ירידה של 48%-17% בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בארבע השנים האחרונות וירידה של 8% בפליטת החומרים המסרטנים בשנה האחרונה, כך לפי דו"ח שפרסם אתמול המשרד להגנת הסביבה ובו נתונים המתעדים מה המפעלים פולטים לאוויר, לים ולקרקע. בנוסף, הציג המשרד כלי המנגיש את נתוני ניטור המזהמים ומקל על החיפוש בהם.
אם ברצונכם לדעת מה המפעלים בסביבה שלכם פולטים לאוויר, לים ולקרקע, אתם יכולים להיכנס ולבדוק באתר המשרד להגנת הסביבה את נתוני המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) ל-2016. לפי הודעת המשרד המידע מוצג גם באופן גאוגרפי, כך שניתן לחפש מפעלים על גבי מפה, ואף לבצע ניתוח נתונים מתקדם, לפי מפעל, לפי מזהם, וכן השוואה בין שנים בלמעלה מ-570 המפעלים הגדולים בישראל.
נתוני 2016
פליטות לאוויר: כאמור, המפל"ס מציג הפחתות משמעותיות בשיעורים של 17%-48% בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בין 2012 ל-2016, כתוצאה מדרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן כתוצאה מהגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ובתעשייה. אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית לנפש בישראל עדיין גבוהות מהפליטות במדינות האיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלו לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שעדיין חלק מיחידות הייצור בהן פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת מזהמים.
על רקע ההפחתות המשמעותיות, אחד מהפרמטרים שבהם נרשמה דווקא עלייה של 5% בשנת 2016 הוא פליטות חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן לאוויר (NMVOCs). אחת הסיבות לעלייה היא תוספת פליטה חריגה שהתרחשה בתחילת שנת 2016 במפעל רותם אמפרט נגב, של כ-500 טון נוספים מעבר לפליטה השגרתית השנתית העומדת על 1,100 טון. הפליטה החריגה התרחשה בעת שדרוג מתקנים לצורך הפחתת פליטות. המשרד יזמן את המפעל לשימוע עקב הפליטה החריגה.
פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים המדווחים למפל"ס פחתה ב-8% בשנת 2016 וב-43% במצטבר משנת 2012. זאת, עקב הגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ויישום דרישות המשרד להפחתת פליטות בתעשייה. נתון זה אינו כולל את דיווחי אסדות הגז של נובל אנרג'י מאחר והן נמצאות במרחב הימי והשפעתן על הציבור ביבשה היא זניחה.
במפרץ חיפה התרחשה הפחתה משמעותית בפליטות בשנת 2016: הפחתה של 54% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר וכן הפחתה של 18% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים, וב-45% במצטבר מאז 2012. נתונים אלו מאששים את נתוני דוח סיכום שנת 2016 של התכנית הלאומית לצמצום זיהום אויר במפרץ חיפה, על הפחתה משמעותית של 22% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים ביחס לשנת 2014. יש לציין כי התכנית הלאומית כוללת יותר מפעלים מאלו המחויבים לדווח למפל"ס (כגון חוות מכלי דלק).
הזרמה לים: הזרמת המזהמים לים התיכון פחתה ב-32% בשנת 2016 עם הפניית בוצת המכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד"ן) להרצת מתקן הטיפול החדש בבוצה. הזרמת בוצת השפד"ן לים פסקה בפברואר 2017 עם סיום הרצת המתקן.
הזרמת שפכים: שיפור נוסף חל באיכות קולחי מכוני טיהור השפכים: הפחתה של 16% נרשמה בכמות המלחים בקולחים בין השנים 2013 ל-2016. זאת, בשל הגברת השימוש במים מותפלים, בעלי מליחות נמוכה, עד לכדי 50% מכמות המים השפירים המסופקים לצרכנים. בכך מצומצמת הפגיעה בקרקע ובמי התהום המושקים בקולחים.
פליטות בתקלות: המפל"ס כולל גם מידע על פליטות בתקלות. בשנת 2016 דיווחו 65 מפעלים על פליטות בתקלות לכל מרכיבי הסביבה (כ-11% מהמדווחים). הפליטה הבולטת ביותר היא של כ-5,100 טון חומרים שונים באירוע שריפת המכל בבתי זיקוק לנפט (בז"ן) ב-25 בדצמבר 2016. יצוין, כי חקירת המשטרה הירוקה הסתיימה בחודש מארס 2017 ומסקנותיה – הכוללות התייחסות לחשדות כנגד שורה של מעורבים – הועברו לבחינה ולטיפול של פרקליטת הגנת הסביבה בפרקליטות המדינה.
העברת פסולת: בנוסף לכך נרשמה בנתוני המפל"ס עלייה של 2% ב-2016 באחוז מיחזור פסולת עירונית מעורבת בשנתיים האחרונות, עקב תחילת פעילות מתקן מיון והפרדת פסולת אורגנית בתחנת המעבר גרין-נט בעטרות.
גם בתחום פסולת הבניין מציג המפל"ס שינוי משמעותי: עליה של 140% ב-2016 בכמות פסולת הבניין המטופלת, בעקבות הקמת מספר תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח ואכיפה של המשרד.
