"החשש הוא שהילדים יחשפו לצעדה ולהפגנה כשהם ייצאו ויכנסו ממתחם הקהילה הכולל גם בית כנסת וגם מרכז קהילתי", כך אמר ל'דבר ראשון' אלן סטוצ'ינסקי, מראשי הקהילה היהודית בגטבורג, העיר השנייה בגודלה בשבדיה. "אנחנו יכולים לאבטח את המתחם עצמו" אמר סטוצ'ינסקי, "אבל אין לנו איך להבטיח את שלומם של היהודים בדרך אל בית הכנסת וביציאה לביתם."

בשבדיה יש בין 15 ל-40 אלף יהודים. המספר תלוי במי סופר ואיך סופרים. רוב היהודים ממוקמים בשטוקהולם הבירה, ומיעוטם במאלמו וגטבורג. רובם לא הולכים באופן קבוע לבית הכנסת, אך ביום כיפור הזה בית הכנסת והמרכז הקהילתי היהודי בגטבורג מצוי בנתיב הסופה.

הסופה נקראת NMR – Nordic resistance movement – 'תנועת ההתנגדות הנורדית' הניאו-נאצית. מדובר בתנועה עם סניפים גם בנורבגיה ופינלנד, שזכתה להתעוררות ב-2016, לאחר היחלשות של תנועות ימין קיצוני אחרות בשבדיה. החברות בתנועה דורשת השתתפות פעילה בתעמולה, מה שמסייע לנראות והיקף פעילותה של התנועה שעלו מאוד.

התנועה חוקית בשבדיה, מדינה המקפידה מאוד על חופש הביטוי. עם זאת, החזקת נשק ללא רישיון, פעולות חבלה ואלימות נגד מהגרים, הפגנות וצעדות אלימות, כל אלו אינן חוקיות מן הסתם, וחברי התנועה נאשמו בעבירות רבות מהסוג הנ"ל.

בספטמבר מתקיים בגטבורג פסטיבל הספרים – המקבילה המקומית של שבוע הספר, האירוע השנתי הגדול ביותר בעיר. 'תנועת ההתנגדות הנורדית' ביקשה וקיבלה אישור לערוך מצעד המוני בזמן הפסטיבל, אך המשטרה דרשה כי המצעד לא יערך ברחובות הראשיים, מתוך הנחה שההפגנה עצמה יכולה להתפתח להפגנה אלימה או לעימותים, ודרשה שהמצעד יעבור ברחובות צדדים יותר. אחד מרחובות אלו סמוך למדי לבית הכנסת, ומועד הצעדה עצמה מקשה על הקהילה היהודית להתרחק מנתיב הסופה – מדובר ביום כיפור עצמו.

"אנחנו כותבים בעיתונים הקהילתיים" תיאר סטוצ'ינסקי, "מנסים להעלות את המודעות בעיר לסיטואציה, וכמובן שעתרנו לשינוי החלטת המשטרה. במקביל אנחנו מנסים להרגיע את חברי הקהילה. אנחנו מקווים שצוות האבטחה שלנו בתיאום עם המשטרה יאפשרו ליום לעבור בבטחה. אנחנו יודעים שהניאו נאצים יודעים שיהיו עליהם הרבה עיניים – גם ציבוריות וגם של המשטרה, אבל בכל זאת אנחנו דואגים".

עוד הוסיף סטוצ'ינסקי כי הוא אינו אופטימי ביחס לשינוי מתווה הצעדה על ידי המשטרה. "העתירה לשינוי נתיב הצעדה הוגשה ביום רביעי או חמישי. הם יכולים לשנות את הנתיב שוב אבל אני לא אופטימי לגבי העתירה, למרות שהעתירה היא מאוד מעמיקה והתקשורת תעסוק בה, דבר שיקדם דיון בקהילה השבדית בנושא, אולי מכך ייצא מעט אור".

האם החשש הוא רק מהניאו-נאצים או גם ממפגיני נגד?
"רוב מפגיני הנגד הם אנשים טובים שמתנגדים לניאו-נאצים ולגזענות, אבל יש כמה קבוצות שוליים קיצוניות שנוטות לאלימות. קבוצות אלו, למרות שהן נלחמות בניאו-נאצים, מסכימות איתן בנושא האנטישמיות".

האם זה חלק מאווירה כללית של אנטישמיות או מקרה בודד?
"זה לחלוטין חלק מאווירה כללית. החברה שלנו, כמו כל אירופה לדעתי, נהיית יותר ויותר מפולגת וזה יוצר רף גבוה של עוינות. לצערי הרבה מהם מסכימים על האג'נדה האנטישמיות. אני לא חושב שמפגיני הנגד יזמו אלימות, אך הם עשויים להיגרר לכך".

בטור דעה שכתבו סטוצ'ינסקי וארון וורסטאנדיג, ראש הקהילה היהודית בשבדיה כולה, והתפרסם בעיתון יומי שבדי, כתבו "בסופו של דבר השאלה היא איזו סוג חברה אנחנו רוצים. האם אנחנו רוצים חברה שהולכת לכיוון שהנאצים רוצים, או חברה שמגינה על קבוצות המיעוט שבה. אנחנו יודעים איזו חברה הנאצים שצועדים כאן תומכים בה. חברה שהחזקים שולטים והמיעוטים מדוכאים. זאת חברה שמעטים מאוד רוצים כמותה ולכן הגיע הזמן שהפוליטיקאים והרשויות יפעלו נגד הנאצים. תנו לנאצים להישאר בשוליים, לשם הם שייכים".

גם עתה הרוב בקהילה היהודית בשבדיה לא מערער על זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו, גם אם הן ניאו נאציות. אך הקהילה היהודית מבקשת כי המשטרה תאפשר לניאו נאציים להתבטא רק הרחק מלב הקהילה היהודית ביומה הקדוש ביותר, ונכון לעת הזו, כאמור, יהודי גטבורג אינם אופטימיים.