מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר הלילה (חמישי) כי מינאנמר מבצעת טיהור אתני כנגד בני הרוהינגיה, המיעוט המוסלמי במדינה, וכי מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את האלימות שהביאה להימלטותם של קרוב ל-380 אלף בני אדם לבנגלדש השכנה.

שגריר בריטניה באו"ם, מת'יו רייקרופט אמר שההודעה של מועצת הביטחון, אותה פרסמה אחרי התייעצויות בדלתיים סגורות, הייתה ההצהרה הראשונה מזה תשע שנים של הגוף החזק ביותר באו"ם על המתרחש במיאנמר. רייקרופט כינה זאת "צעד ראשון חשוב".

מזכ"ל האו"ם גוטרש בבי"ס אונר"א בבית להיא ברצועת עזה (צילום: UN photo/ Katrin Hett)

גוטרש התבטא כבר באופן פומבי בדבר הצורך לסיים את האלימות במדינת רקהין שבצפון מיאנמר, ושלח למועצת הביטחון מכתב רשמי בוא העלה את חששותיו מהמשבר – הפעם הראשונה מאז 1989 בה מזכ"ל האו"ם נוקט בצעד כזה.

מועצת הביטחון לא גיבשה הצהרה מוסכמת על מיאנמר מאז 2008, אז הייתה המדינה בשלב המעבר לדמוקרטיה, בעיקר בגלל תמיכתה של סין השכנה בממשלה המקומית וצבאה.

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים האשימו השבוע את מועצת הביטחון  בכך שהיא מתעלמת מ"טיהור אתני" רחב הקף של בני הרוהינגיה ודרשו כי תקיים דיון פתוח בנושא ותקרא לסיום האלימות.

"זה צעד ראשון, אבל המועצה צריכה להעלות את היחס שלה לרמה שמשבר שנושא את כל סימני ההיכר של טיהור אתני מצדיק" אמר ראש ארגון משמר זכויות האדם באו"ם, לואי שרבון, בעקבות ההודעה הלילה, "ואת זה עדיין לא ראינו.

במסיבת עיתונאים, בה עסק במגוון רחב של נושאים, אמר גוטרש  כי מיאנמר היא אחת משתי הסוגיות העולמיות "שבראש רשימת הדאגות הגלובלית", לצד קוריאה הצפונית. "המצוקה באזור הוזנחה במשך עשרות שנים, וכעת היא גולשת מעבר לגבולות מיאנמר ומערערת את יציבותו של האזור כולו" הזהיר, "המצב ההומניטרי שם הוא קטסטרופלי".

לדבריו, בשבוע שעבר היו 125 אלף פליטים רוהינגים שנמלטו לבנגלדש, וכעת "המספר כמעט שילש את עצמו, והוא עומד על קרוב ל-380 אלף".

גוטרש נשאל אם הוא מסכים עם אמירתו של זייד ראאד זייד אל-חוסיין, הנציב העליון של מועצת זכויות האדם, לפיה מה שמתרחש במדינת רקהין הוא טיהור אתני. על כך, השיב בשאלה: "אם שליש מאוכלוסיית הרוהינגה נאלצה להימלט מהמדינה, אתה יכול למצוא תיאור טוב יותר לזה?".

הבריחה ההמונית של בני הרוהינגיה המוסלמים מבורמה החלה ב-25 באוגוסט אחרי שמורדים רוהינגים תקפו עמדות של המשטרה המקומית במדינת רקהין שבצפון בורמה. הצבא פתח במבצע נקם שאותו כינה: "פעולות טיהור במטרה לעקור את המורדים שייתכן ומתחבאים בכפרים במדינת רקהין". מספר הולך וגדל של בני רוהינגיה החלו להימלט מהמדינה גם בסירות ורק ביום רביעי הגיעו מבורמה 300 סירות לעיירה קוקס בזאר בבנגלדש.

מוסלמיות בנות מיעוט הרוהיניגיה במחנה פליטים במחוז ריקאן שבמערב מיינאמר(צילום: AP).

גוטרש גינה שוב את ההתקפות מצד ארגון המורדים הרוהינגים, צבא הישע של ארקאן, אך אמר כי הדיווחים על התקפות מצד כוחות הביטחון על אזרחים "בלתי מתקבלות על הדעת".

מזכ"ל האו"ם קרא לרשויות במיאנמר "לעצור כל פעולה צבאית, לסיים את האלימות, לשמור על שלטון החוק, ולהכיר בזכותם של כל אלו שנמלטו מהמדינה לחזור לבתיהם". הוא חזר גם על קריאתו לממשלה להעניק לבני הרוהינגיה אזרחות, או לפחות מעמד חוקי שיאפשר להם לעבור, ללמוד ולקבל שירותי רפואה.

