בעקבות אישור חוק גיל הפרישה של נשים בועדת הכספים, אישרה אתמול ועדת העבודה והרווחה את התיקון לתקנון האחיד של קרנות הפנסיה כך שהקרנות יתחילו לשלם לנשים את הפנסיה אשר צברו בגיל 62, לעת עתה. בכך השלימה ועדת העבודה והרווחה את המהלך שמקפיא את "גיל הפרישה לנשים", המושג המטעה מעט בו משתמשים בדיון הציבורי, ומנעה מצב בו יועלה הגיל של תחילת תשלומי הפנסיה וביטוח לאומי לנשים ל-64. כל זאת לפחות עד לפברואר 2018, אז צפוי סבב נוסף של דיונים בנושא.
"העלאת גיל הפרישה לנשים" העסיקה רבות את ועדת הכספים בשנה האחרונה. המושג כורך בין שני מרכיבים שונים – הגיל שבו ניתן לחייב עובדת לפרוש בשל גילה, והגיל שבו על הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה להתחיל לשלם קצבת זקנה. הגיל הקבוע בחוק כיום הוא 62 לאישה ו-67 לגבר. אף כי ישנה הסכמה רחבה למדי כי נשים רבות עשויות לבחור להמשיך ולעבוד בגילאים מתקדמים יותר מ-62, המבקרים והמבקרות של מהלך העלאת גיל תשלום הקצבה סבורות כי העלאה זו תכלא נשים, לרבות נשים אשר עובדות במקצועות שוחקים בעלי תגמול נמוך, במלכודת עוני – כיוון שלא תוכלנה להמשיך לעבוד, ולא תזכנה לקצבת הזקנה המגיעה להן.
במהלך השנה האחרונה וועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, המליצה להעלות את גיל התשלום ל-64 באופן מדורג. עם זאת שר האוצר נמנע עד כה מלקבל את המלצות הועדה ולהעבירן לועדת הכספים, כמתחייב לפי החוק. העלאת גיל תשלום הקצבה לנשים עמדה כבר על הפרק לפני 5 שנים. אז, כמעין מוצא לדיון הפרלמנטרי התקוע סוכם כי הנושא ייבחן במהלך 5 שנים, אשר בסיומן נקבע כי על שר האוצר להגיש המלצתו לוועדת הכספים. נוסח החוק שחוקק אז היה דו-משמעי: האם גם במקרה שבו שר האוצר איננו ממליץ לוועדה על העלאת גיל התשלום יועלה הגיל באופן אוטומטי? האוצר והביטוח הלאומי פירשו את החוק כאילו העלאת הגיל לתשלום היא אוטומטית, ועוררו את חמתם של חברי וחברות ועדת הכספים של הכנסת.
ועדת הכספים פירשה את החוק כך שלא ניתן להעלות את הגיל לתשלום קצבת הזקנה והפנסיה לשים ללא עמדה מפורשת של שר האוצר התומכת בכך, עמדה שלא הושמעה כאמור. בשל המחלוקת עם פקידי האוצר על הפרשנות לחוק החליטה ועדת הכספים לחוקק חוק הדוחה את ההעלאה האוטומטית עד לפברואר 2018 ובכך החזירה את הכדור למגרשו של השר כחלון.
השלמת המהלך חייבה תיקון בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות, תקנון אשר מפוקח על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות אלי אלאלוף. כדי להבין היבט זה יש ללכת לאחור עד לשנת 2004, אז הולאמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות והועברו לניהול משרד האוצר, מהלך אותו הוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו.
בעת ההלאמה נקבע בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים כי לכל הקרנות הוותיקות יוכן תקנון אחיד. בין סעיפי החוק נמצאת התניה המחייבת העלאה של גיל התשלום לנשים ולגברים. על פי החוק אם לא יועלה גיל הפרישה, יהיה על המדינה לכסות מתקציבה את תוספת התשלום שתחול על קרן הפנסיה (התוספת מחושבת לעומת המצב שבו כן עלה גיל החובה לתשלום). התקנון האחיד שעל פועלות הקרנות נכתב כאילו ההעלאה בגיל היא מציאות קיימת – מה שהוביל לכך שבתחילת השנה נשים רבות לא קיבלו את קצבת הזקנה והפנסיה שלהן, אף על פי שהגיעו לגיל הכתוב בחוק.
תיקון התקנון שנעשה אמש בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מתאים את המצב בשטח לחקיקה של ועדת הכספים וקובע כי גיל הפרישה ישאר על 62 ובהתאם לכך ישמרו זכויות הנשים שפרשו בגיל זה, גם רטרואקטיבית לחודש אוגוסט 2017, אז החלה העלאה האוטומטית בקרנות.
אולם, אפילו מהלך כה פשוט ומתבקש מצד המחוקקים נתקל במעין איום מצד האוצר, אשר "הזכיר" את העלות של המהלך לתקציב המדינה. סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, הראל שרעבי השתתף בדיון ואמר כי "המשמעות של אי העלאת גיל הפרישה לנשים מעל 62, היא שפחות כסף נכנס לקרנות ויותר כסף יוצא מהן, וכך צפוי תזרים הקרנות להיפגע בכ-4.8 מיליארד שקלים. מדובר בכ- 1.5% מסך הכספים בקרנות". בכך שמר שרעבי על הקו שמציג משרד האוצר המצדד בהעלאת גיל הפרישה לנשים.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) הגיב לאיומים שנשמעו מנציגי האוצר ומנציגי הקרנות, בדבר פגיעה בחסכונות העמיתים כשאמר כי "על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לנהוג במשנה זהירות בעת בחינת הפעלת מנגנון איזון אקטוארי, אשר יפחית מחסכונות העמיתים". הוא הזכיר כי קרנות הפנסיה גם משקיעות את כספי החוסכים, ובעת חישוב המאזן האקטוארי יש לבחון מה הניבו ההשקעות, בטרם נפגעות זכויות העמיתים. עוד קרא "לבחון אפשרות של שיעורי הפחתה גבוהים יותר מבעלי חסכונות גדולים."
דבריו של אלאלוף מצביעים על האפשרות כי התשלום מתוך תקציב המדינה לא נדרש כלל, לאור העובדה שהקרנות מניבות פירות משמעותיים משל עצמן. יש הסוברים כי האוצר איננו בוחן את האפשרות של שימוש בפירות הקרנות ומטיל את העול על התקציב, כמעין אמצעי לחץ על הכנסת להעלות את גיל החובה לתשלום קצבת הזקנה והפנסיה. כאמור – הסיבוב הבא בסוגיה משמעותית זו צפוי להיפתח עם תחילת שנת 2018.
