מנצחת וכובשת את הספורט הישראלי: לינוי אשרם
יאיר צוקר

לינוי אשרם התחילה השנה להתרגל למעמדה החדש כתקווה הגדולה של הספורט הישראלי בשנים הבאות. המתעמלת האומנותית בת ה-18 מראשון לציון, החלה את השנה עם פציעה לא פשוטה במיניסקוס שבעקבותיה עברה ניתוח שהשבית אותה לחודש ואיים על השתתפותה באליפות אירופה.

אבל, לינוי הצליחה לחזור ולקטוף שלל מדליות בסבב העולמי כולל שתיים באליפות אירופה האחרונה וסימנה את עצמה כיורשת של נטע ריבקין המתעמלת המצליחה ביותר של ישראל. לינוי זכתה באליפות ישראל לאחר פרישתה המפתיעה של יריבתה העיקשת טורי פילנוסבקי והשיא היה כשזכתה בשתי מדליות באליפות העולם שנערכה באיטליה, כשהיא זוכה בארד בגמר החישוק ומוסיפה ארד בתחרות הקרב-רב היוקרתית.

כמו שנראתה השנה הזו, נראה ששום דבר לא יעצור אותה עד שתביא לישראל מדלייה אולימפית ראשונה בהתעמלות האומנותית שהופך להיות ענף הספורט המצליח ביותר בישראל.

מפסידים בפער משאר העולם: אוהדי הספורט בישראל
ליאור ברטל

אוהדי ספורט? רוב הסיכויים שעוד לא גילתם את כדורגל הנשים, וחבל. חבל מאוד. לאורך שנים יצא לי לראות פה ושם משחקים בינלאומיים של כדורגל הנשים, כמעט תמיד משחקים ביורוספורט. בהתחלה זה היה מסקרנות, אח"כ זה היה מדי פעם בעיקר בגלל נבחרת ארה"ב במונדיאלים ובאליפויות עולם, ששיחקו מצויין כל פעם מחדש. בשנה האחרונה גיליתי את סוג הספורט הזה מחדש ולהפתעתי נוכחתי שהרמה הכללית השתפרה, המגרשים מלאים ויש אווירה מחשמלת. המשחק מדוייק יותר, יש המון טכניקה וטקטיקה ברמה גבוהה. שלבי הנוקאוטט מרבע הגמר בליגת האלופות היו תענוג, ויורו 2017 שהתקיים השנה בהולנד היה פנטסטי. מי שחושב שכדורגל הנשים הוא עדיין ברמה חובבנית, מספיק שיראה את דיוק ההרמות, את הנגיחות, את הבעיטות לחיבורים או עצירות מדהימות של השוערות, כדי להבין את מה שאוהדים ועיתונות הספורט בארה"ב, אוסטרליה ומערב אירופה כבר הבינו מזמן. מי שלא רואה פשוט לא מבין מה הוא מפסיד. בחצי הגמר ובגמר של אליפות אירופה עד גיל 20, צפו סך הכל 39,728 אוהדים, באליפות אירופה בכדורסל 22,285 וב-3 המשחקים האחרונים ביורו נשים צפו 64,409 אוהדים… יחי ההבדל הקטן.

היציעים ריקים בחצי גמר כדורגל נשים, מאי 2017 (צילום: דבר ראשון)

ספורט הנשים עומד בפני עצמו והשאלה עד כמה הוא מרגש, מעניין ואיכותי בסטנדרטים שאוהדים ירצו לראות ולהכיר – לכן כל השוואה בטניס, כדורסל, ג'ודו ,אתלטיקה, שחיה או כדורגל לספורט הגברים היא מיותרת ומטופשת. למרות שבישראל כדורגל הנשים נעדר מעיתונות הספורט, בעולם כבר כולם יודעים עד כמה הוא נהדר. ממליץ לכם לא להפסיד את החוויה גם בשנה הבאה.

