כשעה לפני פרסום פסק הדין הדרמטי בעניין גיוס בני הישיבות נחתה בטלפונים של כתבי המשפט הודעה יוצאת דופן. ההודעה מטעם התנועה לאיכות השלטון תקפה מסיבת עיתונאים עתידית, שטרם התקיימה, של יאיר לפיד.

יו"ר מפלגת ח"כ יאיר לפיד במסיבת העיתונאים של מפלגת יש עתיד. אתמול (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

בהודעת התנועה לאיכות השלטון נכתב כי נודע להם על כוונת מפלגת יש עתיד לכנס מסיבת עיתונאים ולהתגאות בהישגי העתירה לבג"ץ. "התנועה למען איכות השלטון בישראל מבקשת להזכיר", נכתב עוד בהודעה, "כי פסק הדין שיינתן בעוד כשעה קלה מתייחס לעתירה שהוגשה על ידי התנועה עוד בחודש מרץ 2014, כנגד אותו החוק שקידמה מפלגת יש עתיד בשעה שישבה בקואליציה".

"רק לאחר שעזבה מפלגת יש עתיד את הקואליציה", המשיכו לתקוף בתנועה למען איכות השלטון, "מצאה לנכון לתקוף את התיקון לחוק – אשר עומד על כתפי החוק שהיא עצמה הביאה. היא זו אשר הביאה לעולם מושגים כמו "יעדים", "תקופת הסתגלות" ושאר רעות חולות אשר בינן לבין שוויון אמיתי לא קיים דבר, ואשר נשארו גם בתיקון נגדו עתרה כביכול המפלגה".

המילים החריפות לא השפיעו על החגיגיות והדרמטיות בדבריו של ח"כ יאיר לפיד, במסיבת העיתונאים שכינס. "הערכים ניצחו היום, רוח צה"ל ניצחה היום, החיילים שלנו ניצחו היום" אמר לפיד בפאתוס האופייני. "בנימין נתניהו לא יכול להמשיך להתחמק ולהתפתל, הגיוס לצה"ל הוא לכולם. לא רק לפראיירים שאין להם מפלגה בקואליציה. גמרנו להיות פראיירים. בג"ץ קבע, אין בישראל אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'".

נשאלת השאלה האם התנועה לאיכות השלטון צודקת במתקפתה על יאיר לפיד ומפלגתו? האם הפאתוס של לפיד כוון, כהגדרת התנועה, כנגד חוק שהוא עצמו לקח חלק בחיקוקו? התשובה הקצרה לשתי שאלות אלו היא – לא. הפעם, יאיר לפיד צודק. הניסיון של התנועה למען איכות השלטון לנכס לעצמה את הישגי הפסיקה בבג"ץ היה מוגזם. ונסביר.

הממשלה ה-33 של ישראל קמה בתוך מצב משפטי וחברתי ייחודי: שנתיים קודם לכן בג"ץ ביטל את "חוק טל", החוק ש"הסדיר" את מתן הפטור הגורף מגיוס לבני הישיבות וקיבע מצב של אי שוויון מוחלט בתוך החברה הישראלית. מבחינה חוקית, לאור הביטול, חוק שרות ביטחון חל על הכל, ובני הישיבות אמורים היו להיות מגוייסים כמו כל צעיר וצעירה בישראל. בתוך המציאות הזו נוצרה הזדמנות לממשלה, בה הייתה "יש עתיד" חברה בכירה, הזדמנות להוביל לשינוי משמעותי בחקיקה ובחברה הישראלית.

לזכותה של מפלגת "יש עתיד" ויאיר לפיד יש לציין שהיא ניצלה את ההזדמנות עד תום. תחילה הוקמה ועדת שרים, בראשות השר דאז יעקב פרי מ"יש עתיד" ואחר כך הוקמה וועדה מיוחדת בכנסת, בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), וכך, במרץ 2014, נחקק תיקון מספר 19 לחוק שירות בטחון. "חוק השוויון בנטל" ביקשו לכנות אותו אז ב"יש עתיד", ויאיר לפיד הכריז "הציונות חזרה". לעניות דעתי, בהכרזתו של לפיד אז הייתה מידה לא מבוטלת של צדק. החוק אמנם לא היה מושלם, וקבע פרק זמן של "הסתגלות" של שלוש שנים, וקבע יעדים ומכסות גיוס ב"תקופת הקבע" (לאחר תקופת ההסתגלות) לישיבות החרדיות, אך היה בו בכדי להוביל – דה פקטו ודה יורה – להכרה הפשוטה וההכרחית כל כך: דמו של אף אדם אינו סמוק יותר מזה של חברו, ומשימת ההגנה על ישראל היא משימה משותפת לכל חלקי החברה הישראלית.

התנועה למען איכות השלטון עתרה כנגד החוק כבר אז, בשנת 2014, בטענה כנגד העיגון החוקי של המסלולים המקלים על גיוס חרדים, כנגד תקופת ההסתגלות וכנגד מכסות הגיוס, בדרישה להחיל את החוק כלשונו וכפשוטו – גיוס לכל ומיד.

כזכור, בשנת 2015, אחרי בחירות בזק, הוקמה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל. ההרכב הקואליציוני החדש, שכולל כיום את המפלגות החרדיות, הזדרז למחוק מספר לא מבוטל של שינויים שנעשו בתקופת הממשלה ה-33, וחוק הגיוס של יש עתיד ואיילת שקד בראשו. כך חוקק תיקון מס' 21 לחוק שרות בטחון. במקום "תקופת הסתגלות" אחת, בת 3 שנים, שהעניק התיקון הקודם לציבור החרדי ניתנה עכשיו תקופת הסתגלות מוארכת עד 2020, ואז תקופת הסתגלות שנייה עד 2023, ואז ביטול למעשה של תקופת הקבע. כן הוסרה כל קביעה לגבי יעדי הגיוס המצופים מהישיבות, והדבר הושאר לשיקול דעתה של הממשלה. בקיצור – עיקרון השוויון בנטל מוסמס, על מנת לרצות את השותפות החרדיות בקואליציה.

חברי הכנסת יאיר לפיד אלעזר שטרן ועופר שלח במסיבת העיתונאים של מפלגת יש עתיד. אתמול (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

בו ביום בו התקבל התיקון לחוק עתרו מפלגת יש עתיד והתאחדות הסטודנטים כנגד התיקון לחוק בטענה לפגיעה מהותית בשוויון בין אזרחי מדינת ישראל. כנהוג בבג"ץ, הדיון בעתירה אוחד לדיון בעתירות דומות ובאותו נושא. ההרכב המורחב של בג"ץ בראשות הנשיאה נאור פסק פסק דין בכלל העתירות שהוגשו – עתירת התנועה לאיכות השלטון ועתירת יש עתיד גם יחד.

אלא שבפתח פסק הדין מבהיר בית המשפט כי הוא איננו עוסק בשאלות תיאורטיות ופסיקתו נוגעת רק למצב החוקי הקיים כיום, כלומר זה של תיקון 21, נגדו עתרה מפלגת יש עתיד. "אין מקום לקיים ביקורת שיפוטית כפולה" כלשון בית המשפט. בג"ץ קבע כי תיקון 21 לחוק פוגע בעיקרון השוויון בין אזרחי מדינת ישראל.

לסיכום, טענת התנועה לאיכות השלטון כי יש עתיד מתהדרת בנוצות לא לה אינה מדוייקת בלשון המעטה. למעשה, מדויק יותר יהיה להפנות טענה זו כלפי התנועה למען איכות השלטון בישראל וראשיה.