זֶה כְּמוֹ שֶׁכְּשֶּׁמְּצוּנָּנִים, רַק רוֹצִים לִנְשׁוֹם מֵהָאַף שׁוּב,
אֲבָל כְּשֶׁנּוֹשְׁמִים מֵהָאַף לֹא בָּאֱמֶת מַעֲרִיכִים;
זֶה כְּמוֹ שֶׁכְּשֶּׁיֵּשׁ חוֹם, רַק רוֹצִים לְהַפְסִיק לִרְעוֹד,
אֲבָל זֶה לֹא בֶּאֱמֶת כָּזֶה מְרַגֵּשׁ כְּשֶׁלֹּא רוֹעֲדִים.

מָתַישֶׁהוּ קַעֲקוּעַ חָדָשׁ מַפְסִיק לְגָרֵד,
וְהֶעָגִיל הָאַחֲרוֹן כְּבָר לֹא כּוֹאֵב,
וְהַתּוֹסֶפְתָּן הָיָה כְּלֹא הָיָה.
מָתַישֶׁהוּ דְּבָרִים,
שֶׁפַּעַם הָיוּ נוֹרָא מוּרְגָּשִׁים
נֶעֱלָמִים אֶל תְּהוֹמוֹת הַנְשִׁיָּיה.

מָתַישֶׁהוּ יְרוּשָׁלַיִם כְּבָר לֹא מְעִיקָה;
וְאוֹפַנּוֹעַ כְּבָר לֹא נִשְׁמַע כְּמוֹ אַזְעָקָה;
מָתַישֶׁהוּ אַתְּ עוֹבֶרֶת בַּשְּׁכוּנָה הַהִיא
אוֹ לְיַד הַבַּר הַהוּא
לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ,
מָתַישֶׁהוּ הַלֵּב שֶׁלָּךְ
אֲפִילּוּ לֹא מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת מוּתָּשׁ.

מָתַישֶׁהוּ אֶלְבַּשׁ בַּבּוֹקֶר חַזִּיָּיה לְבָנָה
וְלֹא אֶחְשׁוֹב עָלֶיךָ
וְעַל חֲתוּנָּה
וְעַל הַסֶּקְס הֲכִי טוֹב שֶׁהָיָה לִי בַּחַיִּים
רַק עַל זֶה שֶׁהִיא תַּתְאִים לִי לַבְּגָדִים.

מָתַישֶׁהוּ
לֹא הַיּוֹם
(וְכַנִּרְאֶה שֶׁגַּם לֹא מָחָר, אַל תִּהְיֶה תָּמִים)
אֲבָל אוּלַי
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים.