אז כן, לא בושה לומר כי נואשנו, קרסנו, איבדנו אמון במערכת ואנחנו לא יכולים עוד. שנה שלמה הגענו לישיבות, היינו מנומסים, הבאנו רעיונות ופתרונות ולצערי מצאנו עצמנו בנקודה בה כל ההבטחות הופרו ולאיש בעצם נדמה כי כבר לא אכפת.

לו רק היו מראים נכונות להביא את הבשורה והחובה עליהם ללא מכבסת מילים, לו רק היה מתווה, גם אם מדורג אך חתום כדי שההורים ונציגיהם יוכלו לומר "ברוך על המוגמר", כל הסאגה הנוראית הזו הייתה נמנעת ובין הצדדים הייתה שורה האמונה שמשהו חדש מתחיל באמת .

הבטחות מול מציאות

שנים מדברים על ביטול תשלומי ההורים שהם מס, בניגוד לחוק חינוך חובה חינם שקבעה המדינה. ההורים הפכו אט אט לפרה חולבת, בניגוד לחוק, תוך תוספות ישירות ועקיפות של אלפי שקלים לכל ילד, ומי שלא יכל לעמוד בכך או העז לומר די לא מוכן לשלם זאת זכה לכינוי – "סרבן תשלום", "זה שפוגע בעתיד ילדיו", "בעייתי" .. והרי הוא בעצם מקיים את הוראת החוק – חינם!

שנה אחר שנה מתכנסת ועדת החינוך. בכל שנה חוזרות אותן המילים ואותה התמיכה מייצרות את ההצגה הכי מדהימה בכנסת. לרגע נדמה כי הנה כל הדוברים, חברי הכנסת, השרים, נבחרי הציבור אכן מאמינים לעצמם ויעשו מעשה תוך הרמת יד למען ההורים והתלמידים שבסך הכל הם ומשפחתם אמורים להיות באותו הסל. אבל פוליטיקה היא דבר שאינו מכובד בימינו.

טלפון מהשר בנט, משמעת קואליציונית, לחצים והודעות לניידים מבהירות במהירות כי מילים לחוד ומעשים לחוד . דו הפרצופיות על כל סיבותיה נחשפים במלוא עוזם וכיעורם ואותם אלו ששכחו שרק לפני חודשים היו הם אלו שעמדו מחוץ לחומות הכנסת בירושלים כשידם מושטת וכובד הפרנסה והדוחק מלווים מהבוקר עד הערב אצל משפחות רבות עתה אינו חלק מחייהם.

רק לפני שנה עמדנו שם, הבטנו בלבן של העין לכל אלו שבמשך שעתיים הבטיחו עולמות, אך ברגע האמת הרימו את ידם בניגוד גמור לדבריהם, ואשרו את המשך הגביה למרות שמדובר במס אסור ובניגוד לחוק. עמדו שם ח"כ פרופ' יוסי יונה שעוד ניסה לזעוק על העוול וח"כ אורלי לוי אבקסיס שביקרה בצרחות על העוול והביזיון שהתחוללו ב- 20 השניות האחרונות לדיון הוועדה, הצבעה וביי . עוצמת הדברים הביאה את יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי להבטיח אני איתכם ואעשה הכל בשנה הזו לעשות סוף לתשלומי ההורים וזה באישור ובתיאום משרד החינוך ושר האוצר, חשוב שכולם יהיו שותפים ומבינים את הצורך ואת עת השעה שהבשילה .

ושוב רגעים בימי אוגוסט החמים, ועדת החינוך מתכנסת, ההורים חיכו לבשורה בזהירות, חברי הפורום הארצי עבדו תוך הבנת המצב מבעוד מועד, שוב אותו התרגיל אך הקואליציה נדמה כמעט נתפסה במערומיה ובהוראת השר בנט לכאורה יצאה הוועדה להפסקה ארוכה והזויה. הטלפונים והלחצים על חברי הקואליציה, תוך הבאת חלקם מהבית וממקומות מרוחקים הבהירו הפעם אחת ולתמיד כי מי שהבטיח, מי שאמר נעבוד קשה השנה ונמצא פתרונות, עשה זאת בכדי למשוך זמן ולא באמת למען מציאת פתרון ותקציב שיעשו צדק אחת ולתמיד ויבטלו כליל את תשלומי ההורים .

אף אחד לא מעוניין לראות את הילדים מחזירים פעילות, העשרה, טיול וגיבוש חברתי. כולנו רוצים רק טוב לילדים אך לא בכל מחיר, בטח לא במחיר שאלפי הורים קורסים כלכלית ועשרות אלפי תלמידים מוצאים עצמם בסטטוס של חוסר שוויון ובושת .

