רבבות פליטים מוסלמים בני הרוהינגיה מציפים את מעבר הגבול בין מיאנמר (בורמה) לבנגלדש, לאחר שנמלטו מגל אלימות נוסף מצד הצבא הבורמזי. גל אלימות זה הביא למותם של לפחות 400 בני אדם בשבועיים האחרונים ואלה מביניהם שכבר הצליחו לחצות את הגבול ושוהים במחנות פליטים סגורים בבנגלדש, משוועים למזון ומים נקיים. אתמול (שבת) פרסם האו"ם נתונים חדשים לפיהם בשבועיים האחרונים בלבד חצו את הגבול ממיאנמר לבנגלדש כ-290,000 פליטים מוסלמים, בני הרוהינגיה, והצטרפו ל-100,000 נוספים אשר שהו במחנות פליטים באזור הגבול לפני כן.

מומחים מארגוני זכויות אדם ומהאו"ם הזהירו כי מחנות הפליטים הסגורים יהפכו למחנות מוות בשל המגפות שעלולות לפרוץ בהם בהיעדר מזון ומים נקיים. מאבקים אלימים על מזון אף הפכו שכיחים בקרב הפליטים. "המחנות הקיימים מלאים עד אפס מקום." אמרה ויויאן טאן, דוברת סוכנות הפליטים של האו"ם, "יש לחץ רב על סוכנויות הסיוע לשכן ולעזור למספר ההולך וגדל של פליטים". היא הבהירה כי המספר הנוכחי של הפליטים שפורסם אתמול, שהוא כפול כמעט מהערכות הקודמות, הוא עדיין בגדר השערה ומבוסס על הערכות של ארגוני סיוע הפועלים באזור. כמה ארגוני סיוע דיווחו על אזורים חדשים, רובם בכפרים, בהם נמצאים פליטים שטרם ידעו על קיומם. באזורים אלו הפליטים נלקחו תחת חסותם של הבנגלדשים המקומיים.

הבריחה ההמונית של בני הרוהינגה המוסלמים מבורמה החלה ב-25 באוגוסט אחרי שמורדים רוהינגים תקפו עמדות של המשטרה המקומית במדינת רקהין שבצפון בורמה. הצבא פתח במבצע נקם שאותו כינה: "פעולות טיהור במטרה לעקור את המורדים שייתכן ומתחבאים בכפרים במדינת רקהין". מספר הולך וגדל של בני רוהינגה החלו להימלט מהמדינה גם בסירות ורק ביום רביעי הגיעו מבורמה 300 סירות לעיירה קוקס בזאר בבנגלדש.

"נתיבי הים הינם מסוכנים במיוחד בתקופה הזאת של השנה", התריע ארגון ההגירה הבינלאומי. מלבד סכנת הטביעה הנשקפת לפליטים המנסים להימלט דרך הים – עד כה דווח על כמה עשרות הרוגים – ישנה סכנה גם מהתפוצצות מוקשים המפוזרים לאורך חלקים מהגבול בין בנגלדש לבורמה, גבול אותו חוצים מאות אלפי הפליטים הרוהינגים.

הרוהינגיה הינו עם מוסלמי החי במיאנמר, בהודו ובבנגלדש. בני הרוהינגיה טוענים כי מוצאם באזור החוף של מערב מיאנמר, מזרח הודו ובנגלדש, בעוד הבורמזים טוענים כי הם פלשו לארצם מהודו. הבריטים, ששלטו בארצות אלו, הביאו בני רוהינגיה רבים מהודו ובנגלדש לבורמה, החל מהמאה ה-19, על מנת להשתמש בכוח עבודתם בחקלאות. בני רוהינגיה נוספים היגרו למיאנמר לאחר מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971.

הבורמזים הבודהיסטים מתייחסים לבני הרוהינגיה המוסלמים כפולשים ולא כאזרחים, ומאשימים אותם בהתקפות טרור כנגד צבא מיאנמר. במהלך שנות התשעים החלה החונטה הצבאית ששלטה במיאנמר לחוקק חוקים המפלים לרעה את בני הרוהינגיה ובמקביל החל הצבא להשתלט על שטחי המחייה שלהם תוך שריפת כפרים וגירוש האוכלוסייה.

בשנות האלפיים נשללה אזרחותם של מיליון וחצי בני הרוהינגיה החיים במיאנמר, ובמקביל נפסקו נגדם הלכות דתיות והם פוטרו מכל המשרות הציבוריות. המשטר במדינה בודד אותם במחנות עקורים ברצועת החוף וכך הפריד בינם לבין האוכלוסייה הבודהיסטית. אלפי בני הרוהינגיה נמלטו מזרחה באמצעות סירות, מתוכם רבים טבעו בים ונרצחו בשלל דרכים בעוד ששריפת כפריהם נמשכת. חוקרים הזהירו כי בני הרוהינגיה עשויים להיות קרבנות לרצח-עם.

