בימים האחרונים נראה שהתגובות להתפטרותו של ח"כ יגאל גואטה נחלקות לשניים – אלו שמזועזעים מכך שחבר כנסת נאלץ להתפטר בשל העובדה שהיה בחתונת אחיינו ההומו, ואלו המזועזעים מכך שחבר כנסת חרדי מזרחי הגיע לחתונה של שני גברים. הפער בין העמדות הללו, הטומנות בחובן גם השקפת עולם ערכית, נראה אולי גדול – אך בסדקים, בתהליכי העומק שעוברים על החברה הישראלית, צומחות תופעות חברתיות המטשטשות את ההפרדה המיושנת של שמאל וימין, מזרחיים ואשכנזים ואפילו חילונים ודתיים. במהלך מודע ומחושב או לא, רקד חבר הכנסת גואטה על שתי החתונות האלו, ואולי עזר גם הוא לחשוף טפח מהמציאות שלנו.

תקציר הפרקים הקודמים למי שלא עקבה עד כה – יגאל גואטה, בן קריית שמונה המכהן בשנתיים האחרונות כחבר כנסת במפלגת ש"ס, בחר לספר על חתונת בן אחותו עם בחיר ליבו בראיון בגלי צה"ל: "כשאחיין שלי דיבר איתי, הוא אמר לי 'יש לי עוד משהו לספר לך, אני מתחתן, עם גבר'… הלכנו כולנו לחתונה. אני, אישתי וכל הילדים שלי, אפילו שבדרך כלל אני לא אומר לילדים שלי לאן ללכת, אבל הפעם, אמרתי לכולם לבוא 'השתתפות חובה', והלכנו ושימחנו אותם. אך הדגשתי לילדים שלי, שחתונה כזו, זה אסור על-פי ההלכה". הראיון חולל מהומה. אנשי ציבור ורבים רבים יצאו נגד גואטה, מה שאילץ אותו להגיש אתמול (רביעי) את התפטרותו ליו"ר ש"ס, השר אריה מכלוף דרעי.

מצעד הגאווה בירושלים 2016 (צילום: גילי יערי / פלאש90).

אין בשלב זה לדעת מה יעלה בגורלו הפוליטי של הפוליטיקאי החרדי. האם התפטרותו תישאר בתוקף והוא יגורש מש"ס כפי שקרה לרב חיים אמסלם או שהאהדה הציבורית לה הוא זוכה, גם מתוך שורות ש"ס, תשאיר אותו בהנהגה כפי שקרה לא אחת עם דרעי עצמו?

 ש"ס משתכנזת?

היידי מוזס, 35, לוביסטית חברתית ובתו של ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה), גדלה בירושלים בחסידות ויז'ניץ ולא מבינה מה קרה לש"ס: "אני בשוק מההתפטרות של גואטה. הוא פרלמנטר מדהים ומחויב, זו אבדה גדולה לכנסת. חבל שש"ס מנסה להשתכנז כאילו היא יהדות התורה. תמיד הספרדים היו יותר פתוחים". גם יותם פפו, המפיק ביחד עם עומר טובי את ליין הגייז המזרחי 'אריסה', קושר בין ההתלהמות על ח"כ גואטה לתהליכים שעוברת ש"ס. "זה עניין טראגי. אני רואה את זה כהתחנפות לציבור הליטאי, או לציבור השונא. היהדות המזרחית הצטיינה במתינות. לא ליברליות, אבל אהבה וחום".

על התהליכים שעבר הציבור הדתי ביחסו ללהט"ב אפשר ללמוד מדבריו של דניאל יונס על הארגון שהוא עומד בראשו, 'חברותא – הומואים דתיים'. "כשהקמנו את חברותא, היא הייתה קבוצה דיסקרטית של גברים מרקע דתי. התנהלנו תחת הכובע של הבית הפתוח, אך מעולם לא נערכה פעילות שם, היה חשש להיות מזוהים עם משהו של הקהילה. שלא יראו אותי עובר ליד המקום הזה, עם דגל הגאווה. בהתחלה בסבבי השמות כולם היו יוסי, חששו להיחשף. חוויית ההתבגרות שלי ושל בני גילי ההומואים הדתיים הייתה שאני היחיד בעולם, של ניכור ודחייה, ושאני לא רואה עתיד. היו לנו שלוש אפשרויות – לצאת מהארון ולעזוב את הדת והקהילה, או להישאר בארון ולאת בתוצאות של ההכחשה וההצגה היומיומית, אבל כן להישאר בעולם הדתי, או אופציה שלישית, שלצערי לא מעט בחרו בה – לשים קץ לחייך".

היידי מוזס (צילום: מרים אלסטר / פלאש90).

"מי שישמע? מה הוא עשה?" קובלת מוזס, "אבל הוא לא מתבייש, ועומד מאחורי הדברים". פפו פחות מתלהב מהמעשה של גואטה. "הוא לא מודל, אין פה פריצת דרך. להגיע לחתונה זה אלמנטרי, לא מעשה מדהים. אם אתה לא הולך – זה המעשה המזעזע".

