מטה המאבק צדק לשוטרים, סוהרים וגמלאים שלח אתמול (שני) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו קרא לסיום המאבק המשפטי שמנהלת המדינה כנגד השוואת תנאי השוטרים והסוהרים לתנאי חיילי הקבע. "אנו פונים אליך כראש ממשלת מדינת ישראל ומבקשים לשים סוף להליכים המשפטיים המבישים ולהורות לממשלה ליישם באופן מיידי את החלטות הממשלה וההחלטות השיפוטיות ולשלם לכל הזכאים את תוספות שכר אלו מיום תשלומם בצה"ל בהתאמה".
"לאחרונה נושא זה נחשף באופן נרחב בתקשורת והשוטרים והסוהרים מרגישים פגועים מאוד ממהלכי המדינה ומחוסר תום הלב תוך ניצול העובדה שאין להם יכולת להתבטא, להפגין, להתארגן ולהתאגד" כתבו במכתבם. "הגמלאים מרגישים פגועים מאוד מהליכים אלו, במלוא מסירותם, משמשים לשוטרים ולסוהרים פה. הם נוקטים בפעולות מחאה חוקיות ומציפים את העוול שנגרם להם באמצעי התקשורת השונים. התנהגות זו של ממשלת ישראל פוגעת בכ-60 אלף שוטרים, סוהרים, גמלאים ובני משפחותיהם ובתדמיתם בעיני הציבור".
בשנת 1979 בעקבות ניסיון התאגדות במשטרה, נחקק חוק האוסר על השוטרים והסוהרים את זכות ההתאגדות. על מנת לאזן חוק זה, החליטה הממשלה את החלטה ש/33 הקובעת כי יש להשוות את שכר השוטרים והסוהרים לשכר חיילי הקבע. בשנת 2008 נמנעה ועדת המעקב שתפקידה היה לבחון את שינויי השכר ששולמו למשרתי הקבע ולקבוע כיצד להחילם במשטרה והשב"ס מלהחליט להעניק לשוטרים ולסוהרים תוספת שניתנה בשנת 2006 לחיילי הקבע ולגמלאי צה"ל, המכונה 'תוספת אי-ביטחון תעסוקתי', וזאת בשל התנגדות משרד האוצר. ביוני השנה קבע בית הדין האזורי לעבודה כי הוועדה חרגה מסמכותה, וכי המדינה פעלה כלפי השוטרים והסוהרים שלא בתום לב. בית הדין הורה למדינה לכנס את הוועדה תוך 45 יום לדיון נוסף כיצד יש ליישם את תוספות השכר, אולם במהלך תקופה זו ערערה המדינה על פסק הדין.
בשבוע שעבר הודיעה הממשלה על הקמת צוות בין משרדי שיבחן את הנושא ובו ישתתפו מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הממונה על השכר ערן יעקב ונציגי המשרד לבטחון פנים, המשטרה, שב"ס, שב"כ והמוסד.
מטה המאבק מורכב מארגון השוטרים הבינלאומי, ארגון נשות השוטרים והסוהרים, איגוד גמלאי המשטרה והשב"ס, קרנות הסוהרים, פורום משפחות השוטרים ופעילי שטח נוספים.