המספרים, האפשרויות והאמת

5.5 מיליארד שקלים, זו הערכה שמשלמים הורי ישראל מידי שנה כדי "לממן" את מערכת החינוך. 1.54 מיליארד מתוכם הם תשלום אותו בכוחו של משרד החינוך להוריד מידית מגב ההורים בשלב הראשון כי הכסף נמצא ואין חולק, אם ברזרבות תקציביות, אם בקצוות משרדי הממשלה ואם בסדר הנכון שיש לעשות בהקצאות משאבים וכספים למגזרים ומקורבים .

רק בהעברות תקציביות במסגרת הסכמים קואליציוניים נעים מצד לצד מיליונים אם לא מיליארדים בהינף יד ובלי שום בעיה. נכון ונדרש היה לשנות את סדרי העדיפויות ולהפנות תקציבים למקום הראשון במעלה שעליו מושתתת המדינה עוד לפני הביטחון אפילו – חינוך העם.

אם היה רוצה שר החינוך, בכוחו, בדיוק כפי שהוא נלחם עבור דברים מהותיים יותר עבור קהל היעד שלו מבחינה מפלגתית, היה פועל ולו למראית עין לקבוע יתד ולהרים את נס המאבק הכל כך צודק הזה למען כלל ילדי ישראל והוריהם – ביטול מוחלט של תשלומי ההורים שנגבים בניגוד לחוק. עיני אינה צרה בסקטור כזה או אחר. אני בן להורים שנאבקו על פרנסתם, בן בית שאן שגדל והתחנך על ברכי המפד"ל ובמוסדותיה, חניך בני עקיבא. ראיתי ואני מכיר את הקשיים ואת הבושה של חברים ותלמידים ובעיקר של ההורה שעומד מול בנו ואומר לו – סליחה, אני מצטער פשוט אין לי אפשרות שתצא עם חבריך לטיול שנתי או פעילות .. אני אדוני השר הייתי שם !

עבורי, כל ילד בין אם הוא יהודי, דתי, חילוני, בדווי, ערבי, דרוזי או צ'רקסי, צריך ללכת שווה בשווה למוסד החינוך הקרוב לביתו, לזכות לחינוך אמתי, מינימום לפחות של הגנה וביטחון, קבלת השכלה רחבה וצודקת, מנת מזון בריא וגם במידת הניתן ליהנות מחוג מרחיב דעת או ספורט. כי רק כך תצליח המדינה לפתח כלים ובסיס אמתי בדרך לשוויון ולהורדת רמת האלימות, החרדות, השנאה, ותביא לפתיחות והבנת כל הצדדים. חינוך מתחיל בקירוב הלבבות בין אלו החיים במדינת ישראל ללא קשר לאמונתם הדתית .

המאבק עליו הכרזנו אינו תרועת מלחמה כי אם יציאה לדרך ארוכה בה אנו דורשים שינוי מהותי ותוכנית כתובה וחתומה כי בנקודת זמן, גם אם בעוד שנתיים, תעלם מעל ראש הורי ישראל הצרה הכל כך מפלגת הזו והלא חוקית שנקראת "תשלומי הורים" במערכת החינוך .

אז מה עכשיו ?

רק לשוטים ניתנה הנבואה .. אבל לנו ניתנה היכולת למצוא פתרון ולדבר.

ברוגז ופרצופים חמוצים לא פתרו מעולם שום סכסוך. שר החינוך נפתלי בנט, שעל כתפיו החובה במשמרת הזו להביא לשינוי, יחד עם מנכ"ל המשרד שמואל אבואב, איש מנוסה שיודע גם להפוך שולחנות כשצריך, שר האוצר כחלון שמשקלו לא פחות במצב, ויו"ר ועדת החינוך ח"כ מרג'י, שכבר הביע נכונות לגשר בין ההורים לנציגי השלטון, צריכים להיפגש עם הנהגת ההורים ולבנות הסכמות למתווה להורדת התשלומים. כך יראו ויבינו כל אזרחי המדינה שהרצון והכוונה ישנם, והמדינה ומשרד החינוך לקחו אחריות לעצור את המצב ולהביא את המערכת לשוויון ככל הניתן.

חייבים לעשות סוף למס האסור הזה, לתת להורים את האפשרויות ומתוך זאת ובהסכמה ללכת יחד קדימה ולבנות מערכת חינוך שווה וחינמית כפי שמחויבת המדינה לאזרחיה, כזו שמותאמת לעתיד המתהווה אך מתחשבת גם באלו שעדיין לא הספיקו לעמוד באתגרי הזמן .