התחנה הראשונה במסעו  של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמריקה הלטינית תהיה ארגנטינה, מדינה בת 43 מיליון בני אדם שלא זכתה עד היום לביקור של ראש ממשלה ישראלי. לביקור הזה יש משמעות גדולה עבור יחסי החוץ של שתי המדינות, וגם עבור הקהילה היהודית במדינה, שנושאת עמה פצעים פתוחים מאירועים קשים שחוותה בעשורים האחרונים.

ישראל כשער לעולם המערבי

לצד החשיבות שרואה ישראל בחיזוק קשריה עם מדינות העולם, לחיזוק היחסים עם ישראל יש חשיבות רבה גם מצד ארגנטינה, שמחפשת להרחיב את קשריה עם העולם המערבי. פרופ' אריה קצוביץ', מומחה ליחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, אמר ל'דבר ראשון' כי "אם רוצים להיות בקשרים טובים עם ארה"ב אז צריך להיות בקשרים טובים עם ישראל, ונתניהו מאוד מזוהה עם ארה"ב. לקבל את נתניהו זה לומר שארגנטינה שייכת למשפחת המדינות השקולות והמבוססות יותר, אלו המזוהות עם המדינות הדמוקרטיות".

"אם רוצים להיות בקשרים טובים עם ארה"ב אז צריך להיות בקשרים טובים עם ישראל" פרופ' אריה קצוביץ' (צילום באדיבות המרואיין)

לדבריו, חילופי השלטון בארגנטינה, שהתרחשו רק לפני שנתיים, הביאו לשינוי במדיניות החוץ שלה. "תחת שלטון מאקרי, ארגנטינה הולכת ומתרחקת ממדינות כמו ונצואלה או איראן. זו דרך להסתכל (על ביקור העבודה הקרוב. ש.נ.) לא רק מבחינת היחסים הדו-צדדיים עם ישראל. ארגנטינה חוזרת לחיק המשפחות המערביות הדמוקרטיות" הוסיף קצוביץ', "מעבר לכך לישראל יש מה להציע, והיא יכולה לסייע לארגנטינה מבחינת יתרונות טכנולוגים וחדשנות. יש למדינה שלנו אפיל מבחינת שיתופי פעולה בתחומי כלכלה, טכנולוגיה, ביטחון וחקלאות. זה לא שארגנטינה לא מפותחת, אלא שיש מקום לשיתוף פעולה. נתניהו ירצה להדגיש את ההיבט הזה בביקור, והוא ינסה למכור את ה'סטארט-אפ ניישן'".

איך דעת הקהל בארגנטינה רואה את ביקור נתניהו?

"זה תלוי את מי אתה שואל. ארגנטינה מקוטבת מאוד. מבחינת הממשל, הוא רואה בנתניהו ידיד קרוב. עיריית בואנוס איירס לדוגמה החליטה להעניק לנתניהו מעמד של אזרח כבוד. יחד עם זאת מתוכננת התארגנות ביטחונית מיוחדת, כי צופים הפגנות נגד מצד שמאל.

"האופוזיציה בארגנטינה היא נגד נתניהו, כיוון שהם רואים בו את מי שאחראי לדיכוי הפלסטינים. זו מדינה מאוד מקוטבת מבחינה פוליטית. בעיתונות המזוהה עם המרכז ימין ביקור נתניהו הוא 'בון טון', בעוד בעיתונות השמאל רואים את זה בעין פחות יפה. כהערה כללית, אני מוסיף, וזה נכון גם כלפי מקסיקו, הזדהותו של נתניהו עם טראמפ לא מוסיפה לו נקודות".