מאז 2012 החלה השמדה מאורגנת של בני רוהינגיה במיאנמר. מעשי הטבח נגדם התגברו, כאשר בין הנרצחים גם נשים וילדים. כפרים נמחקו עד היסוד. בין ה-9 ל-20 באוקטובר 2016 נרצחו 428 בני רוהינגיה במיאנמר, 192 נשים נאנסו, 440 נעצרו, ועוד 160 הותקפו ונפגעו מאלימות. ב-25 בנובמבר 2016 רצח צבא מיאנמר כ-500 בני רוהינגיה בכפר חאתי פארה (Hati Para). שבוע לפני כן, ב-19 בנובמבר, פרסם "משמר זכויות האדם" (HRW) דו"ח לפיו יותר מ-1,000 בתים של בני רוהינגיה הוחרבו בהוראת הממשלה. ב-19 בדצמבר פרסם ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח אודות מקרים רבים של רצח, אונס, גירוש והחרבת כפרים של בני הרוהינגיה במחוז ראקין שבמיאנמר, החל מאוקטובר 2016.

לאחרונה התייחס האו"ם לרדיפת הרוהינגיה במספר הזדמנויות. בהודעה שפרסם ב-3 בינואר 2017 האשים האו"ם את מיאנמר בביצוע "פשעים נגד האנושות". גם אחמד אל-טאייב, העומד בראש האוניברסיטה המוסלמית אל-אזהר שבקהיר ונחשב לאימאם הגדול של האיסלם (מקביל לאפיפיור) גינה את רדיפת בני הרוהינגיה בנובמבר אשתקד.

לעומת זאת, מנהיגי העולם נותרו אדישים גם למתרחש במיאנמר. בתחילת דצמבר 2016 הודיע נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה כי יבטל את הסנקציות נגד מיאנמר בעקבות השיפור במצב זכויות האדם במדינה. יומיים לאחר מכן, כלת פרס נובל לשלום, ראשת הממשלה הבורמזית, אונג סן סו צ'י, צחקה כשנשאלה אודות רדיפת הרוהינגיה. לאחר שנמתחה נגדה ביקורת רבה, ולבקשת נציב זכויות האדם של האו"ם, הודיעה סו צ'י לפני כשבועיים כי תחקור את הפשעים נגד בני הרוהינגיה. מנהיגים אירופאים נמנעו מלהתייחס לרדיפת הרוהינגיה עד כה. ממשלת הודו הודיע לאחרונה כי תשלח 40,000 פליטים בני הרוהינגיה בחזרה למיאנמר.

מי שהתייחס השבוע ברצינות לרדיפת הרוהינגיה הוא דווקא נשיא צ'צ'ניה רמזן קדירוב, המואשם בהשמדת הומואים בארצו.

לאחר שעשרות אלפי אזרחים צ'צ'נים (מיליונים לפי הרשויות בצ'צ'ניה) השתתפו בהפגנה במרכז גרוזני לפני שבוע, הודיע שלשום קדירוב על הסיוע שהחל להישלח לבני הרוהינגיה. קדירוב שלח נציג לבקר במחנות הפליטים של בני הרוהינגיה בגבול מיאנמאר-בנגלדש ובעקבות דייוח על המצב הטרגי, צ'צ'ניה שלחה סיוע הומניטרי עם ביגוד לאלפי אנשים. קדירוב הכחיש את "השמועות הזדוניות הפרובקטיביות" שמתארגנת קבוצת מתנדבים לנסוע להילחם נגד צבא מיאנמאר, בדומה לצ'צ'נים הרבים הלוחמים בסוריה כאשר חלקם הצטרפו לדאעש ולארגונים ג'יהאדיסטים נוספים, בעוד אחרים לוחמים שם ביחידות מיוחדות כחלק מצבא רוסיה.

משרד החוץ הרוסי לעומת זאת סבור שכל לחץ על מיאנמאר ובפרט "האשמות לא מוכחות על רדיפת מוסלמים" רק יחמירו את המצב באזור. "הדלפות מגמתיות ופייק ניוז עלולות להטעות, ויש לשים לב רק למידע מאומת." רוסיה סומכת על השלטון במיאנמאר שיעשה את הנדרש על מנת למנוע הסלמה ולדאוג לפליטים.

אזרבייג'ן הצטרפה למאמציה של צ'צ'ניה, ושלחה כ-100 טון של ציוד סיוע הומניטרי למחנות הפליטים בבנגלדש.

ממשלת מלזיה שלחה גם היא כוח משימה הומניטרי שיסייע לפליטים. המשלחת המלזית פועלת בתיאום מלא עם ממשלת בנגלדש, כך  ראש הממשלה המלזי סרי נאג'יב רזאק במסיבת עיתונאים שערך שלשום (שישי).

מלבד אזרבייג'ן, מלזיה וצ'צ'ניה קולו של העולם נדם.