דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברת החשמל

הפרטת משק החשמל / עובדי חברת חשמל שאלו את המדינה 111 שאלות על משק האנרגיה. התשובה? תתרכזו בעצמכם

האבסורד ממשיך: המדינה מדברת רק על זכויות ופיטורים, העובדים דורשים דיון מעמיק על עתיד משק החשמל | ובינתיים ההפרטה הזוחלת נמשכת, בלי תכנית ועם פוטנציאל לעלייה לא מוצדקת במחירי החשמל

עובדי חברת חשמל (צילום ארכיון: photobyphm / Shutterstock).
עובדי חברת חשמל (צילום ארכיון: photobyphm / Shutterstock).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

כחודש לאחר ששלח ועד עובדי חברת חשמל מבחן רצינות למדינה בדמות 111 שאלות על הרפורמה בחשמל, בשבוע שעבר השיבו מנ"כלי המשרדים האנרגיה והאוצר, שאול מרידור ושי באב"ד, למכתב. הציון המסתמן למבחן שהציבו העובדים: משתדלים בהתנהגות, בלתי מספיק באחריות ורצינות. התשובה שנוסחה באדיבות ויועדה לאבי ניסנקורן דוחים המנכ"לים את בקשת העובדים למידע נוסף, ומאשרים בעצם את קיומה של רפורמה זוחלת ללא תכנית כוללת במשק החשמל, עליה טוענים שהיא עוד "נמצאת בשלבי גיבוש". במקביל מתקדמים המפגשים הרשמיים בין נציגי המדינה לוועד עובדי חברת החשמל בעצלתיים, והמדינה ממשיכה לקדם החלטות דרמטיות על משק החשמל ללא הכרזה רשמית על רפורמה.

המכתב מהעובדים נשלח לפני כחודש, והוא מכיל 111 שאלות מקצועיות על הרפורמה בחשמל. השאלות נוגעות לתחומים מאקרו, הן ברמת התשתיות והן ברמת המדיניות, והוא נועד לדחוק במדינה לקיים דיון רציני ואחראי על עתידו של משק החשמל, זאת על רקע חוסר מוכנותה של המדינה לקיים היוועצות עם עובדי חברת החשמל במשך תקופה ארוכה בנוגע לרפורמה.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).
תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

בתשובה למכתב, דחו מנכ"לי המשרדים את בקשת העובדים למידע מלא על משק האנרגיה, בכך שהוא "אינו קיים", "כבר פורסם", או "לא רלוונטי לרפורמה בחברת החשמל". אחד הסעיפים המטרידים במכתב הוא ההכרה בכך שתכנית האב למשק האנרגיה בישראל נמצאת במהלך הכנה ותפורסם לציבור לשמיעת הערות. כלומר, נציגי המדינה מעוניינים לחולל רפורמה דרסטית בחברת החשמל, כאשר לטענתם אין לכך קשר להכנת תכנית-אב למשק האנרגיה כולו.

במקביל, רישיון חברת החשמל עומד לפקוע בחודש נובמבר, וכעת הופצה יוזמה חדשה באמצעות תזכיר חוק יוזמה חדשה לשם הארכתו, אף כי ההחלטה הקודמת להאריך את רישיון החברה נעשתה, כמו קודמותיה, בכוונה להיות האחרונה. לפי "כלכליסט" מדובר בהכרה בכך שלא תהיה רפורמה מסוכמת בחברת החשמל לעוד שנה לפחות.

אסטרטגיה של גידור 

בינתיים, המגעים הנמשכים של המדינה עם הוועד, המתנהלים בפיקוח בג"ץ, עלולים להפוך למעין הצגה בה מפגינים הצדדים רצינות ואחריות, אך למעשה לא מתקרבים להשגת הסכמות. לפי מכתב המנכ"לים, אין הם מחויבים להגיע להסכמה, אלא רק לשמוע את דעת הוועד לגבי השלכות הרפורמה המוצעת. לטענתם, הוועד לא התייחס להשלכות אלו, אלא מנסה לעסוק בנושאים שמחוץ לגדר ההליך כמו עתיד משק האנרגיה בכללותו. בהיפוך אבסורדי, עובדי חברת החשמל הם שדורשים דיון כולל ורחב על משק החשמל, שאינו מתקיים, בעוד נציגי המדינה מבקשים להגביל את הדיון לתנאי עבודתם בלבד.

ועד עובדי חברת החשמל וההנהלה בפתח הדיון על העיצומים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (צילום: ארז רביב)
ועד עובדי חברת החשמל וההנהלה בפתח הדיון על העיצומים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (צילום: ארז רביב)

ה"גידור" של נושאים בהם התבטאות הוועד היא לגיטימית הייתה גם החלק הדרמטי בדיון בבג"ץ. כאשר שופטי בג"ץ הציעו הקפאה של עיצומי העובדים במקביל להקפאת החלטות במשק החשמל, נלחצו מאוד מנכ"לי המשרדים ונכנסו לתפקידיהם של עורכי הדין כדי להסביר לשופטי בג"ץ מדוע לא יסכימו לפשרה כזו. השופטים קיבלו את הטענות וכאשר הציעו הקפאת מצב בהחלטות לגבי חברת החשמל בלבד, העובדים החליטו מיוזמתם להקפיא את העיצומים, כדי להימנע מהחלטה של בג"ץ שמקבלת את הגיון ה"גידור" הזה. לעובדים, כמו למנכ"לי המשרדים, היה ברור דבר שאולי נעלם מעיניהם של שופט בג"צ, והוא שכל החלטה על משק החשמל נוגעת לחברת חשמל. הנסיון לצמצם את תחומם של העובדים המובילים את משק החשמל כבר עשורים לשאלת הפיטורים והזכויות המידיות הוא ניסיון פוליטי שבמרכזו – הרצון לקיים רפורמה שתפריט את ייצור החשמל, תפגע במעמד העובדים ותעביר נכסי ציבור לידיים פרטיות, וכל זאת מבלי לאפשר לעובדים כל אפיק מחאה לגיטימי.