ההצרה של מועצת האו"ם הכירה בהתקפות על כוחות הביטחון בסוף אוגוסט, אך גינתה את "האלימות שפרצה בעקבותיהן, והביאה להימלטותם של למעלה מ-370 אלף בני אדם לבנגלדש".

חברי המועצה הביעו בהצהרה "חששות מהדיווחים על אלימות קיצונית בזמן פעילות כוחות הביטחון", וקראו "לנקוט בצעדים מידיים להפסקת האלימות ברקהין, הרגעת המצב, השבת החוק והצדק, הבטחת ביטחונם של האזרחים, שיקומם של התנאים הכלכליים-חברתיים, ופתרון בעיית הפליטים".

חבר במועצת הביטחון, ששוחח בעילום שם עם סוכנות הידיעות איי.פי., אמר כי למרות שארה"ב, בריטניה, שוודיה וחברות נוספות, קידמו הצהרה תקיפה יותר, חברים רבים במועצה אמרו כי מדובר ב"הישג משמעותי" שכל 15 המדינות – כולל סין – הסכימו לשלוח מסר ברור לשלטונות מיאנמר. הדיפלומט הוסיף כי יופעל עוד לחץ על המועצה לפעול בנושא, אם מיאנמר לא תשנה כיוון.

ממשלת מיאנמר הודיעה אתמול כי ראשת המדינה בפועל, אונג סן סו צ'י, לא תשתתף במפגש מנהיגי המדינות שייערך באו"ם בשבוע הבא. סו צ'י זכתה לביקורת נוקבת על כך שאינה פעולת לפתרון המשבר, במיוחד על רקע העובדה שהיא כלת פרס נובל לשלום.

מנהיגת מיאנמר, אונג סן סו צ'י (משמאל), ושרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני. (צילום: (AP Photo/Virginia Mayo.

במסיבת העיתונאים שערך, אמר גוטרש כי שוחח עם סו צ'י מספר פעמים על "הטרגדיה הדרמטית", אך לא מאז ההכרזה כי לא תשתתף בעצרת הכללית.

הרוהינגיה הינו עם מוסלמי החי במיאנמר, בהודו ובבנגלדש. הם טוענים כי מוצאם באזור החוף של מערב מיאנמר, מזרח הודו ובנגלדש, בעוד המיאנמרים טוענים כי הם פלשו לארצם מהודו. הבריטים, ששלטו בארצות אלו, הביאו בני רוהינגיה רבים מהודו ובנגלדש לבורמה, החל מהמאה ה-19, על מנת להשתמש בכוח עבודתם בחקלאות. בני רוהינגיה נוספים היגרו למיאנמר לאחר מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971.

הבורמזים הבודהיסטים מתייחסים לבני הרוהינגיה המוסלמים כפולשים ולא כאזרחים, ומאשימים אותם בהתקפות טרור כנגד צבא מיאנמר. במהלך שנות התשעים החלה החונטה הצבאית ששלטה במיאנמר לחוקק חוקים המפלים לרעה את בני הרוהינגיה ובמקביל החל הצבא להשתלט על שטחי המחייה שלהם תוך שריפת כפרים וגירוש האוכלוסייה.

בשנות האלפיים נשללה אזרחותם של מיליון וחצי בני הרוהינגיה החיים במיאנמר, ובמקביל נפסקו נגדם הלכות דתיות והם פוטרו מכל המשרות הציבוריות. המשטר במדינה בודד אותם במחנות עקורים ברצועת החוף וכך הפריד בינם לבין האוכלוסייה הבודהיסטית. אלפי בני הרוהינגיה נמלטו מזרחה באמצעות סירות, רבים טבעו בים ונרצחו בשלל דרכים בעוד ששריפת כפריהם נמשכת. חוקרים הזהירו כי בני הרוהינגיה עלולים להיות קרבנות לרצח-עם.

מאז 2012 החלה השמדה מאורגנת של בני רוהינגיה במיאנמר. מעשי הטבח נגדם התגברו, כאשר בין הנרצחים גם נשים וילדים. כפרים נמחקו עד היסוד. בין ה-9 ל-20 באוקטובר 2016 נרצחו 428 בני רוהינגיה במיאנמר, 192 נשים נאנסו, 440 נעצרו, ועוד 160 הותקפו ונפגעו מאלימות. ב-25 בנובמבר 2016 רצח צבא מיאנמר כ-500 בני רוהינגיה בכפר חאתי פארה (Hati Para). שבוע לפני כן, ב-19 בנובמבר, פרסם "משמר זכויות האדם" (HRW) דו"ח לפיו יותר מ-1,000 בתים של בני רוהינגיה הוחרבו בהוראת הממשלה. ב-19 בדצמבר פרסם ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח אודות מקרים רבים של רצח, אונס, גירוש והחרבת כפרים של בני הרוהינגיה במחוז ראקין שבמיאנמר, החל מאוקטובר 2016.