לא מסכימים על הסוגיה הפלסטינית, אבל מעוניינים בשיתופי פעולה

דורית שביט, שגרירת ישראל בארגנטינה בין השנים 2012 ל-2016, אמרה ל'דבר ראשון' כי "בארגנטינה יש משטר שאוהד את ישראל. הנשיא עצמו ביקר בעבר בארץ. כשהוא היה ראש עיריית בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ביקשתי להיפגש איתו והוא קישט את כל העירייה בדגלי ישראל. זה דבר שלא מתחייב מהפרוטוקול ולא קורה בדרך כלל. לשם ההמחשה, כאשר הגיע לאחר מכן שגריר מדינה אחרת, לא היו דגלים של אותה מדינה".

לדבריה של שביט יש התפתחות חיובית ביחסים בין המדינות. "על הרקע של המשטר הקודם שהיה אנטי ישראלי, עם אידיאולגיה קרובה לצ'אבס. הקונטרסט מאוד בולט", אמרה.

"ארגנטינה מעוניינת בשיתוף פעולה איתנו בנושאים מדיניים, כלכליים ומסחריים, גם אם לא מקבלים ולא מסכימים עם המדיניות הישראלית". דורית שביט, לשעבר שגרירת ישראל בארגנטינה (תמונה באדיבות המצולמת)

על אף שהממשל התחלף, ארגנטינה נחשבת עדיין למדינה פרו פלסטינית, ואף הכירה במדינה פלסטינית. כיצד זה משפיע על היחסים עם ישראל?

"ארגנטינה מעוניינת בשיתוף פעולה איתנו בנושאים מדיניים, כלכליים ומסחריים, גם אם לא מקבלים ולא מסכימים עם המדיניות הישראלית. זו המדיניות של רוב מדינות אמריקה הלטינית – 'אנחנו נמשיך להתווכח על מה שלא מסכימים, אבל זה לא גורם לנו להחרים את ישראל ולא BDS'. זה לא במימדים שיש באירופה. לישראל יש משקל בינלאומי גדול יותר מאשר הגודל שלה. אתה רואה כמה מתעסקים בנושא ירושלים והנושא הפלסטיני. ישראל מעניינת את העולם אולי לא ממש כישראל, אלא יותר כארץ הקודש. מבחינה מסוימת אנחנו מקבלים את זה כברכה וזה משייך אותנו למדינות הנאורות, אך יחד עם זאת  גם מותחים עלינו ביקורת."

שביט מוסיפה כי הקשרים הכלכליים והאקדמיים עם ישראל חשובים אף הם לארגנטינה. "ההכרה של ישראל בחשיבות של ארגנטינה בביקור הזה היא דבר חשוב. בסך הכל יש סימפטיה בציבוריות הארגנטינאית, ובאמריקה הלטינית בכלל, למדינת ישראל."

איך את מסבירה את העובדה שזהו הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי באמריקה הלטינית ובארגנטינה, מדינה איתה יש לנו שנים רבות יחסים דיפלומטיים?

"ארגנטינה היא מדינה עם משקל בינלאומי, והיבשת הזו די מוזנחת על ידנו מבחינת ביקורים. נתניהו ביקר במדינות שלטעמי הן פחות חשובות מארגנטינה. אני מניחה שזה קשור לקשיים להיעדר מהארץ לתקופה ממושכת כל כך, היעדרות שהיא בעייתית ביחס למשטר הפרלמנטרי וליכולת לעשות שינויים פוליטיים במהירות יחסית".

יחסים טעונים עם הקהילה היהודית

ביקורו של ראש ממשלה ישראלי בארגנטינה הוא גם נקודת ציון משמעותית עבור הקהילה היהודית במדינה, שהיא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. כיום מונה הקהילה כ-200 אלף יהודים, ובעבר מנתה אף 500 אלף. בדומה לקהילות יהודיות ברחבי העולם, גם יחסי הקהילה היהודית בארגנטינה עם המדינה ידעו עליות ומורדות, כשבמוקד ניצבות שתי נקודות ציון טעונות ורגישות – רדיפת יהודים ע"י המשטר הצבאי בתקופת החונטות, והפיגועים בשגרירות ישראל ובבניין הקהילה בשנות התשעים, שמבצעיהם לא נתפסו עד היום.

