בג"ץ קבע אמש (ג') כי חוק גיוס בני ישיבות, כפי שנחקק בכנסת בשנת 2015, פוגע בעיקרון השיוויון ויש לבטלו. נשיאת בית המשפט העליון (היוצאת), מרים נאור, כתבה בחוות דעתה כי הסדר הגיוס "פוגע בשוויון בצורה עמוקה, באופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם". ביטולו של ההסדר יכנס לתוקף בעוד שנה, על מנת לאפשר היערכות לקראת המצב החדש.

פסק הדין שניתן בהרכב של תשעה שופטים, והתייחס ל'חוק הגיוס', המסדיר פטור מגיוס צבאי לתלמידי ישיבות, ניתן במענה לעתירה אותה הגישו 'התנועה לאיכות השלטון' ומפלגת 'יש עתיד'. בפסק הדין קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס הקיים פוגע בשוויון, שמונה שופטים אף טענו כי ההסדר הינו "בלתי מידתי ובלתי חוקתי", ובדעת רוב הוחלט להורות על ביטול הסדר הגיוס לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אמונתם".

הפגנת תמיכה בחיילים החרדים בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

פסיקת בג"ץ עוררה כמובן תגובות רבות מרחבי הקשת הפוליטית והחברתית בישראל,  יו"ר מפלגת 'יש עתיד', יאיר לפיד, חגג את החלטת בג"ץ: "הערכים ניצחו היום, רוח צה"ל ניצחה היום, החיילים שלנו ניצחו היום. התברר שאפשר אחרת. היום התחלנו לסובב את ההגה של הספינה לכיוון של שפיות וערכים. בשביל זה באנו לפוליטיקה. גיוס לכולם. עבודה לכולם."

מנגד, שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) הגיב בחריפות, והבטיח כי המפלגות החרדיות לא ישלימו עם הפסיקה: "מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג״צ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל, מתוך מטרה לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית שהם בני הישיבות הקדושות שתורתם אומנותם. ממפלגת המחנה הציוני נמסר כי: "החלטת בג"ץ מבטאת את חשיבות ערך השוויון ונוגעת בתחושות של החברה הישראלית שמשוועת לשוויון בנטל בנושא שקרע את הציבור הישראלי במשך שנים".

הסטטוס קוו נשבר

כזכור, מאז החלטתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, אשר התיר ל כ-400 תלמידי ישיבה לדחות את שירותם בשל "תורתם אומנותם", ומה שהפך במרוצת השנים לססטוס-קוו, מאות אלפי חרדים נעדרו משירות צבאי. הפסיקה הנוכחית מצטרפת לשורה ארוכה של חוקים, תיקוני חוק, ופסיקות בג"ץ, הנוגעות לסוגיית גיוס בני ישיבות. בשנת 2012 קבע בג"ץ כי 'חוק טל', שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, אינו חוקתי וכי לא ניתן להאריך את תוקפו. בתגובה לכך, במהלך השנים 2014-2015 חוקקה הכנסת שני תיקונים, בהם הוסדר גיוסם לצבא ולשירות לאומי של תלמידי הישיבות. התיקונים דוחים את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס. בנוסף, התיקונים מאריכים בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, תקופת מעבר שתמשך עד יולי 2017 ובה לא תחול כל חובת גיוס על תלמידי הישיבות, אלא ייקבעו "יעדי גיוס" המבוססים על התגייסות מרצון.

הפגנת חרדים נגד גיוס. ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)

במרץ 2014 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"צ, עתירה אליה הצטרפה ב-2016 מפלגת 'יש עתיד'. בעתירה טוענת 'התנועה לאיכות השלטון' כי בעשורים האחרונים ובפרט מאז חוקק 'חוק טל', חל גידול מואץ במספר מקבלי דחיית שירות, על רקע "תורתם אומנותם", וכי המתווה החוקי המוצג בחוק הקיים "אינו חוקתי, וזאת משום שהוא פוגע בשוויון, פוגע בזכויות יסוד חוקתיות בצורה שאינה מידתית ונכשל פעם אחר פעם במבחנים אשר קבעה הפסיקה לעניין בחינת מתווה חקיקה".

