דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד האוצר

המגזר הציבורי / עלייה של 1% במספר הגופים הציבוריים בהם נמצאו חריגות שכר ב-2015

כך עולה מדוח חריגות השכר לכאורה שהציג היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר | עוד מבשר הדוח על חיסכון אקטוארי של כ-1.3 מיליארד שקלים לקופה הציבורית, בשל פעילות האוצר- עלייה של למעלה מפי עשרה מהשנה שעברה

תלוש שכר (צילום אילוסטרציה: דבר)
תלוש שכר (צילום אילוסטרציה: דבר)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר הגיש הבוקר (שלישי) ליו"ר הכנסת, ח"כ יואל אדלשטיין, את דוח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים והנתמכים לשנת 2015 ופעילות יחידות האכיפה והחקירות באגף בשנת 2016. הדו"ח מבשר על חיסכון אקטוארי של כ-1.3 מיליארד שקלים לקופה הציבורית, בשל פעילות היחידות – עלייה של למעלה מפי עשרה מהשנה שעברה.

מנתוני הדוח עולה כי בשנת 2015 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-73 גופים, המהווים 10% מהגופים הציבוריים (עלייה של אחוז משנת 2014). בכ-60% מהגופים, מדובר על מקרה אחד או שניים של חריגה בלבד. ב-54 מהגופים החורגים נרשמו חריגות השכר בקרב בעלי התפקידים הבכירים, בשישה בקרב בעלי השכר הגבוה, וב-26 בקרב עובדי דירוגים מן השורה.

ערן יעקב, הממונה על השכר (צילום: דבר ראשון)
ערן יעקב, הממונה על השכר (צילום: דבר ראשון)

חריגות שכר לכאורה נמצאו ב-33% מהגופים הנתמכים, 14% מהרשויות המקומיות, 12% מהחברות הממשלתיות, 6% מהחברות העירוניות, 5% מהתאגידים הציבוריים, 4% מאיגודי הערים ו-2% מהמועצות הדתיות.

"העלייה השנה נובעת מהסתת כוחות שלנו לתחום הביקורת העמוקה" הסבירה סגנית בכירה לממונה על השכר ומנהלת יחידת האכיפה, אתי גבאי-מורלי, "חוקרים שלנו נכנסו יחד עם רואי חשבון ועשו ביקורות עומק בגופים נתמכים ובמוסדות אקדמיים, שהניבו את התוצאה שאתם רואים השנה. אמנם בשנה שעברה החיסכון היה נמוך יותר אבל את התוצאה אתם רואים השנה".

הממונה על השכר, ערן יעקב, מתח ביקורת חריפה על פסיקות בתי הדין לעבודה. במסיבת העיתונאים שנערכה במשרדי האוצר לרגל פרסום הדוח, אמר יעקב כי "אנחנו מגלים חריגות בגופים חזקים מאוד, ומוצאים את עצמנו כשבתי הדין מאפשרים על אף החריגות, לגוף להשבית על רקע החריגות. כממונה אני מקווה שהתפיסה הזו תשתנה. חופש השביתה הוא חופש חשוב, מעמודי התווך של משק – אבל כשיש חריגות ומאפשרים לגופים לשבות זה משפיע עלינו ומחייב אותנו להגיע לפשרות – כי הלחץ שנוצר כבד והתוצאה היא שאנחנו לא ממלאים תפקידנו עד הסוף".

עוד אמר יעקב כי המשרד עובד על גיבוש יחידה לניתוח אנליטי של נתוני ביג-דאטה (מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות שונות), שתשפר בין היתר את האכיפה למניעת חריגות שכר – ותאפשר איתור חריגות שכר בצמוד לתחילתן. בשלב זה, לדבריו, החל המשרד כבר בגיוס אנליסטים.

"הדיגיטציה תאפשר לאתר את החריגות מיד, להעמיד מידית את המאשרים לדין משמעתי – מה שיעקור וישרש את התופעה. והכי חשוב, זה יקטין ויפחית גם את הפגיעה בעובדים", אמרה גבאי-מורלי. לדבריה, פעמים רבות נדרשים העובדים להשבה של כספי החריגות, ותכנון העתיד שלהם נפגע כתוצאה מהירידה הפתאומית בשכרם.

"אנחנו פועלים בהוגנות ובהבנה שהעובד לא לקח את זה לעצמו – אבל יש חוק שהופר וצריך לטפל בו" הסבירה,  "דמיינו מה קורה לאדם שאומרים לו ששכרו יורד ב-4000 שקלים והוא צריך להחזיר אלפי שקלים. ולכן אני קוראת לכל אדם שיש לו נגיעה בתחום הזה, ובעיקר למנהלים בסקטור הציבורי – יש אנשים ומשקי בית שנפגעים, תנקטו אחריות".

חריגות שכר לכאורה, נבחנות באמצעות השוואה בין שכר השנה לשכר השנה שלפניה, תוך זיהוי עליות בשכר הממוצע של עובד מסוים או של דירוג מסוים, הגבוהות משיעור שנקבע מראש.

לאחר הבדיקה הראשונית, ניתנת לגופים האפשרות להסביר את הממצאים. גופים שהעבירו את התייחסותם, ממנה התברר כי שיעורי השינוי בשכר נבעו מסיבות מוצדקות כהענקת דרגות בהתאם למתח הדרגות, מעבר לתפקיד בכיר יותר, מענקי הצטיינות וכו' – לא נכללים בסופו של דבר בדוח. עם זאת, באוצר מדגישים כי העובדה שעובד או דירוג מסוים לא מופיעים בדוח כחורגים לכאורה, אינה ראיה לכך ששכרם אינו חורג, וכי חריגות שבבסיס השכר קיימות בהיקפים גדולים יותר מאלו הבאים לידי ביטוי בדוח.

על פי סעיף 29 בחוק יסודות התקציב, מחויבים הגופים המתוקצבים והנתמכים לקבל את אישור שר האוצר בטרם יעניקו לעובדיהם הטבות בשכר או בתנאי הפרישה והעבודה, מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. לפיכך מפקח הממונה על השכר על כ-800 גופים המעסיקים כ-440 אלף עובדים. לשם כך הוקמה יחידת האכיפה בשנת 1999, ובהמשך יחידת החקירות בשנת 2008. בעוד יחידת האכיפה מטפלת במקבלי חריגות השכר, מטפלת יחידת החקירות בדרגים הניהוליים המאשרים אותן.

"זה תהליך מאוד לא נעים, ומנהלים במגזר הציבורי שילמו מכיסם ובכיסאם" הסביר ראש יחידת החקירות במשרד, יובל מכפש. לדבריו, יצירת הרתעה מורכבת משני פרמטרים – הסיכוי הסובייקטיבי של העבריין להיתפס, כפי שהוא רואה זאת, ורמת הענישה בבתי הדין. "אנחנו מנסים תמיד לשכנע את בית הדין ליצור מדרג ענישה, לפי היקף החריגה, מספר החריגות – ולפעמים מנהלים מאשרים גם לעצמם חריגות ואז אנחנו מבקשים גם פיטורין ופסילה כי אנחנו לא רוצים לראות אנשים כאלה במגזר הציבורי", אמר. לדבריו היחידה חוקרת כעשרים תיקים מדי שנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!