בשנת 1976 הדיחה קבוצת קצינים בכירים מצבא ארגנטינה (ה"חונטה") את הנשיאה איסבל פרון, והחזיקה את השלטון במדינה עד לשנת 1983. במהלך שנים אלו "נעלמו" על פי הערכות בין 7,000 ל-30 אלף איש ממתנגדי השלטון, ביניהם גם יהודים רבים.

"החונטה זה סיפור מורכב, פרק בהיסטוריה המסובכת בין המדינות", אמר קצוביץ', "בתחילה היהודים העדיפו את ההפיכה הצבאית על פני המשטר ששלט קודם. בארגנטינה שררה אנדרלמוסיה אחרי מותו של הנשיא חואן פרון, אשתו איסבל הייתה נשיאה למשך שנתיים וזה היה קטסטרופה. אבל בהמשך, נוכחותם של צעירים יהודים בהתנגדות למשטר הייתה משמעותית הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה הארגנטינאית הכללית."

בזמן משטר החונטות ישראל שמרה על יחסים דיפלומטים עם המשטר ואף הייתה מספקי הנשק הגדולים של ארגנטינה. עד כמה משפיעה התמיכה הישראלית אז על יחסה של הקהילה היהודית בארגנטינה לישראל?

"זה פרק מסובך. ישראל שמרה על קשרים מצוינים עם המשטר הצבאי ומכרה להם נשק. בנוסף יש ביקורת, אולי מוצדקת, שישראל לא עשתה מספיק בשביל להציל יהודים. זאת על אף שהיו יוזמות אישיות של שליחי הסוכנות היהודית. יש טענה שישראל הרשמית עזרה ליהודים שלא היו מזוהים עם השמאל והגרילה. אך יש גם טענה נגדית שישראל כן הצליחה להציל מספר יהודים."

נקודת הציון השנייה ביחסי הקהילה היהודית עם הממשל הארגנטינאי היא הפיגועים בשגרירות והפיגוע בבניין הקהילה. במרץ 1992 התפוצצה מכונית תופת בסמוך לשער שגרירות ישראל בבואנוס איירס. מהפיצוץ נהרגו 29 בני אדם ונפצעו כ-220. בין ההרוגים היו גם ארבעה עובדי משרד החוץ הישראלי וארבע נשים יהודיות מארגנטינה. ארגון החיזבאללה קיבל עליו את האחריות לפיגוע. שנתיים לאחר מכן, ביולי 1994, התפוצצה מכונית תופת בסמוך לבניין הקהילה היהודית בארגנטינה. בפיצוץ נהרגו 85 אנשים ונפצעו 330. גם על הפיגוע הזה לקח ארגון החיזבאללה אחריות. מבצעי הפיגועים לא נלכדו עד היום, ובקהילה היהודית שוררת תחושה קשה של טיוח.

אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (צילום: ויקימדיה)

"עד היום איש לא נעצר, איש לא נכלא ולא נתן את הדין. המשפחות משוועות לצדק. הן רוצות לדעת מה קרה", אומרת שביט בביקורת על השלטונות בארגנטינה שלא עשו די להביא את האשמים לדין ולסיים את הפרשה, "אנחנו רואים שבמדינות אחרות בעולם בהן מתרחשים פיגועים, הם חוקרים, מוצאים אשמים ומגיבים ופועלים. בארגנטינה זה לא קורה, כבר 25 שנים. הממשלה הנוכחית אמרה שהיא רוצה להתקדם עם זה. זהו נושא שבוודאי יעמוד על סדר היום של ביקור נתניהו". במהלך ביקורו ישתתף ראש הממשלה בטקס זיכרון בכיכר השגרירות בה אירע הפיגוע בשנת 1992, ולאחר מכן בטקס זיכרון נוסף בבניין הקהילה היהודית (האמי"א) בו אירע הפיגוע בשנת 1994.