מנצחים כנבחרת ותוקעים יתד: הנבחרות הצעירות בכדורסל
ליאור ברטל

נבחרת העתודה לניצחון על איטליה (צילום: איגוד הכדורסל).

הקיץ הזה היה שייך לנבחרות הצעירות בכדורסל הישראלי, נבחרת העתודה הגיעה עד לגמר אליפות אירופה בו הפסידה ליוון המקומית, אחרי אליפות מפתיעה ואדירה. הנבחרת הציגה משחק הגנה מצויין והתקפה מאורגנת לכל אורך הטורניר. תמיר בלאט מלך האסיסטים של הטורניר הוביל נבחרת נהדרת ביחד עם כישרונות העתיד יובל זוסמן, נתנאל ארצי ודניאל קופרברג לטורניר יוצא מהכלל בו הציגו לראשונה את הדרך של פיני גרשון ועודד קטש, משחק התקפה שכולל הרבה ריצות, ריבוי חדירות, התקפות קצרות והמון שלשות. במשחקי נבחרת הקדטים גילינו לראשונה שני כוכבים חדשים רזיאל חיון שסיים עם 18 נק' בממוצע וסגנות מלך הסלים ודני אבדיה מקבוצת הנערים (מהשנה בבוגרים) של מכבי ת"א שסיים עם 15.3 נק', 12.6 רב' (מלך הריבאונדים), 5.3 אסיסטים (מלך האסיסטים) ומדד מדהים של 24.7. ביחד איתם ושנים מכוכבי נבחרת הנוער עמית אבו ותומר לוינסון, יש לישראל גרעין מצויין לעתיד מזהיר בכדורסל האירופאי, האתגר האמיתי יהיה להצליח להפוך את היהלומים החדשים לשחקני יורוליג ונ.ב.א לגיטימיים. בדרך אולי לתקופה טובה יותר של הנבחרת הלאומית.

מפסיד אבל בחור כארז: ארז אדלשטיין
צור רוזנצוויג

זאת לא הייתה השנה של מאמן הכדורסל הוותיק ארז אדלשטיין, מי שהלך לישון בערב ראש השנה תשע"ז כמאמן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, מתעורר ערב תשע"ח בלי אף קבוצה או מועדון בו הוא מועסק.

ארז אדלשטיין, מאמן נבחרת ישראל במשחק היורובאסקט נגד איטליה (צילום: פלאש 90)

אדלשטיין עם אישיותו הססגונית היה חתום השנה על אירועים לא שגרתיים בכדורסל הישראלי, מפיטורים באמצע הלילה בסוף חודש אוקטובר לאחר משחק בו קבוצתו ניצחה את חולון, וזאת ארבעה חודשים בלבד לאחר שחתם על חוזה של שנתיים על ידי שמעון מזרחי ושותפיו, תוסיפו לכך את הקמפיין הלא מוצלח של נבחרת ישראל באליפות אירופה בה לראשונה הופענו כמארחת, ממנו ארז זכור בעיקר מראיונות שלא משקפים את מה שראינו על הפרקט, שחקנים שנראו לא מוכנים למעמד ותוסיפו לכך את משפט הקאלט "כל מילה מיותרת" שבדיעבד מייצג את השנה הזאת בצורה מדוייקת.

נראה שה"ג'ינג'י", אותו אחד שהוביל בחזרה את הפועל תל אביב לליגה הבכירה לאחר שש שנים של גלות נראה כמי שבעצמו זקוק לקצת שקט ובניית האמון מחדש, לא ברור אם יותר שלו בעצמו או מצד הקהל הישראלי.

מנצחים ומצילים את כבוד המכבים: מכבי תל אביב כדורעף
צור רוזנצוויג

לאחר האכזבות בכדורגל וכדורסל, יש ענף ספורט בו מועדון מכבי תל אביב זכה בו באליפות – כדורעף גברים. הקבוצה, אותה מאמן זוהר בר נצר, הביאה הרבה כבוד לצד הצהוב בעיר. בגמר הליגה ניצחה את מכבי הוד השרון לאחר ארבעה משחקים בתוצאה 1:3 ובכך באו לסיום חמש שנים רצופות שבהן מטה אשר זכתה בתואר הנכסף.

