84% מהנאשמים בעבירות חמורות שמשפטם הסתיים ב-2016 הורשעו – כך עולה מדו"ח הסיכום השנתי שמפרסמת הבוקר (שני) פרקליטות המדינה. לפי נתוני הפרקליטות, מתוך 6,500 נאשמים נגדם הגישה הפרקליטות כתב אישום בעבר ומשפטם הסתיים ב-2016, רק ל-3% נפסק זיכוי מלא, וכלפי 3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. בעניינם של 6% נוספים נקבע כי ביצעו עבירה ללא הרשעה. עוד עולה מהדו"ח כי אצל 3 מכל 4 נאשמים שהורשעו, ההרשעה היתה במסגרת הסדר טיעון.
לאחוזי ההרשעה הגבוהים יכולה להיות משמעות מדאיגה, שכן עולה מהם כי עצם הגשת כתב אישום כלפי אדם תוביל בסבירות גבוהה מאוד להרשעה; עם זאת, ניתן לפרש אותם גם באופן אחר, לפיו הפרקליטות מגישה כתבי אישום רק במקרים בהם קיים בסיס ראייתי נרחב לקיום העבירה, ומכאן גם אחוזי ההרשעה הגבוהים.
בשנת 2016 העבירה המשטרה אל הפרקליטות כ-35 אלף תיקי עבירות חמורות לאחר חקירה ראשונית, ומתוכם נפתחו בפרקליטות כ-29,500 תיקי חקירה. 40% מתיקים אלה עסקו בעבירות אלימות, ו-14% עסקו בעבירות מין. רק אחוז אחד מהתיקים עסק בעניינים הנוגעים לבטחון המדינה. חשוב לציין כי הפרקליטות מטפלת רק בתיקים הנוגעים לעבירות חמורות דוגמת רצח או אונס, המהווים כעשירית מכלל התיקים הפליליים. יתר התיקים, הנוגעים לעבירות קלות יותר, מטופלות על ידי התביעה המשטרתית.
במהלך השנה החולפת הגישה הפרקליטות כתבי אישום בכ-4,500 תיקים – שליש מהם בעבירות אלימות, 15% בעבירות מין, 7% בעבירות סמים, 6% בעבירות נשק ואמל"ח, ו2% בעבירות הנוגעות לבטחון המדינה.
במקרים רבים העברת התיק מהמשטרה לפרקליטות אינה מובילה להגשת כתב אישום. מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 גנזה הפרקליטות 19,500 תיקים, הנוגעים ל-21,870 חשודים, מבלי שיוגש בהם כתב אישום. 60% מהתיקים נגנזו מחוסר ראיות, ו-23% מחוסר עניין לציבור. רק 11% מהתיקים נסגרו מתוך עילת חוסר אשמה, ו-2% מכיוון שאין בתיק עבירה פלילית.
בשנת 2016 הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בארץ 2,900 ערעורים פליליים, המתייחסים הן לתיקים שנוהלו בעבר על ידי הפרקליטות והן לתיקים שנוהלו בעבר על ידי התביעה המשטרתית. בנוסף, לבית המשפט העליון הוגשו כ-700 ערעורים, ביחס לתיקים פליליים בהם התובעת הייתה הפרקליטות. כ-87% מהערעורים הוגשו על ידי נאשמים, והיתר על ידי המדינה.
בחינת ההכרעות שהתקבלו ב-2016 על ערעורים פליליים מגלה כי כשנאשם שהורשע מערער על הרשעתו לערכאה גבוהה יותר, הסיכוי שהערעור יתקבל עומד על 1:3, בעוד לערעורים שהפרקליטות מגישה יש סיכוי גבוה כמעט פי 2. על פי נתוני הדו"ח, בית המשפט העליון קיבל למעלה מ-60% מהערעורים שהפרקליטות הגישה, ורק שליש מהערעורים שהנאשמים הגישו. שיעור דומה נרשם גם בערעורים בבתי המשפט המחוזיים, שקיבלו 57% מערעורי הפרקליטות ו-35% מערעורי הנאשמים.
הסרת תכנים וחסימת משתמשים: ה"אכיפה אלטרנטיבית" של יחידת הסייבר
הדו"ח מפרט את פעילותה של יחידת הסייבר בפרקליטות – יחידה חדשה שתהליך הקמתה החל ב-2015 ובראשה עומד ד"ר חיים ויסמונסקי. היחידה מטפלת בתיקים פליליים הנחקרים ביחידת הסייבר במשטרה, ומלווה פרקליטים בתיקים בהם מעורבת פשיעה אינטרנטית. בנוסף לתפקידים אלה, משימה נוספת של היחידה היא ביצוע "אכיפה אלטרנטיבית" כלפי עבירות הנוגעות לעבירות ביטוי באינטרנט.
תפישת האכיפה האלטרנטיבית מותאמת למקרים בהם, לפי היחידה, "הטיפול הפלילי ה'קלאסי' בעבריין, בדמות חקירה פלילית, הגשת כתב אישום והטלת עונש מרתיע, איננו אפשרי מסיבות שונות". פעולות האכיפה האלטרנטיבית כוללת הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל תכנים, והשעיה או הרחקה של משתמשי אינטרנט. פעולות אלו מיושמות באחת משתי דרכים: הראשונה היא פעולה על בסיס וולונטרי מול ספקיות השירות האינטרנטיות השונות – בקשה מספקיות אלה להורדת הפרסום המתקבלת בחיוב. השנייה היא בדרך של פעולה על בסיס משפטי פורמלי, הכוללת בקשה למתן צו שיאסור את המשך הפרסום ואכיפתו בפועל כלפי ספקית השירות.