עוד נכתב בעתירה כי "ההסדרים הפרטניים כפי שעולים מהחוק אינם הולמים את ערכי המדינה, אינם מידתיים, ואינם עולים בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט הנכבד עד כה בנושא השוויון בנטל וחובת הגיוס". בנוסף חידדו העותרים את ההבדל בין אופן "שיווקו" של החוק ובין המציאות אותה יצר בשטח, "החוק, אשר למרבה האירוניה כותרתו המוצגת בתקשורת היא חוק השוויון בנטל, עושה אבחנה כל כך בוטה בין ציבורים שונים במדינת ישראל, בין זכויות המוענקות לאזרחים רק משום השתייכותם המגזרית, בין אדם לאדם – ובין דם לדם. חקיקה זו אין בה כל שוויון, אינה חוקתית, אינה מידתית, ובוודאי שאינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית".

יו"ר מפלגת ח"כ יאיר לפיד במסיבת העיתונאים של מפלגת יש עתיד. אתמול (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

נאור: "להיות שותפים לתהליכים המניעים שינויים חברתיים"

חברי הכנסת מסיעת 'תקומה' במפלגת 'הבית היהודי' השר אריאל וח"כ סמוטריץ', בחרו להתנגח בבג"ץ על התערבותו בסוגיה: "שוב הוכח ששופטי בג״ץ עושים דין לעצמם ופועלים נגד רצון הציבור ונבחריו בכנסת. אנו נפעל מיד עם פתיחת מושב החורף לחוקק את פסקת ההתגברות בכדי לשים סוף לשלטון העריצות של הבג״ץ." ח"כ  יהודה גליק, (הליכוד) היה תוקפני פחות, אך גם הוא סבור כי אין זה ממקומו של בית המשפט להתערב: "הציבור החרדי צריך למצוא את הדרך הנכונה מבחינתו להשתלבות מלאה בצה"ל ובחברה הישראלית. הדרך לעשות זאת אינה באמצעות כפיה אלא באמצעות שינוי פנימי, איטי שדורש סבלנות ואורך רוח. כל כפיה תשיג את התוצאה ההפוכה ותפצל את החברה הישראלית". מי שנחלץ להגן על בית המשפט ועל מקומו בחברה היה חבר הכנסת מהליכוד, אורן חזן, שהתבטא בחשבון הטוויטר שלו: "עזבו את בג"צ בשקט! אנו כמחוקקים לא יכולים לחוקק איך שבא לנו ללא כל בקרה – כשנחוקק באופן חוקתי לא תהיה התערבות. בג"צ חזק הוא אינטרס של כולנו."

מעניינים בהקשר זה דבריה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בסיפא של הפסיקה, בהם היא מזכירה את דבריו של השופט גרוניס בבג"ץ רסלר, העוסקים במקומו של בית המשפט להתערב בסוגיות חברתיות-ערכיות מורכבות כל כך, המלוות את החברה הישראלית מיום היווסדה: "א' גרוניס אשר סבר שם בדעת מיעוט כי "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה" וכי "היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה". לא השליתי את עצמי אז ואינני משלה את עצמי גם היום כי החלטה שיפוטית היא לבדה יש בכוחה לפתור סוגיה חברתית רגישה, מורכבת ורבת פנים זו. ואולם סברתי אז ומדעתי זו לא שיניתי כי: יש בכוחם של בתי המשפט, בין היתר בדרך של ביקורת שיפוטית, להיות שותפים לתהליכים המניעים שינויים חברתיים… משהופקד בית המשפט על הגנת זכויות אדם ועל שמירת שלטון החוק, ומשיש בידיו כלים משפטיים-ערכיים לממש את תפקידו זה, בין היתר, בדרך של ביקורת שיפוטית מחויב בית המשפט למלא אותו בלא שמידת ההשפעה המעטה או המרובה של פסיקתו תרפה את ידיו".