה משתלטים הפוליטיקאים על ההגה וממשיכים במשא התן וקח. בפרשה הבאה כמאמר השיר "הכל נהיה יותר גרוע". כי הרי אין כלום כי לא היה כלום!

כבר שנים נרקחת המרקחת. חדשות לבקרים מתייצבים עיתונאים בפני העם ומספרים בשיא הפתוס והחגיגיות על מושחת חדש ועוד עד מדינה ועוד תיק פלילי שהתחיל הדיון בעניינו והנה הנה, "חבורת הזבל" יורדת מהשלטון, ושמש חדשה תפציע. ומיד מחזרים ומחזיקים אחריהם מלחכי הפנכה ומספרים למה הכל עורבה פרח, ולמה אסור לחקור ראש ממשלה מכהן למען יציבות השלטון, ולמה הכל פוליטיקה. עולם כמנהגו נוהג.

אתמול בערב נכתב בכותרות העיתונים שהיועץ עומד לחתום על כתב אישום נגד שרה נתניהו על עבירות בהיקף של 400 אלף ש"ח. ודוברי ראש הממשלה ממשיכים בשלהם, ומפלגות הקואליציה, הבית היהודי ושו"ת ממשיכות בתמיכה האוטומטית בביבי כאילו לא נפל דבר, כי הרי כל יום עם ביבי הוא יום בשלטון הימין והדת והכל מותר למען נתח מגוף האומה.

ביבי, בבקשה,
אפשר להפיץ שינאה, ולפלג את העם, ולשלם לדוברים, ולהגיד שהכל מאבק פוליטי, ולשקר, ולעשות מניפולציות, ו… הרבה דברים.
אי אפשר להפוך את העם למטומטם. כולם כולל התומכים שלך יודעים את כל האמת. השמיכה קצרה מדי והאמת מבצבצת מכל הצדדים. כולם יודעים שנפל הפור. יש עדי מדינה, ואתה תעמוד לדין ותצא אשם ותשב בכלא. אינך יכול להציל דבר, הספינה שלך טובעת.
כולם יודעים. אפילו אתה כבר יודע…

לא ניתן להמשיך עוד עם "הכלבים נובחים והשירה עוברת". נגדשה הסאה.

ליום ההולדת שלי,
עשה לי מתנה בבקשה. רד מהבמה.
כי אם לא תרד מהבמה עלולה המדינה לצלול לתהומות יחד איתך.

השאר לעצמך את היאוש ואובדן הדרך , ותן לנו תקווה.

תקווה שאפשר להחזיר למדינה ניקיון כפיים, יושר אישי, דמוקרטיה, האזנה לזולת, סובלנות דתית, ועזרה לחלש.

תקווה שביום ההולדת ה-63 של הנכדות שלי
תהיה לנו מדינה שטוב לחיות בה.