זו הייתה שנה נהדרת למועדון, שהסתיימה כאמור בתואר האליפות אבל לא רק – במהלך רוב השנה המפעלים שהעסיקו את הקבוצה היו גביע המדינה וגביע האתגר האירופאי בהם הגיעו לגמר שם נעצרו בחומה הגבוהה ששמה מטה אשר ובאירופה הביאו השחקנים הרבה גאווה לענף המקומי במסע קסום שנעצר רק ברבע גמר גביע האתגר (השלישי בחשיבותו) על ידי גאלטאסראי הטורקית.

שחקני מכבי תל אביב לוחצים ידיים לשחקני הפועל כפר סבא לפני המשחק (צילום: איגוד הכדורעף).

בלטו בקבוצה הישראלים יוחאי דדון ועמרי שוורץ ויחד איתם מרק פלוטיזר, אנג'לקו צ'וק, לאו דוס סנטוס וריקרדו פריני.

זו הייתה מכבי תל אביב שלפני 41 שנה הייתה למועדון הכדורעף הראשון שהוא לא מהקיבוץ שזוכה בתואר האליפות, והנה אחרי תואר מספר 11 לא אתפלא אם בסביבת בר נצר וההנהלה כבר חולמים על בת מצווה בשנה הבאה. 

ההפסד כולו שלנו: ניהול הספורט ההישגי
יאיר צוקר

שנה אחרי אולימפיאדת ריו וכבר מתכננים תוכניות באיגודי הספורט השונים בארץ, עם הפנים לקראת האולימפיאדה בטוקיו 2020. אבל, תמיד כשנראה שמשהו טוב קורה בספורט ההישגי בישראל, משהו משתבש, ומי שנפגעים הם הספורטאים שבסך הכל רוצים להביא הישגים ומצליחים בזה. שני אירועים מכעיסים במיוחד זכורים השנה, כשהראשון הוא סיפור גל פרידמן ואימון נבחרת השייט.

גל פרידמן (משמאל) (צילום ארכיון: משה שי פלאש90)

גל פרידמן, גדול גולשי ישראל, בעל שתי מדליות אולימפיות והספורטאי היחיד שהביא למדינת ישראל זהב אולימפי (אתונה 2004), מונה לשמש כמאמן נבחרת השייט לקראת טוקיו 2020, חודש לאחר שמונה פרידמן לתפקיד הוחלט באיגוד השייט להפסיק את עבדותו, משום שלא הצליח להגיע להבנות עם איגוד השייט על תנאי העסקתו. זו הפעם השנייה בה גל מפסיק את עבודתו כמאמן הנבחרת. בשנת 2013 לאחר האכזבות באולימפיאדת לונדון, מונה גל למאמן הנבחרת, אלא שאז סיים את תפקידו בשל רצון הגולשים לעבוד עם מאמניהם האישיים.

ורה קניבסקי (מימין). צילום: דף הפייסבוק של הוועד האולימפי בישראל

סיפור נוסף ומכעיס מאוד היה אילוצה של הסייפת ורה קניברסקי לשלם מכיסה על השתתפותה באליפות אירופה עד גיל 20 שהתקיימה בבולגריה. קניברסקי בת ה-17 זכתה בזהב והוכתרה לאלופת אירופה, אולם באיגוד הסייף הסובל מקיצוצים ביקשו מהוריהם של ורה וחבריה לשלם 4,000 שקלים כל אחד על כרטיסי הטיסה לאליפות.

למרות ההישגים הרבים שהושגו השנה בספורט הישראלי, נראה שעדיין ישנם שיקולים לא ספורטיביים ששמים רגליים להצלחת הספורט ההישגי וחבל.