מאז תחילת הפעילות הועברו ליחידה כ-2,250 תכנים אינטרנטיים המפרים לכאורה את החוק, ומתוכם 70% הוסרו לחלוטין, ו-7% הוסרו חלקית. לפי הדו"ח, מתוך כ-1,600 פרסומים שהוסרו מהאינטרנט באופן מלא או חלקי, 91% מהתכנים שהפרקליטות סימנה כבעיתיים הכילו הסתה לאלימות וטרור, 7% פגעו בפרטיות, ו2% הפרו צו איסור פרסום.
פעילות זו של יחידת הסייבר זכתה לאחרונה לביקורת מטעם ארגון "עדאלה" – הפועל משפטית למען זכויות המיעוט הערבי בישראל. הארגון כינה את פעולותיה של יחידת הסייבר "בלתי חוקיות" ודרש מהפרקליטות להפסיק אותן, בטענה כי אין חוק המתיר לגורמי הרשות המבצעת לצנזר פרסומים. עורכי הדין פאדי ח'ורי ומוחמד בסאם ממרכז עדאלה טענו בפנייתם כי רבות מהפעולות של היחידה במישור הצנזורה ברשת משוללות סמכות חוקית: "אין בנמצא חוק המתיר לגורמי הרשות המבצעת לצנזר פרסומים. כמו כן, אין בחוק הוראה מפורשת המסמיכה הסרת פרסומים שנקבע לגביהם כי הם עולים כדי עבירה פלילית, אף על ידי בית המשפט", טענו.
חקירות שוטרים: פחות משליש מהתלונות נחקרות, 97% מהערעורים נדחים
בחלק המתייחס למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המהווה חלק מהפרקליטות, מגלה הדו"ח כי במהלך 2016 הוגשו לפרקליטות עררים לגבי 275 תיקים שטופלו בידי מח"ש, ומתוכם התקבלו רק כ-3%. הגשת ערר על תיק מח"ש מתאפשרת במקרים בהם הוחלט לסגור את התיק ללא כתב אישום או שלא לפתוח בחקירה, והיא נדונה בפרקליטות.
פעילות מח"ש זכתה לביקורת בדו"ח סיכום 2016 של הסנגוריה הציבורית, שהעיד על טיפול חסר בתלונות נגד שוטרים. בחינת הנתונים הכללים של פעילות מח"ש לשנת 2016, מגלה כי תלונות רבות המוגשות למחלקה אינן נחקרות. מתוך 3,140 תלונות שהוגשו למח"ש בשנת 2016, רק ב-773 נערכה חקירה – פחות משליש מסך התלונות. ביתר 2,367 התלונות לא נערכה כלל חקירה, או שנערכה בדיקה ראשונית בלבד. מתוך ככל התלונות, רק ב-110 מקרים הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי. יש לציין כי גם דו"ח מבקר המדינה מאפריל האחרון התריע על כך שאלפי תלונות ופניות אזרחים בנוגע להתנהגות שוטרים כלל אינן נבחנות, אפילו לא בחינה ראשונית. המבקר יוסף שפירא המליץ שמח"ש תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה מהי המדיניות שיש לנקוט בתיקי השימוש בכוח של שוטרים נגד אזרחים.
השרה שקד: "פרסום הדו"ח – הגברת השקיפות השלטונית"
זוהי השנה השנייה שהפרקליטות מפרסמת דו"ח שנתי לסיכום פעילותה. הדו"ח הוגש לשרת המשפטים איילת שקד, שבירכה על פרסומו: "הדו"ח המונח לפניכם, הינו חלק מתהליך חשוב של הגברת השקיפות השלטונית, ערך אשר מהווה אבן יסוד בכל שיטת ממשל דמוקרטית. בזכות השקיפות, הציבור מודר פחות ויכול לשאול ולהבין יותר, דבר הנודעת לו חשיבות רבה כאשר עסקינן בגוף אשר מייצג את האינטרס של כולנו בבתי המשפט ברחבי הארץ". גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בירך על פרסום הנתונים: "החלטה תקדימית זו היא דוגמה אחת – מני רבות – לתפיסתו של פרקליט המדינה לפיה על פרקליטות המדינה לפעול בשקיפות ובנגישות לציבור. מתוך אחריות אישית וציבורית והכרה בחשיבות איתור ליקויים ותיקונם, לשם הגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
פרקליטות המדינה הינה הגוף המרכזי המייצג את המדינה בפני הערכאות השיפוטיות השונות, הן בתחום המשפט הפלילי והן בתחום המשפט האזרחי. בתחום הפלילי, הפרקליטות מייצגת את המדינה כמאשימה בבתי המשפט, מלווה את החקירות הפליליות, ומובילה את המדיניות המשפטית בתחום אכיפת החוק. הפרקליטות פועלת גם בתחום המשפט האזרחי, כגורם המרכזי המייצג את גופי הממשלה השונים בפני בתי המשפט, ומשתלבת בפעילות הרשות המבצעת, כשותפה בגיבוש המדיניות המשפטית ובביסוסה.