עוד מציין הדו"ח כי התרחשה השנה עלייה במספר המדווחים, שנובעת ברובה מפעילות איתור, פיקוח ואכיפה כנגד מפעלים שאינם מדווחים (בשנת 2016 הוטלו 7 עיצומים כספיים עקב אי דיווח למפל"ס).
בנוסף לפרסום המפל"ס, המשרד מעדכן את מצאי הפליטות לאוויר ממקורות שאינם מדווחים למפל"ס. במצאי המעודכן ניכר המשך מגמת הפחתת פליטות מתחנות תדלוק, בעקבות התקנת אמצעי מישוב אדים בתחנות התדלוק. מקורות פליטה מרכזיים נוספים במצאי הם תחבורה, שריפת פסולת צמחית (עבורם מנהל המשרד תוכניות פעולה להפחתת פליטות) ושימושים ביתיים. פליטות משריפת פסולת צמחית ומתחבורה הם מקור מרכזי לפליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים וחלקיקי PM10.
פעילי הסביבה מטילים ספק
פעילות סביבה בולטות הטילו ספק באופן הצגת הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, המעידים כביכול על שיפור במצב זיהום האוויר. ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), יו״ר שדולת מפרץ חיפה בכנסת קבלה כי "תושבי מפרץ חיפה חשופים לאינספור תקלות במפעלים מזהמים, בהם בתי הזיקוק, שם, מעידים התושבים, כי הלפיד בוער בעצמה מדי לילה".
ד"ר רויטל גולדשמיד, מהמרכז למחקר סביבתי של הציבור בחיפה, הצביעה על מספר טעויות מתודיות באופן מדידת הנתונים ואופן הצגתם, לשיטתה ומסרה: "מפל״ס 2016 מציג מיצג שווא. אין בו בכדי להעיד על ירידות אמתיות מכיוון ששיטת המדידה השתנתה. אנו עומדים משתאים על הפער שבין הצהרות המשרד לבין המציאות בפועל ושואלים את עצמנו שוב לגבי יכולותיו של הרגולטור לשלוט במרחב הזיהום החיפאי מתוך הבנה כי עומס הכימיקלים באויר בחיפה פוגע בבריאותו ואיכות חייו של הציבור".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, אמרה כי הנתונים המוצגים על ידי המשרד מוכיחים דווקא את הכישלון היחסי של מדינת ישראל בטיפול במזהמים, ובהטמעת נושא המיחזור בציבור ובקרב התעשיינים. "שתי דוגמאות בולטות לכך", אמרה ואכים, "הן המשך הגידול (גידול של 463%) בפליטות כתוצאה מהתרחשות תקלות בתעשייה וזאת בהעדר אכיפה מספקת ומרתיעה, וכישלון "מהפכת המחזור": בעוד במדינות רבות בעולם, גם כאלה שהן הרבה פחות מפותחות מישרא
ל, מצליחים להגיע לשיעורי מיחזור גבוהים, בישראל עדיין מטמינים 80% מהפסולת."
"המשרד להגנת הסביבה", אמרה ח"כ כהן-פארן, "אינו יכול לרחוץ את ידיו בנתונים יבשים על ירידה בפליטות כאשר הוא אינו כולל בהם את כמות התקלות האדירה של המפעלים, וכאשר שיטת המדידה משתנה מדי שנה".
מנסים לשמור על אפקטיביות ללא תקציב משמעותי
המשרד להגנת הסביבה איננו משרד ממשלתי גדול, אינו נהנה מתקציבים גדולים וכמו שאר המשרדים כמעט ולא מסוגל לממן פעולות מחקר ופיתוח. אף על פי כן, נוכחותו בשטח מורגשת בקרב התעשיינים, הנאלצים להתרגל לדרישות שהולכות ומחמירות. אין פירושו של דבר שהמשרד מצליח לעמוד ביעדיו, אך ישנו קשר בין הגברת המודעות הציבורית למוקדים של זיהום סביבתי לבין פעולה נחושה יותר מצד המשרד הממשלתי.
נושא שאינו מצויין בדו"ח הנוכחי הוא משך הליכי האכיפה שמפעיל המשרד כנגד מפעלים שנתפסו בהפרות של חוק אוויר נקי ו/או תקנות סביבתיות אחרות. בהשוואה, הוכחת עבירה על ידי חוקרי המשטרה הירוקה של המשרד, מסובכת יותר מאשר המשטרה הכחולה, וגם קנסות שהוטלו בעבר במיליוני שקלים עדיין לא נגבו בשל עררים שונים שמאריכים את הליכי האכיפה. ייתכן כי האפקטיביות של המשרד תגבר באמצעות לחץ ציבורי ופוליטי להוסיף תקנים למשרד, בכדי שיוכל לגייס כח אדם מקצועי שמסוגל להתמודד עם הליכי האכיפה המורכבים הנדרשים בתחום זה.
ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, אמר עם פרסום הדו"ח: "אנחנו במשרד להגנת הסביבה מכירים בצורך לשקיפות הנתונים לציבור הרחב ולתקשורת. המפל"ס הוא כלי חשוב למעקב, קביעת מדיניות וקבלת החלטות – אבל הוא גם הזדמנות לארגונים סביבתיים ולציבור הרחב לקבל נגישות לכל הנתונים שברשות המשרד. גם בעתיד נמשיך לנקוט במדיניות של שיתוף ציבור וכלי התקשורת בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, לאחר שהנתונים נבדקו באופן מקצועי".