בינתיים הרפורמה האמיתית היא רפורמת ההפרטה הזוחלת המתקיימת כל הזמן. יסודה בהחלטה לאסור על חברת חשמל להקים ואף לשחלף תחנות כוח, תוך הפעלה של עוד ועוד מתקנים באמצעות יצרנים פרטיים, בעיקר יצרנים גדולים בתחנות המונעות בגז, ומיעוט של יצרנים זעירים באמצעות אנרגיות מתחדשות. ככל שתהליך זה מתקדם, והוצאות רכש החשמל של חברת החשמל עולות, כח המיקוח המעשי של ההנהלה והעובדים יורד, בשל האיום בהתמוטטות פיננסית של החברה.

על פי המכתב, המנכ"לים טוענים כי בשני המודלים הכלכליים שהוצגו לוועד העובדים, החברה אמורה להתחזק מבחינה כלכלית, למרות מכירת כל התחנות המונעות בגז אשר בבעלות החברה ליזמים פרטיים, אשר לא ישאו החלק היחסי של החוב הפיננסי של החברה שנוצר בגין בניית התחנות הללו. המנכ"לים גם התחייבו שככל שהתחנות תימכרנה במחיר שנמוך בשווי התחנות בספרי החברה, הרי שתעריף החשמל יפצה את החברה על ההפרש. התוצאה הסבירה של עמדת המדינה היא שהפרטת משק החשמל תגרום לייקור, ולא להוזלה של החשמל לציבור.

עד כה יצרני החשמל הפרטי נהנו מסדרה של הטבות מהמדינה, כך שהן מבטיחות את יכולתן למכור חשמל ללא שום תחרות אפקטיבית ומשיגות תשואה אדירה על ההון. כל ההטבות הללו ליצרנים פרטיים ממומנות בתעריף החשמל שכלל אזרחי ישראל משלמים. ב"רשות החשמל" אמרו ל"דבר ראשון" כי הקמת תחנות כח נוספות תתרחש במודל שונה ותחרותי יותר, אך פרטי המודל לא פורסמו. למעשה, ניהול תחרותי של ייצור חשמל הוא מהלך מסובך ביותר וספק רב אם הוא ישים בכלל, מבלי לייקר את החשמל. שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר מול המצלמות כי לא ייאשר רפורמה שתביא לייקור החשמל, אך במתווה של רפורמה זוחלת ניתן להגיע לאותה תוצאה של הפרטה וייקור מבלי להגיע כלל למצב בו צריך "לאשר רפורמה", אלא כסדרה של החלטות אד-הוק על בסיס שינויים נקודתיים במצב הקיים. דוגמה לכך היא החלפת 4 יחידות ייצור בפחם מתחנת "אורות רבין" בחדרה, בעלות כושר ייצור של  1440 מגהואט של חשמל, באמצעות יצרנים פרטיים.

המסר העקיף והחשוב במכתב המנכ"לים הוא ההכחשה הדרמטית שהחלטות לגבי חברת החשמל הן בעצם סוגיה עקרונית, אלא שהוא שומר על הקו של נסיון לגמד אותן ל"השלכות", "תנאי פרישה", כלומר לאוסף של 2,500-6,000 מקרים פרטיים של עובדים, תלוי את מי שואלים, שייאלצו לאבד את מקום עבודתם. עובדי חברת החשמל מואשמים בתקשורת שוב ושוב בבזבזנות ובתשלומי שכר גבוהים שלא מגיעים להם. על מנת להבין את החריפות של טענת העובדים, נדגיש כי אם אכן המדינה תייקר את החשמל בתהליך הפרטת הייצור, הרי שעלויות הייצור הפרטי עולות לנו האזרחים יותר מכל ההוצאות המנופחות – אם לכאורה ואם באמת – של חברת החשמל במתכונתה הנוכחית.

כיום מוכרים היצרנים הפרטיים חשמל במחיר נמוך בערך ב10% ממחירה של חברת החשמל. אותם 10% מכוסים רובם ככולם בתעריף הגז הנמוך יותר מהם נהנים היצרנים הפרטיים בזכות מתווה הגז, לעומת חברת החשמל שמשלמת מחיר יקר יותר, באורח אבסורדי לעומת הנוהג המקובל בעולם, שבו הלקוח הכי גודל נהנה ממחיר נמוך יותר. חלק מהיצרנים הפרטיים אכן בעלי מבנה הוצאות רזה יותר מחברת החשמל, אך השוואה מעין זו של אחד לאחד אינה מהימנה. רק לחברת החשמל יש תמהיל ייצור הכולל גם תחנות כח פחמיות, בטכנולוגיה שונה לחלוטין ומיושנת יותר, אשר בהכרח מעלה את הוצאות החברה בתחנות אלו.

הדיון בין המדינה לוועד יימשך בתקופה הקרובה, אך נכון לעכשיו נראה שאין תזוזה בעמדת המדינה לפיה ההפרטה תתבצע ללא תכנית אב עליה ניתן לקיים דיון ציבורי. למרות שלכאורה השיבה המדינה למבחן הרצינות של עובדי החברה, ולמרות שלכאורה היא מקיימת את מפגשי ההיוועצות עם העובדים, נראה כי כוונתה להפריט את משק החשמל בשיטה של עוד עז ועוד דונם ובמחשכים נשארת כפי שהייתה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!