כמו המעשה של גואטה, גם יונס, טובי ומוזס מצביעים על המעגלים הקרובים והמשפחתיים כתאים המהפכניים באמת, מהם מתחיל השינוי החברתי. "ברגע שנוצרה מסה של א-נשים שיצאו מהארון, זה הפקיע את השיח מרכילות פנים קהילתית לתופעה שהקהילה ככלל צריכה להתמודד איתה", מתאר יונס. "כשאמא לבן הומו בשילֹה תולה דגל גאווה מחוץ לחלון – זה מחייב התייחסות". מוזס לא שמחה להגיד שב'יהדות התורה' לא מתבטאים בשנאה כלפי להט"ב מאז שיצאה מהארון, וטובי מספר "אני התחתנתי לפני שנה, בחתונה היו חילונים, מסורתיים ודתיים, כולם נהנו. לנו הייתה חתונה משפחתית והאמהות שלנו חיתנו אותנו. כשזהבה בן שרה את 'חיים שלי'. אין עין שנשארה יבשה".

"אין דבר כזה דתי הו"

יונס, בן 35, שהתחתן עם אורי לפני 3 שנים וחצי בקופנהגן, מסמן כמה צמתים בדרך שעברה החברה הדתית בשנים האחרונות ביחסה ללהט"ב. "יש ציטוט של הרב אבינר: "אין דבר כזה דתי הו", זו האווירה שבה נולדה 'חברותא'. אבינר אפילו לא השלים את המושג ל'דתי הומו', כי אי אפשר לתת שם לדבר שלא קיים. לא העלה על דל שפתיו את קיומנו. מתוך מקום של 'אין דבר כזה', נוצרה העצמה ותחושת שייכות שאפשרה לאנשים לצאת מהארון. זה גל שככל שהוא גדל הוא ממשיך וגדל ולא נעלם. נוצרה מציאות שבה יש מאות להט"ב דתיים. לפני שנתיים קמה קבוצה של טרנסים דתיים, כרצונו. רק הולך ומתעצם".

דניאל יונס יו"ר חברתוא (צילום: האגודה ללהט"ב)

יונס מספר על גל של יציאה מהארון של להט"ב דתיים, שהתחיל לפני 7-8 שנים, "זה לא רק לספר להורים אלא גם להתראיין בפנים גלויות ושם מלא. כארגון, החלטנו עקרונית שאנחנו שולחים רק מי שמוכן להיחשף ככה לראיונות, לא מוכנים שימשיכו להתחבא. אחרי הדברים של הרב לבנון, לפני המצעד בירושלים ב-2015, יצאנו במכתב פומבי נגדו והחתמנו למעלה מ-100 גברים ונשים, שליד שמם הופיע המוסד האורתודוכסי שממנו יצאו. המכתב בזו הלשון: 'רבנינו, מורותינו, מחנכינו, הורינו, חברותינו ואחינו, הרוב הסובלני בחברה הדתית – בואו נעורר את השיח, נעצור את ההסתה ונקדם הידברות' פורסם שעות לפני הרצח של שירה בנקי ז"ל".
"בשנתיים האחרונות יש תהליך מואץ, תוצאה גם של הפעילות שלנו, בין השאר קמפיין שנקרא 'הפנים שלנו'", מספר יונס על 44 נשים וגברים דתיים שבחרו להיחשף בפניהם בפייסבוק. "ההצהרה של 'רבני בית הלל', שיצאו לפני שנה וחצי בחו"ד שעל כל הקהילות בישראל לקבל לתוכן להט"ב, ובעקבותם גם הקיבוץ הדתי. השיא היה לפני כמה חודשים, בכנס של רבני הקהילות – התוכן היה מאוד אנטי – על אילו דרכים ושיטות יש כדי לשנות להט"ב. אבל עצם זה, שהגוף הזה, רבני הקהילות, משתמש במונח להט"ב, מעיד על שינוי משמעותי".

"פה כולם מוזמנים"

פפו מספר על החיבור, שאולי יש עדיין חלק בציבור הישראלי נראה לו מוזר, בין להט"ב למזרחיות, "יש באריסה תחושה חזקה של קהילה. ובכלל, הקהילה הלהט"בית דומה לקהילה המזרחית – יש משהו שהוא גדול יותר מהמשפחה, קבוצת הזדהות. קודם כל מכבדים, קודם כל בעד האחר, לא נגדו".

יותם פפו (צילום: יחצ).

"כיוצרים של האריסה התגלה לנו במהלך השנים שהחיבור בין 'מזרחיות' ו'להט"ביות' הוא טבעי, יש לשתי הקבוצות האלו את אותו המקום בחברה הישראלית. גייז ומזרחים תמיד יהיו מחוץ למיינסטרים – לא משנה שאנחנו בתקשורת ובתרבות – אנחנו שקופים. אני מקווה שהצלחנו לייצר זהות מזרחית הומואית שלא מתנכרת למזרחיות, למשפחה. ביום שישי באים למסיבות אחרי הקידוש, באווירה משפחתית ושמחה. זה ההישג הכי גדול – תרבות של בית בלי ניכור".

באלבום הסולו השני שהוציא לפני 8 שנים קובי אוז, הוא משלב הקלטות של סבו, ובשיר 'אלוהי', הוא שר על מה שבעבור רבים הוא החיבור בין הזהות היהודית והזהות המשפחתית, המסורתיות, ועל התהליכים שנחשפו גם במהומה סביב הראיון של גואטה:

"אלוהי אם אתה שומע תפילתי אולי אפשר למסור ד"ש לסבא שלי
תגיד לו שהמתינות הספרדית שבה הוא דגל התחלפה בקנאות, קיצוניות.
אבל למרות הכל הסובלנות רוחשת מתחת לפני השטח,
תראה לאט לאט אנשים יוצאים מהמתח
ורוצים בסך הכל להיות ביחד,
בבית הכנסת הגדול הזה שנקרא ארץ ישראל.
פה כולם מוזמנים,
להביט אל השמיים להתפלל לגשמים לפחד מטילים ".

"את העקרון הזה של מתינות, ש"ס כבר לא מייצגת, וזה לא מפתיע", אומר פפו. "גואטה קרוע בין שני קטבים – אינטואיטיבית הוא הלך לכבד בן משפחה, אבל מהצד השני הסתייג וקרא לנו תועבה. במשפחה שלנו אף אחד לא היה קורא לנו תועבה. ש"ס לוקחת כיוון של שנאה, ולכן איבדה את הכוח שיכול לחולל שינוי". גם מוזס טוענת שההקצנה בש"ס תוביל לאיבוד מנדטים: "לא ציפית מהספרדים לכזה מהלך. מאכזב. משמח שיש אנשים פתוחים ומכילים כמו גואטה, לא יוותרו על המשפחה שלהם בגלל דברים כאלו. מה שעשו לו זה לא להחזיר עטרה ולא ליושנה, לאן הם מנסים להוביל? זה לא יעבוד להם. הם רק יורדים מבחינת המנדטים. כל דבר כזה רק מרחיק את ש"ס מציבור הבוחרים שלה. הרי יש עוד הומואים במשפחות של נבחרי ש"ס, מה יש להחביא? כמויות החרדים שהם להט"ב הן עצומות".

ליונס ברור שהדרך עוד ארוכה עד למה שהוא מצייר כחזון ותקווה. "מצב בו נהיה חלק אינטגרלי בציבור הדתי. לא מדבר על חתונה שהיא סוגיה הלכתית, אנחנו בתחום החברתי, שלכולם יהיה מקום בבית הכנסת. ברור שההתקדמות מביאה איתה גם ראקציה – כמו האמירות של לוינשטיין ולבנון, והקמפיין של הבית היהודי. אבל נגענו בעצב רגיש, שנוגע לקהילה בישראל".

פפו, שהצליח להביא יחד עם שותפיו, את האמנים המובילים בישראל להופיע ב'אריסה' ולהשתתף בשירים ובקליפים שהם מפיקים, מודע לכך שלחיבור לקהילה יש גם פן כלכלי אך הוא אינו נרתע מכך. "האמנים שהוציאו אצלנו שירים, לפחות מבחינת חלקם זה היה צעד אמיץ. לפני שעומר אדם הוציא את 'תל אביב' אף אחד לא ידע מה זה 'שיר גאווה', הוא היה הראשון. היום לפני כל מצעד 40 אמנים מבקשים מאיתנו שנוציא יחד שיר. יש אינטרסים כלכליים, אבל לא רק – בן סנוף, זמר חרדי, הניח תפילין לפני שעלה להופיע אצלנו. הוא מתפרנס מלהכניס כלות לחופה, יש פה סנטימנט של אהבת האחר, לא רק אינטרסים וגם כשיש, זה לא רע – הלוואי וגם פוליטיקאים יזהו את הפוטנציאל האלקטורלי, זה לא רע שהם יתחנפו ל-10% מהציבור".

"מאות דתיים ודתיות הגיעו לתמוך במצעדים האחרונים בירושלים" מספר יונס, "הרבה כתגובה להתבטאויות המחרידות, הם הבינו שיש לשתיקה שלהם מחיר. הדבר המדהים לחיוב הוא שיש חברי כנסת, אפילו בש"ס, שתומכים ומבקשים מגואטה שלא להתפטר בגלל זה. לא חושב שלפני שנתיים-שלוש דבר כזה היה קורה, זה שינוי שחל גם בציבור החרדי"  ומוזס מסכמת: "אני למדתי מהבעש"ט ש'המציאות היא רצון השם', אם קיימים הומואים ולסביות והמון בני אדם לא הטרוסקסואלים, אי אפשר לבטל אותם".